תלפז גדעון /// סופר /// נולד בפתח תקווה, ישראל /// 1936 – 2017 /// גיל
ביוגרפיה
נולד בפתח תקווה. למד באוניברסיטה העברית בירושלים ובאוניברסיטת אוקספורד באנגליה, שבה הוכתר בתואר דוקטור. ספר המבוסס על עבודת הדוקטור שלו ראה אור באנגלית ב-1983 בהוצאת בראון. לימד ספרות וכתיבה יצירתית באוניברסיטאות בארץ ובחו"ל. חי לסירוגין בארץ ובארצות אחרות, כגון ארצות הברית, אנגליה, איטליה, יוון, שבהן שהה תקופות ממושכות.
שמוֹש אמנון /// סופר /// נולד בחאלב, סוריה /// 1929 /// גיל: 95
ביוגרפיה
נולד בחאלב, סוריה, למשפחה שחייתה בעיר דורות רבים. בעקבות מות אבי המשפחה החליטה האם להגר לישראל, שבה כבר חי אחד מאחיו – המתרגם טוביה שמוש – והמשפחה התיישבה בתל אביב. למד בגימנסיה "הרצליה" וב-1946 התנדב לפלמ"ח. היה ממייסדי הקיבוץ מעין ברוך, שם חי שנים רבות. לימים תיאר את החיים בקיבוץ בעין נוסטלגית אך ביקורתית ("תמונות משני העולמות", 2011). לאחר שנים ארוכות של עבודה בקיבוץ ולימודים ב"בית ברל" ובאוניברסיטה העברית בירושלים, פנה להוראה וניהל את בית החינוך המשותף בעמק החולה.
ביוגרפיה
נולד בעיירה הליטאית יאנובה. במלחמת העולם הראשונה טולטלה משפחתו עם פליטים רבים מיהודי ליטא, עד שהשתקעה זמנית בעיר בוברויסק. בתום המלחמה חזרו לעיירתם. ב-1924 שלחוהו הוריו לקובנה ללמוד בה בגימנסיה העברית, ושם החל בפעילות ספרותית בקרב חבורת התלמידים שמתוכה צמחו לימים כמה סופרים בעברית וביידיש, ובהם לאה גול"דבר"ג. ב-1926 פורסם שירו הראשון בכתב העת הקובנאי "נתיבות", שנעשה לו במת קבע עד 1929. באותה שנה, אחרי תקופת לימודים קצרה באוניברסיטת קובנה, יצא לקנדה על פי הזמנת קרוביו, ולמד שנה אחת בקולג' של אוניברסיטת אוטווה. ב-1930 עבר לארצות הברית ולמד באוניברסיטת הרווארד, שבה סיים בהצטיינות ב-1934 תואר ראשון בספרות אנגלית. באותן שנים פירסם משיריו בעיתונות העברית האמריקנית, וזכה לעידודם ולידידותם של סופרים עבריים מקומיים. המשיך את לימודיו באוניברסיטת קולומביה בניו יורק בעזרת מלגת הצטיינות, והתעתד להתמחות ביצירת ט"ס אליוט, אך לאחר שנה קטע את לימודיו, כנראה מחמת הצטברות של מועקות אישיות, ובסוף 1935 עלה לארץ ישראל. בארץ נע בין עיסוקים רבים. עבד בין השאר כמתרגם ידיעות מן הרדיו במערכת "דבר", כמרצה לעת מצוא, כמורה לאנגלית בבתי ספר שונים וכיועץ ספרותי לתיאטרון "אהל", אולם התקשה למצוא לו מקום מבחינה אישית ומקצועית גם אחרי שעבר ב-1941 מתל אביב לירושלים. מתוך תחושתו כנטע זר בין הקבוצות שהרכיבו את המערך הספרותי בארץ ישראל ניסה לרכז סביבו ב-1937 קבוצת סופרים צעירים וחדשנים, אך היוזמה גוועה בראשיתה, כמו גם ניסיונו לייסד כתב עת והוצאת ספרים משלו. באותן שנים פירסם בעיתונות הספרותית משיריו (בעיקר במוסף "דבר" בעריכת דב סדן ובירחון "גליונות" של יצחק למדן), וכן מסות ורשימות ביקורת על הספרות האנגלית והאמריקנית בת הזמן. ב-1940 פירסם בספרון מיוחד את תרגומו לפואמה "ארץ השממה" של אליוט.
שבתאי אהרן /// משורר ומתרגם /// נולד בתל אביב, ישראל /// 1939 /// גיל: 85
ביוגרפיה
נולד בתל אביב למאשה לבית פומרנץ ולאברהם, מנהל עבודה ב"סולל בונה". המשפחה התגוררה במעונות העובדים ברחוב פרוג. אחיו הבכור הוא הסופר יעקב שבתאי. למד בתיכון במוסד החינוכי בקיבוץ מרחביה. המורה שלו לספרות היה טוביה ריבנר. לאחר שירות צבאי בחיל התותחנים עבר להתגורר בירושלים ולמד יוונית ופילוסופיה באוניברסיטה העברית בירושלים. התחיל את לימודי הדוקטורט בסורבון בשנים 1968-1966 וסיימם באוניברסיטה העברית. נושאה של עבודת הדוקטור: "הבית והמשפחה בטרגדיה של אייסכילוס". ב-1975 שהה באוניברסיטת קיימברידג' וב-1984 באוניברסיטת ברקלי.
