בן-אמיתי לוי /// משורר /// נולד בליאכוביץ, רוסיה /// 1901 – 1980 /// גיל
ביוגרפיה
נולד בליאכוביץ, רוסיה הלבנה. אביו היה צייר-צלם חובב ובעל בית מסחר לספרים. אמו היתה ממשפחת ויסוצקי, שהיתה מראשוני "חובבי ציון" במוסקבה. את חינוכו העברי קיבל ב"חדר מתוקן" ואצל מורים פרטיים. למד בבית ספר עממי רוסי ובבית ספר תיכון בעיר ניסביז'ש, לשם עברו הוריו בתקופת מלחמת העולם הראשונה. מ-1917 היה פעיל ב"צעירי ציון" וב"החלוץ" בניסביז'ש. בקיץ 1920 עזב את העיר עם קבוצת חברים, ואחרי נדודים ותלאות הגיעו לחוף יפו. תחילה עבד כפועל חקלאי במושבות, ואחר כך בסלילת כבישים וכפועל בניין בתל אביב ובבלפוריה, אבל הוא שאף לחיי קבוצה, ובחיפושיו שהה בבאר טוביה ובגן שמואל. בראשית 1926 התקבל לקיבוץ דגניה ב', עבד בחקלאות, אך מ-1939 ובמשך שנים רבות היה מורה לתנ"ך, לספרות וללשון בקיבוצו. החל מ-1925 פירסם "שירים" ורשימות ספרותיות ב"הפועל הצעיר", "הדים", "מאזניים", דבר לילדים ועוד.
בלבן אברהם /// סופר, חוקר ומבקר /// נולד בקיבוץ חולדה, ישראל /// 1944 /// גיל: 80
ביוגרפיה
נולד בקיבוץ חולדה לשפרינצה (בלאנק) וליונה בלבן, שעלו ארצה מבסרביה בסוף שנות השלושים. החל לפרסם שירים בהיותו תלמיד תיכון, תחילה ב"הפועל הצעיר" בעריכת ישראל כהן, ומאוחר יותר במוספי הספרות של ""דבר"" ו"ידיעות אחרונות". בתום שירותו הצבאי כחייל בגולני וככתב צבאי של עיתון "במחנה", החל ללמוד בחוגים לספרות עברית ולתורת הספרות הכללית באוניברסיטת תל אביב. ב-1970 סיים את לימודי התואר הראשון והתקבל למסלול ישיר לדוקטורט. בהשפעת מורו, נתן זך, הגיש תוכנית מחקר שעניינה הדרכים השונות שבהן מרדו משוררי חבורת "לקראת" (יהודה עמיחי, נתן זך, דוד אבידן וחבריהם) בפואטיקה של נתן אלתרמן. שלוש שנים מאוחר יותר הגיש תוכנית מחקר חדשה, שעסקה במשמעות וברטוריקה בשירי "כוכבים בחוץ" מאת נתן אלתרמן. דיסרטציה זו, שנכתבה בהדרכת דן מירון, אושרה ב-1978. בכל התקופה הזאת עבד בלבן בהוראה באוניברסיטת תל אביב וב"סמינר הקיבוצים", וכן פירסם שירים, מאמרים ורשימות ביקורת בכתבי עת ובמוספי הספרות השונים.
בארון דבורה /// סופרת /// נולדה בבאוזדה, רוסיה /// 1887 – 1956 /// גיל
ביוגרפיה
נולדה בבאוּזדה, פלך מינסק שברוסיה הלבנה. בת שלישית במשפחה של ארבעה ילדים. מאביה, רב העיר שניהל חדר, קיבלה חינוך יהודי כבֵן ממקומה בעזרת הנשים. היא היתה עדה לבעיות שהובאו לפני האב-הרב בנושאים שבינו לבינה ובכל ענייני החיים. הווי זה הותיר בה את רישומו העז וניכר היטב ביצירתה, לרבות דמותו הנערצת של האב-הרב, מנקודת המבט של הילדה המספרת. בגיל חמש-עשרה עזבה את בית ההורים ונסעה ללמוד במינסק, שם שהה אחיה. היא פירנסה את עצמה מהוראה כמורת בית, והיה זה צעד נועז ובלתי שגרתי באותן שנים לנערה יהודייה, בתו של רב. שהתה לסירוגין בערים מאריאמפול וקובנה, שם היתה פעילה כמדריכת נוער ציוני. נמנתה עם חבורת סופרי עברית ויידיש בווילנה.
