חוקר, מתרגם ומשורר
נולד בעיר סאנוק, גליציה. למד לשונות קלאסיות ולשונות המזרח באוניברסיטת קראקוב, והתמחה בפרסית וביוונית. בשנים 1937-1929 לימד באוניברסיטה זו ספרות ולשון עברית – הישג נדיר ליהודי בפולין של אותם הימים, ובד בבד היה מפעילי התרבות העברית בפולין. ב-1937 התמנה כמרצה במכון למדעי היהדות בוורשה במקום המשורר מתתיהו שוהם שנפטר. ב-1940 נחלץ עם משפחתו מפולין הכבושה בידי הנאצים, ועלה לארץ ישראל. בשנים 1963-1940 ניהל את המחלקה לענייני הנוער והחלוץ של הסוכנות היהודית. ב-1956, עם הקמתה, הצטרף לאוניברסיטת תל-אביב כמרצה ללשון היוונית וספרותה. מ-1964 ועד מותו כיהן כרקטור האוניברסיטה וכן כראש החוגים ללימודים קלאסיים ולספרות עברית. על שמו נקרא המכון לחקר "הספרות" העברית באוניברסיטת תל-אביב, שהוקם בעקבות יוזמתו.
פעילותו "הספרות"ית הקיפה תחומים רבים: ביקורת "הספרות" העברית ומחקרה; חקר "הספרות" היוונית והרומית; תרגומים מן השירה והדרמה היוונית, הרומית והפרסית, וכן מן השירה הפולנית, הגרמנית והאנגלית; עריכת קבצים ספרותיים; כתיבת שירים ורשימות. פרסומו הראשון, רשימת ביקורת על שירי דוד פוגל, הופיע ב-1927, ועד עלייתו ארצה פרסם מחיבוריו בעברית, בפולנית וביידיש. שני ספריו הראשונים, שפורסמו עוד בפולין, "אורי ניסן גנסין: מונוגרפיה" (1934) ו"הוראציוס בספרותנו" (1937), מייצגים את שני המוקדים העיקריים של התעניינותו: "הספרות" העברית המודרנית ו"הספרות" הקלאסית העתיקה. ואמנם, עיוניו בספרות העברית ניזונים במידה רבה מהשכלתו הקלאסית. הוא הרבה לעסוק בהיבטים פרוזודיים בשירה העברית (כגון בחיבורו "משקליו של ביאליק", 1942), באימוצם של ז'אנרים אירופאים לתוכה (כגון במאמרו על הסונטה אצל ביאליק וטשרניחובסקי), ובתכנים מן "הספרות" הקלאסית שנקלטו בה (כגון במאמרו על מוטיבים יווניים בשירת טשרניחובסקי). ממאמריו העקרוניים עולה השקפה קלסיציסטית מובהקת, הדוגלת בחתירה לתואם בין תוכן לצורה, מדגישה את חשיבותם של היבטים צורניים (מבניים, ריתמיים ומוזיקליים) ביצירת "הספרות" ומייחסת חשיבות רבה לחינוכו השיטתי של המשורר לשם השגת שליטה מרבית בכלי אמנותו.
מתרגומיו שהופיעו בספרים: "מרובעים" של עומר כיאם (מהדורות שונות מ-1939 ואילך); פרקים מ"שאה נאמה" של פירדוסי ("אהבת זל ורודבה", 1943; "הולדת זל," 1959); "פרומתאוס הכבול" (1942) ו"הפרסים" (1953) של אייסכילוס; "מערכות ארוס: מאה שירי אהבה יווניים" (1960); "מבחר שירים" של מרטיאליס (1977). מבחר ממסותיו וממאמריו כונס בספרו "אורחות יצירה" (1966). מאה משיריו כונסו בקובץ "שקיעות ירושלים" (1965).

הרושובסקי, בנימין, יובל נאמן, חיים רוזן ונורית גוברין. "לזכרו של בנציון בנשלום כ"ץ ז"ל". "הספרות" א 4-3. סתיו חורף 1968. 761
-741.
אבנר הולצמן