צפוני א' (פריגרזון, צבי הירש) /// סופר /// נולד בשפטובקה, אוקראינה /// 1900 – 1969 /// גיל
ביוגרפיה
נולד בשפטובקה, פלך ווהלין, במשפחה מסורתית-משכילית ממוצא חסידי. מילדותו נחשף לספרות העברית והחל לחבר שירים וסיפורים. בעידודו של חיים נחמן ביאליק, שקרא את יצירותיו המוקדמות, נשלח על ידי הוריו ב-1913 ללמוד בגימנסיה "הרצליה" בתל אביב. חזר לביתו לחופשת קיץ ב-1914 ונאלץ להישאר שם עקב פריצתה של מלחמת "העולם" הראשונה. בגיל חמש-עשרה למד רוסית וסיים את בית הספר התיכון באודסה, שם השתלם גם בקונסרבטוריון (כינור) ובערבים בישיבתו של חיים טשרנוביץ. בהיותו באודסה הפך לבן ביתו של יוסף קלוזנר.
ביוגרפיה
נולד והתחנך בירושלים, השלים לימודי תואר ראשון ושני באוניברסיטה העברית בירושלים, ולימודי דוקטורט באוניברסיטת ייל (1965). עם סיום הדוקטורט לימד במחלקה לפילוסופיה באוניברסיטה העברית עד לפרישתו ב-2003. היה מופקד על הקתדרה ע"ש אחד העם. במהלך השנים כיהן בתפקידים שונים באוניברסיטאות צמרת אמריקניות, בהן הרווארד, ג'והנס הופקינס ואוניברסיטת קליפורניה בברקלי. ב-2005 לקה באירוע מוחי ומאז לא שב לאיתנו.
קבקוב יעקב /// חוקר ספרות /// נולד בניו יורק, ארה"ב /// 1918 – 2008 /// גיל
ביוגרפיה
נולד בניו יורק להורים שהיגרו מרוסיה. קיבל חינוך מסורתי בתלמוד תורה ובישיבה. למד ב-Yeshiva University ובבית המדרש למורים הצמוד אליה, והשלים את הכשרתו האקדמית והרבנית ב-Jewish Theological Seminary בניו יורק, שם כתב עבודת דוקטור על "חלוצי הספרות העברית באמריקה" בהדרכת המשורר הלל בבלי. בשנים 1952-1950 עבד במערכת האנציקלופדיה העברית בירושלים. מ-1952 עד 1968 כיהן כדיקן המכון ללימודי היהדות בקליבלנד. לאחר מכן שימש פרופסור לעברית בלהמן קולג' שליד האו"ניב"רסיטה העירונית של ניו יורק עד פרישתו לגמלאות ב-1986.
ביוגרפיה
נולדה ברכבת העמק, מכיוון שאמה ילדה אותה בנסיעה מחיפה לבית היולדות בעפולה ולא הספיקה להגיע אליו. גדלה בבית אמנותי מובהק. אביה, רפאל צבי, היה מראשוני "הבימה", שחקן ובמאי, מראשוני "אהל", מורה למשחק ומראשוני התיאטרון הקהילתי בארץ. אמה, חיה אלפרוביץ, היתה תפאורנית ב"הבימה", מאפרת, מלבישה וציירת.
פסקא אברהם /// סופר ומתרגם /// נולד בתל אביב, ישראל /// 1936 /// גיל: 88
ביוגרפיה
נולד בתל אביב למשפחה של יוצאי פולין, שהתגוררה בשכונת פלורנטין. האב היה בעל דעות שמאליות קרובות ל"בונד" והאם שומרת מצוות. בילדותו למד בתלמוד תורה, אך הוצא משם ולמד בבית הספר "תחכמוני". כדי לעזור בכלכלת המשפחה החל לעבוד בגיל צעיר וסיים את בית הספר היסודי "יבנה" בלימודי ערב. לאחר שסיים בגרות אקסטרנית התגייס לצה"ל (1954) ושירת כחבלן ביחידת סיור. למד ספרות ופילוסופיה באוניברסיטת בר-אילן. השלים תואר שני בפילוסופיה (1958-1962). אחד ממוריו היה ברוך קורצווייל. בסוף שנות השישים נשא לאישה את השחקנית והמשוררת חנה רוט. בשנים 1976-1979 ישב במילאנו, איטליה, ניהל שם בית ספר תיכון יהודי ורכש את הלשון האיטלקית. כשלושים שנה עסק בהוראה, וב-1982 פרש והפך לאיש מכירות בארץ ובאיטליה, שיווק מוצרי חקלאות והשקיה.
ביוגרפיה
נולדה בירושלים ומתגוררת בה. שמה הוא שם עט, המורכב משני השמות הפרטיים שלה, שמות אמו ואחותו הצעירה של אביה, שנספו יחד בטרבלינקה. הוריה עלו לארץ ב-1950, וכאן נולדו רבקה ואחיה יהושע. בניגוד לפליטי שואה אחרים, שלא היו מסוגלים לספר לילדיהם על הנוראות שעברו, לייב רוכמן (1978-1918) הרבה לדבר עם בתו על השואה, על משמעויותיה ועל בני המשפחה שנספו. הוא התקרב למקורות ולמסורות היהדות וקיים בביתו כעין "שולחן" חסידי (ממבקריו הקבועים היה הסופר אהרן אפלפלד), המשיך לכתוב ביידיש ודיבר בשפה זו עם בני משפחתו, כביטוי לקשר עם העולם היהודי שחרב.
