חזרה לדף התוצאות

יבי (בן-יהודה יונה) /// פובליציסט ומשורר /// נולד בבוכרה, אוזבקיסטן /// 19342002 /// גיל
כותב/ת הערך: הולנדר אורי

יש להירשם כדי לשמור את הערך

לשמירת הערך באיזור האישי, לחצו על הלב

שתפו את הערך:

תחומי יצירה

שירה

שפות יצירה

עברית

מעדכן/ת הערך

תמר סתר
תאריך עדכון אחרון: 2019-08-01 00:00:00

פובליציסט ומשורר
נולד בבוכרה, אוזבקיסטן. בהיותו בן שנה עלתה משפחתו ארצה והשתקעה בירושלים. את לימודיו התיכוניים השלים בתל אביב. הצטרף ל"לח"י" בנעוריו, ועם קום המדינה חבר ל"בנק"י" (ברית הנוער הקומוניסטי הישראלי). השורות הפותחות את ספרו נמרוד (1978) עשויות לשמש מוטו לקורות חייו כמו גם לעולמו השירי: "טלו ממני/ הפרא שבי/ ונותרתי/ בלי אומץ". יבי נודע כפעיל חברתי עצמאי, ומשלהי שנות השישים נהג לפרסם שירים ומכתמים בהארץ; חלקם פורסמו כמודעות שמומנו על ידו וחלקם ראו אור כמעין מאמרי דעה. מ-1963, אז ראה אור ספרו בקר לכל התקוות (ניב), ועד 1998, שנת פרסום הקובץ מחוץ לקונסנסוס: אולי בזכות הכוסית הטובה תימנע המלחמה הבאה, פירסם יבי כמעט מדי שנה מחברות וקובצי שירים בהוצאה עצמית, ובהם, בדרך כלל, הופיעו השירים בכתב ידו ובלא ניקוד. הוא אף ערך קובצי שירה אחדים, דוגמת הספר 22 ושירתם (1975, בצירוף הקדמה מאת דן מירון).
בהקדמה שצורפה לספרו "לכל הרוחות המלחמה!" (1974) הגדירו המשורר והעורך שלמה גרפונקל כ"מייצג את קולות האוונגרד הצעיר" (אף שיבי היה בן ארבעים בעת פרסום הספר); מי ש"יורה בחברה המתוסכלת את חציו – חצים של אהבה, אחווה ושלום". תפקידו של יבי כנושא עיקש של בשורות השלום והצדק החברתי עובר כחוט השני בהתייחסויות השונות לשיריו (רבות מהן הופיעו כהקדמות וכפתחי דבר למחברותיו של יבי עצמו), ובהן הודגשה פעם אחר פעם אהבתו חסרת הפשרות לארץ ישראל, לנופיה וליושביה; אהבה שאין פירושה ניכוס או לאומנות, כי אם נכונות לקבל את כל יושבי הארץ כשווים.
דומה שחשיבותם של שיריו נעוצה בקולו הייחודי, בהימצאות הקול הזה מחוץ לקונצנזוס ומחוץ למאבקיה הפנימיים של הרפובליקה הספרותית – ופחות בעצם איכותם של שירים אלה. מבחינה סגנונית או תמטית קשה להצביע בעולם שירי זה על תמורות ומהפכים רבים. מראשית דרכו עסק באותם ענייני דיומא שהפכוהו למעין נציג בודד של אוונגרד אנטי-קולקטיביסטי; מי שזעק את זעקת העשוקים – חסרי האמצעים וחסרי הקול – בכל כוחו, והתייחס אל שיריו (שהצטרפו אל מודעותיו ורשימותיו) כאל אקט פוליטי לכל דבר ועניין.
לתפישת מבעי הכאב של יבי כאותנטיים סייעה הפרסונה ה"דון-קיחוטית" שלו, שהתבטאה, בין השאר, בעובדה שלא נהה אחר תמיכות מוסדיות למיניהן, וכאמור אף הקפיד לפרסם את שיריו בהוצאה עצמית. ספריו לוו באיוריהם של אמנים מקומיים כעמוס קינן, דני קרוון, יגאל תומרקין, אורי ליפשיץ ואחרים, וכן בעבודותיהם של אמנים בינלאומיים כי"ג פוסדה המקסיקני.

ברטוב, חנוך. "יבי מוס". "למרחב" משא 33. 9.8.1963. ב; זך, נתן. "מאז ימי הבדידות". "השירה שמעבר למלים: תיאוריה וביקורת 1973-1954". 2011. 406-404.

אורי הולנדר

לינקים חיצוניים

לקסיקון אוהיו לספרות עברית

ספרים/כתבי עת/עיתונים שהופיעו בגוף הערך

לכל הרוחות המלחמה!

ספרים/כתבי עת/עיתונים מן הביבליוגרפיה

השירה שמעבר למלים: תיאוריה וביקורת 1973-1954, למרחב

תגיות חופשיות

אוונגרד, ביקורת חברתית

מידע כללי

בקשר ספרותי עם
גרודזנסקי שלמה

תומכים ו/או מורי דרך
גרודזנסקי שלמה

עיר או ארץ מגורים
ירושלים
ישראל
תל אביב

זהות אתנית/דתית
יהודי/ה

גיל בעת פרסום ראשון
29 (1963)

גודל ערך
בינוני

הציעו תיקון, הוסיפו מידע חדש או תמונה

    שלחו תמונה עם זכויות יוצרים:

    הערה חשובה

    הלקסיקון מעודד שימוש נרחב במידע שבו למטרות לימוד ומחקר. לפיכך, אפשר להוריד ערכים ושאילתות מן הלקסיקון למחשב האישי בקלות ובכמה תצורות. נבקש כי בכל שימוש שהוא בערכים ובשאילתות שבאתר, יינתן קרדיט הולם לאתר ולמחבר/ת הערך.
    בשונה מן הטקסטים שבלקסיקון, אין להעתיק או לעשות שימוש אחר בתמונות אשר באתר ללא הסכמה מפורשת מבעלי הזכויות עליהן.

    כתיבת תגובה

    האימייל לא יוצג באתר.