סופר ועורך
נולד בעיירה הסרבית סקופיה (היום בירת מקדוניה), בן בכור להורים שומרי מצוות. מתוך כיסופים דתיים עלה האב עם משפחתו לארץ ב-1913 וקבע את מושבה בירושלים העתיקה. בארץ נאלצה המשפחה להתפרנס מדברי מאפה של האם, שהאב היה מוכר ברחוב. מצוקתה החמירה עד כדי רעב במלחמת העולם הראשונה, לאחר שהאב גויס בכפייה לצבא הטורקי וחזר רק כשהצבא הבריטי הדף את הטורקים מהארץ.
למד ב"תלמוד תורה" והמשיך בבית הספר "למל", עד שזה נסגר במלחמת העולם הראשונה. בן חמש-עשרה התחיל לעבוד כנער שליח בבנק אנגלו-פלשתינה, וכעבור זמן מונה לפקיד זוטר והתקדם לתפקידים בכירים יותר. עבד במוסד ביאליק ומ-1953 שימש מזכיר מערכת בהוצאת עם עובד. לאחר מכן היה עורך תוכניות וראש המדור לספרות ב"קול ישראל".
מנעוריו רצה להיות סופר, הִרבה לקרוא והתאמן בכתיבת סיפורים בצרפתית בקורס בכתב מטעם מכון פרטי בצרפת. סיפורו הראשון, "בסמטאות ירושלים", פורסם בכתב העת "גליונות" (1934). ב-1941 יצא קובץ הביכורים שלו, "בין החומות" ("גליונות"), ובו חמישה סיפורים ירושלמיים על חייהם הקשים, הקודרים והיצריים של תושבי העיר העתיקה, הסובלים ממחלות, ממצוקה כלכלית ומתגרת ידם של השליטים הטורקים.
גם בהמשך דרכו הספרותית כתב סיפורים קצרים, שרובם טבועים בחותם חוויותיו מימי ילדותו ובחרותו בירושלים העתיקה. הוא מאיר את העלייה המיוחדת של היהודים הספרדים יוצאי הבלקן וגם של יוצאי גלויות אחרות, שבאו ארצה בשלהי השלטון העות'מאני וביקשו להמשיך באורח חייהם המסורתי בעיר הקודש, אבל המציאות טפחה על פניהם והם כשלו במאמציהם להכות שורש בארץ חלומותיהם. כתיבתו לירית ומתמקדת בתיאור דיוקנם והלוך נפשם של הגיבורים, בהתמודדותם עם סביבתם ובתיאורי נוף.
ספרו השני, "שבילים בפולין: מראות ואנשים" (1941), חורג מנושאי שאר ספריו. זהו קובץ של שבע רשימות בלטריסטיות, המבוססות על רשמי ביקורו בפולין אצל משפחת הורי אשתו ערב מלחמת העולם השנייה. גם בספר זה, העוסק בהוויה רחוקה ממנו, מתגלה יכולתו בתיאור הדמויות וסביבתן וביצירת אווירה. אחר כך הוסיף לכתוב בעיקר על הווי החיים בעיר העתיקה מימי הטורקים עד לכיבוש הירדני ב-1948.
קובץ סיפוריו "סיפורי העיר העתיקה" (1968) זכה בפרס ירושלים לספרות (1969). מספריו האחרים: "עפר הארץ" (1948); "בצל ימים" (1956); "אשמורות" (1977); "מסיפורי נער ירושלמי" (1988).

ליפשיץ, אריה. "רומנטיקן ירושלמי: על סיפורי עזרא המנחם". "הווייתה של תקופה". תל אביב: יחדיו. 1980. 195-200; שקד, גרשון. "עזרא המנחם". "הסיפורת העברית 1980-1880" ב'. תל אביב: הקיבוץ המאוחד. 1983. 301-303.

ישראל לנדרס