סופרת, מסאית ועיתונאית
נולדה באליטה שליד וילנה. אביה, ישראל חבס, היה סוחר, עסקן ציבור ופעיל תרבות בחוגי היהדות הדתית-לאומית. ב-1907 עלתה המשפחה לארץ ישראל והתיישבה בשכונת נווה צדק. למדה שם בבית הספר לבנות ולאחר מכן בסמינר לוינסקי למורות ולגננות בתל אביב. את ראשית צעדיה בכתיבה עשתה בחסותו ובעידודו של מורהּ, יוסף חיים ברנר. סיפורה הראשון פורסם ב-1922 בכתב העת "התחלה" של ההסתדרות, ובהמשך אותו העשור הוסיפה ופירסמה סיפורים בירחון "הדים" ובשבועון "הפועל הצעיר". משנוסד היומון "דבר" ב-1925 נעשתה ממשתתפיו הקבועים ברשימות ובסיפורים קצרים, שהוקדשו בדרך כלל לנושאים חברתיים, ובמיוחד לדמויות של ילדים סובלים ועניים. ב-1931 ייסדה עם יצחק יציב את "דבר" לילדים, והשתתפה בו בקביעות עשרות שנים. משנות השלושים התרחבו תחומי הכתיבה והסיקור שלה ב"דבר", ולימים גם ב"דבר" השבוע, והקיפו שלל נושאים מהווייתו המדינית, ההתיישבותית והצבאית של היישוב העברי מתקופת המרד הערבי ועד לאחר הקמת המדינה. "כתבת השטח הראשונה", כינה אותה מרדכי נאור (2004), בציינו את חלוציותה כעיתונאית-מדווחת ממוקדי התרחשות מגוונים בארץ ומחוץ לה. בין השאר ליוותה בכתיבתה את קורותיהם של ניצולי השואה על אדמת אירופה ובתהליך היקלטותם בארץ ואת פרשת ההעפלה. עבודתה החרוצה בכתיבה ובעריכה מקיפה כשישים ספרי תיעוד וסיפורת לנוער ולמבוגרים, שחלקם נעשו למקורות היסטוריים בפני עצמם, ובולטים בהם מאורעות תרצ"ו (1937) וספר העליה השניה (1947). ערוץ מיוחד בכתיבתה הוא ביוגרפיות של חלוצים, מנהיגים ואנשי רוח שטבעו את חותמם בתולדות היישוב, כגון רחל המשוררת (1934), אלכסנדר זייד (1938), דוד בן-גוריון (1952) והנרייטה סולד (1960). בשנות הארבעים נמנתה עם מייסדי הוצאת עם עובד וערכה בה עשרות ספרים לילדים ולנוער. בשנות החמישים התלוותה לבעלה, חבר הכנסת דוד הכהן, בכהונתו כשגריר ישראל בבורמה ובשליחויות נוספות במזרח הרחוק, והעלתה את רשמיה משם בספרים אחדים, ובהם עולמות רחוקים (1956) ופגודות הזהב (1959).
ביסוד עשייתה העיתונאית והספרותית הענפה, על כל סוגיה, מונחת הזדהות גמורה ונלהבת עם המעשה הציוני בארץ ישראל על פרקיו השונים, מתוך נקודת תצפית המעוגנת בחוגים הפנימיים של תנועת הפועלים והנהגתה. כתיבתה עקבה בהתפעמות אחרי סיפור התקומה הלאומית היהודית במאה העשרים, מתקופת העלייה השנייה ועד שנות התבססותה של מדינת ישראל. בעשרות ספריה ובאלפי מאמריה העלתה על נס דמויות הרואיות של חלוצים, לוחמים ויוצרים שניווטו את העלילה ההיסטורית וגילמו אותה בדמותם ובמעשיהם. חברתה הקרובה יהודית הנדל ביססה על דמותה את הסיפור "הסעודה החגיגית של ידידתי ב.", שנכלל בספרה "כסף קטן" (1988).

ברכה חבס-הכהן: בית אבי. "דבר"ים לזכרה. מכתבי תנחומים. חיפה: ד' הכהן. 1969; אופק, אוריאל. "חבס, ברכה". "לקסיקון אופק לספרות ילדים". תל אביב: זמורה-ביתן. 1985. 268; דר, יעל. "אגדת הלאום המתהווה: הסיפורים לילדים ולנוער שכתבה וערכה ברכה חבס בשנים 1940-1933". חיבור לשם קבלת תואר מוסמך. אוניברסיטת תל אביב. 1997; נאור, מרדכי. "כתבת השטח הראשונה: ברכה חבס ודרכה בעיתונות ובספרות". "רבותי, העיתונות". תל אביב: משרד הביטחון. 2004. 76-63.

אבנר הולצמן