חזרה לדף התוצאות

צבי עזה /// מסאית, עורכת ומתרגמת /// נולדה בחיפה, ישראל /// 19332011 /// גיל
כותב/ת הערך: פורת אלישע

יש להירשם כדי לשמור את הערך

לשמירת הערך באיזור האישי, לחצו על הלב

שתפו את הערך:

ז'אנרים אופייניים

אוטוביוגרפיה וממואר
תיעוד

תחומי יצירה

מסה
עיון
שירה
תרגום

שפות יצירה

עברית

מעדכן/ת הערך

תמר סתר
תאריך עדכון אחרון: 2019-08-01 00:00:00

מסאית עורכת ומתרגמת
נולדה ברכבת העמק, מכיוון שאמה ילדה אותה בנסיעה מחיפה לבית היולדות בעפולה ולא הספיקה להגיע אליו. גדלה בבית אמנותי מובהק. אביה, רפאל צבי, היה מראשוני "הבימה", שחקן ובמאי, מראשוני "האוהל", מורה למשחק ומראשוני התיאטרון הקהילתי בארץ. אמה, חיה אלפרוביץ, היתה תפאורנית ב"הבימה", מאפרת, מלבישה וציירת.
למדה בבית הספר "למל" ב"ירושלים" ובתיכון בית הכרם, אך עם מעבר המשפחה לתל אביב סיימה את לימודיה ב"תיכון חדש". את שירה הראשון, בעודה ילדה, פרסם אברהם שלונסקי בכתב העת שלו "עתים". את שירותה הצבאי עשתה בנח"ל ובקיבוץ סאסא. בתום השירות חזרה ל"ירושלים" ולמדה באוניברסיטה העברית ב"ירושלים", בחוגים למקרא, תרבות האיסלם, ספרות עברית ואנגלית.
פרסומה הראשון היו קטעים שתרגמה מספרדית ממחזהו של לורקה "ראמונה פינגה", בדף לספרות של "על המשמר". המחזה עובד לתסכית ושודר ב"קול ישראל" בהשתתפות חנה רובינא. פרסמה גם שירים מקוריים בודדים, בעיקר במוסף הספרות של "הארץ". תרגמה כמה מחזות מצרפתית, מאנגלית, מרוסית ומספרדית, שהועלו על במות שונות בארץ.
מתרגומיה: גי דה מופאסן, "הנורמנדי ועוד סיפורים" (מצרפתית, 1967); אנטון צ'כוב, "איבנוב", מחזה (מרוסית, 1983); פדריקו גרסיה לורקה, "בית ברנרדה אלבה", מחזה (מספרדית, 1988); מקסים גורקי, "בשפל", מחזה (מרוסית, 1983); איסק שוכרן, "כתוב וחתום", מחזה (1995); ויליאם בטלר ייטס, "ירח מלא בחודש מארס", מחזה, (1993) ונאזים חיכמת, שני שירים (2002).‬
עיקר כתיבתה הן המסות הממואריות המיוחדות שלה, שיש בהן שילוב פיוטי ואפי של זיכרונות, עובדות, איפיון דיוקנאות וחיוויי טעם. המבקר יורם ברונובסקי (2006) הגדיר את מסותיה כ"מרקמי זיכרון", טקסטים שבמרכזם דמות יחידה המוקפת בעולם שלם, הכולל את מאפייני התקופה והמקום. מסותיה על בית אביה ואמה ועל חייהם, ומסותיה על המשוררת זלדה הן מן המשובחות שנכתבו בסוגה זו בארץ, וזכו לעניין רב.
פרשת התקרבותה אל המשוררת זלדה היא פרק לעצמו בכתיבתה. היא הכירה את זלדה מילדותה ב"ירושלים" והקשר הספרותי ביניהן היה רב-שנים. היא הביאה לדפוס את ספריה הראשון והשני של זלדה (1967 ו-1971). דבריה הראשונים על זלדה נדפסו ב"דבר הפועלת" באמצע שנות השישים.
כעורכת החלה את פעולתה בעריכת ספריה של הרקדנית הוותיקה ירדנה כהן (1963 ו-1976). ערכה והנחתה ערבי שירה. השתתפה בכתיבת תסריט לסרט ""ירושלים"" של דוד פרלוב (1963), ואף הופיעה בו. כן כתבה ביקורות על ספרי שירה וסיפורת ב"מאזניים", "עתון 77", "פוליטיקה", ועוד. ב-2014 ראה אור ספר המאגד את מסותיה בשם חיבורים בעריכת דוד וינפלד, הלית ישורון ויהונתן ורדי. בינואר 2018 החל הארכיונאי והחוקר מן הספרייה הלאומית, ד"ר גיל וייסבלאי, לקטלג את הארגזים שהגיעו מביתה לספרייה הלאומית לאחר שבית המשפט הכריע כי עזבונה יעבור למשמורת הספרייה הלאומית.

ברונובסקי, יורם. "אחוזת הנפש". "ביקורת תהיה, רשימות על שירה, פרוזה ומסה בספרות העברית". ‬ "ירושלים": כרמל. 2006. 302-299; ישורון, הלית. "כשאני רואה חתיכות טובות, חבל לי לזרוק". "חדרים" 13. 1999. 176-161; שוייצר, ארז. "עזה צבי, 1933 – 2011". "הארץ" ספרים. 30.11.2011. 12.

אלישע פורת

לינקים חיצוניים

לקסיקון אוהיו לספרות עברית

ספרים/כתבי עת/עיתונים שהופיעו בגוף הערך

איבנוב, בית ברנרדה אלבה, בשפל, דבר הפועלת, הארץ, הנורמנדי ועוד סיפורים, ירושלים, ירח מלא בחודש מארס, כתוב וחתום, מאזניים, על המשמר, עתון 77, עתים, פוליטיקה, ראמונה פינגה

ספרים/כתבי עת/עיתונים מן הביבליוגרפיה

ביקורת תהיה: רשימות על שירה, פרוזה ומסה בספרות העברית, הארץ, חדרים

מידע כללי

מוסדות אקדמיים
האוניברסיטה העברית בירושלים
תיכון חדש בתל אביב

תחומי לימוד אקדמיים
אנגלית
מקרא
ספרות
ספרות עברית
תרבות האיסלם

בקשר ספרותי עם
דוד פרלוב
זלדה
ירדנה כהן

זהות אתנית/דתית
יהודי/ה

גיל בעת פרסום ראשון
33 (1966)

רקע משפחתי

בתו של רפאל צבי, שחקן, מורה למשחק ובמאי מראשוני הבימה והאוהל|בתה של חיה אלפרוביץ, תפאורנית ב"הבימה", מאפרת, מלבישה וציירת

גודל ערך
בינוני

הציעו תיקון, הוסיפו מידע חדש או תמונה

    שלחו תמונה עם זכויות יוצרים:

    הערה חשובה

    הלקסיקון מעודד שימוש נרחב במידע שבו למטרות לימוד ומחקר. לפיכך, אפשר להוריד ערכים ושאילתות מן הלקסיקון למחשב האישי בקלות ובכמה תצורות. נבקש כי בכל שימוש שהוא בערכים ובשאילתות שבאתר, יינתן קרדיט הולם לאתר ולמחבר/ת הערך.
    בשונה מן הטקסטים שבלקסיקון, אין להעתיק או לעשות שימוש אחר בתמונות אשר באתר ללא הסכמה מפורשת מבעלי הזכויות עליהן.

    כתיבת תגובה

    האימייל לא יוצג באתר.