חזרה לדף התוצאות

חיוֹג משה (פלוטקין, גריגורי צבי) /// סופר /// נולד בלאדי, רוסיה /// 18951968 /// גיל
כותב/ת הערך: הולצמן אבנר

יש להירשם כדי לשמור את הערך

לשמירת הערך באיזור האישי, לחצו על הלב

שתפו את הערך:

ז'אנרים אופייניים

סיפור קצר

תחומי יצירה

מסה
פרוזה

שפות יצירה

עברית

מעדכן/ת הערך

יפתח אשכנזי
תאריך עדכון אחרון: 2019-02-01 00:00:00

סופר
נולד ב-1895 בעיירה לאדי בפלך מוהילוב, רוסיה. אביו, אבא-ראובן אברמזון, היה מורה ומטיף ציוני נודע בשעתו, ולרגל עיסוקו הרבתה המשפחה לנדוד ברחבי רוסיה. אחיו הבכור הוא הסופר חיים שלום בן-אברם (1965-1893). מ-1900 חי ביקאטרינוסלב, ומ-1905 בטרנופול שבגליציה. ב-1908 הכירו שני האחים את יוסף חיים ברנר והתקרבו אליו בשנת שהותו בלבוב. מנעוריו דבק ברעיון המהפכה והתגייס בכל מאודו להגשמתה כחסיד נלהב של טרוצקי. בימי מלחמת האזרחים ברוסיה תפש עמדה גבוהה בצבא האדום. מ-1922 ועד 1925 למד בבית הספר הגבוה ללימודי המזרח במוסקבה. מ-1919 פירסם סיפורים ומסות בכתבי העת העבריים שהופיעו מחוץ לרוסיה ("השילוח", "הדאר", "מאזניים", "דבר" ועוד) ובאותה תקופה אימץ לו את השם הספרותי חיוג, כשמו של גיבור אהוב עליו מרומן של הסופר הדני הרמן באנג. בסיפוריו ניכרים יסודות אוטוביוגרפיים, אולם בעיקרם הם רצפים של השתפכות והלוך נפש המעצבים דמויות מלנכוליות פסיביות, חולמות והוזות, כמהות ליופי ועסוקות בחיטוט פנימי. מ-1923 שקד חיוג על הכנתו ועריכתו של הקובץ "בראשית" (1926), הבמה הספרותית העברית האחרונה שהופיעה ברוסיה הסובייטית. הוא עצמו פירסם בקובץ תרגומים לשישה מסיפורי יצחק באבל בשיתוף פעולה הדוק עם המחבר.
בשנות השלושים רפתה אמונתו במהפכה והחל לחלום על עזיבת ברית המועצות. באותה תקופה התפרנס מעבודה עיתונאית מזדמנת ככתב בעיתונים רוסיים שונים, אך הוסיף לשמור על "קשר"יו עם עולם הספרות העברית בעזרת משלוחים של ספרים וכתבי עת שקיבל מאחיו ומאחרים. ניסיונו לגבש חוג חשאי של כותבי עברית בשנות הארבעים נחשף על ידי מלשין של הקג"ב והביא למאסרה של הקבוצה כולה. ב-1948 נידון לחמש-עשרה שנות מאסר במחנה הסגר. ב-1956 שוחרר וחזר למוסקבה שבור וחולה. רשמיו משנות המאסר שימשו בסיס לספרו "מעבר משם: פרקי תיאור והגות של אסיר במחנה הסגר מעבר למסך הברזל", שפורסם בישראל ב-1959 בשם עט (ש' ש' רון). הספר מבטא את דבקותו המוצקה בלשון העברית ובספרותה, את אמונתו באחדות ישראל ואת זיקתו לארץ ישראל עם התפכחותו המרה מעולם המהפכה. ב-1968 מת במוסקבה. אחרי מותו פורסם בידי יהודה סלוצקי ספרו "לא וכן!" (1978), ובו פרקים מרומן שרק חלק קטן ממנו הגיע לארץ. מבחר ממכתביו אל אחיו משנות העשרים והשלושים כונס בידי יהושע א' גלבוע ("אגרות משה חיוג", 1983).

גלבוע, יהושע א. "חיוג – דיוקן ואספקלריה". "אוקטובראים עברים: תולדותיה של אשליה". תל אביב: אוניברסיטת
תל אביב – המכון לחקר התפוצות. 1974. 141-101; הלפרין, חגית. "'"בראשית"' שהיה לסוף "דבר": זכרונותיו של משה
חיוג". "קשר" 19. מאי 1996. 95-82; סלוצקי, יהודה. "פתח "דבר"". "לא וכן!" פרקי רומאן". תל אביב: עם עובד. 1978.
21-7; קריב, אברהם. "משה חיוג". "הפועל הצעיר" מ' (27-26). 1.4.1969. 25-24.

אבנר הולצמן

לינקים חיצוניים

לקסיקון אוהיו לספרות עברית

ספרים/כתבי עת/עיתונים שהופיעו בגוף הערך

אגרות משה חיוג, בראשית, דבר, הדאר, השילוח, לא וכן!, מאזניים, מעבר משם: פרקי תיאור והגות של אסיר במחנה הסגר מעבר למסך הברזל

ספרים/כתבי עת/עיתונים מן הביבליוגרפיה

אוקטובראים עברים: תולדותיה של אשליה, הפועל הצעיר, לא וכן! פרקי רומאן, קשר

מידע כללי

תחומי לימוד אקדמיים
לימודי המזרח

בקשר ספרותי עם
באבל יצחק
ברנר י''ח

עיר או ארץ מגורים
טרנופול
יקאטרינוסלב
מוסקבה

זהות אתנית/דתית
יהודי/ה

גיל בעת פרסום ראשון
64 (1959)

רקע משפחתי

אחיו הבכור הוא הסופר חיים שלום בן-אברם

גודל ערך
בינוני

הציעו תיקון, הוסיפו מידע חדש או תמונה

    שלחו תמונה עם זכויות יוצרים:

    הערה חשובה

    הלקסיקון מעודד שימוש נרחב במידע שבו למטרות לימוד ומחקר. לפיכך, אפשר להוריד ערכים ושאילתות מן הלקסיקון למחשב האישי בקלות ובכמה תצורות. נבקש כי בכל שימוש שהוא בערכים ובשאילתות שבאתר, יינתן קרדיט הולם לאתר ולמחבר/ת הערך.
    בשונה מן הטקסטים שבלקסיקון, אין להעתיק או לעשות שימוש אחר בתמונות אשר באתר ללא הסכמה מפורשת מבעלי הזכויות עליהן.

    כתיבת תגובה

    האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *