פגיס דן /// משורר, מתרגם, מבקר וחוקר שירת ימי הביניים /// נולד ברדאוץ, בוקובינה /// 19301986 /// גיל

ביוגרפיה

נולד ברדאוץ, בוקובינה. כבן ארבע היה כאשר נסע אביו, יוסף פגיס, לארץ ישראל כדי להכין בית למשפחתו. חודשים ספורים לאחר נסיעתו של האב ארצה נפטרה האם, יהודית אוסלנדר, ממחלה פתאומית. פגיס נותר עם סבו וסבתו בבית משפחת אוסלנדר. אביו הגיע לבוקובינה ב-1939 וביקש לקחת עמו את בנו, אך סבתו סירבה. בפרקי הפרוזה שלו "אבא", שנכללו באסופת כל שיריו (1991), מצטט פגיס את תגובת הסבתא: "לאן תיקח את הילד, לחולות? למדבר?" (352). הוא נותר אפוא עם סבו וסבתו, ועמם נשלח אל מחנות העבודה במלחמת העולם השנייה. בספרה ""לב פתאומי"" (1995) מתארת אשתו, עדה פגיס, את הניסיון להתחקות אחר עקבות קורותיו בשואה: "דן לא הסכים לדבר על הגירוש. מה שעבר עליו באותו טרנספורט עכר את כל שנותיו, ובכל כוחותיו ניסה להסתיר זאת מעצמו ומאחרים. אחרי מותו לא הצלחתי לאתר את עקבותיו שם. איש מהמגורשים שדיברתי איתם לא פגש בו ולא שמע על משפחתו" (38). סודות ביוגרפיים נוספים אופפים את דמותו של פגיס עד היום.

כפרי יהודית /// משוררת וסופרת /// נולדה בקיבוץ עין החורש, ישראל /// 1935 /// גיל: 86

ביוגרפיה

נולדה בקיבוץ עין החורש, שהוריה היו ממייסדיו, ובו סיימה בית ספר יסודי ותיכון. ב-1952 התגייסה לצה"ל ושירתה כפקידה בחיל החימוש. אחרי סיום שירותה (1954) עברה לקיבוץ סאסא בגליל. ב-1962 התפרסם ספר שיריה הראשון, "הזמן ירחם" (מחברות לספרות), שניכרת בו אהבתה וזיקתה העמוקה לנוף. גם בשירים לזכרו של רון, בנה התינוק ששכלה, נמצאת לה נחמה במגע החושים עם הטבע. אחרי שבע שנים בסאסא עברה לקיבוץ שובל בנגב. בשנים 1969-1967 יצאה לשליחות מטעם "השומר הצעיר" בארצות הברית. ב-1986 עברה לכפר הנוער קדמה, וכעבור שלוש שנים התיישבה במזכרת בתיה, שם היא מתגוררת עד היום.

ביוגרפיה

נולד ב-1895 בעיירה לאדי בפלך מוהילוב, רוסיה. אביו, אבא-ראובן אברמזון, היה מורה ומטיף ציוני נודע בשעתו, ולרגל עיסוקו הרבתה המשפחה לנדוד ברחבי רוסיה. אחיו הבכור הוא הסופר חיים שלום בן-אברם (1965-1893). מ-1900 חי ביקאטרינוסלב, ומ-1905 בטרנופול שבגליציה. ב-1908 הכירו שני האחים את יוסף חיים ברנר והתקרבו אליו בשנת שהותו בלבוב. מנעוריו דבק  ברעיון המהפכה והתגייס בכל מאודו להגשמתה כחסיד נלהב של טרוצקי. בימי מלחמת האזרחים ברוסיה תפש עמדה גבוהה בצבא האדום. מ-1922 ועד 1925 למד בבית הספר הגבוה ללימודי המזרח במוסקבה. מ-1919 פירסם סיפורים ומסות בכתבי העת העבריים שהופיעו מחוץ לרוסיה ("השילוח", "הדאר", "מאזניים", "דבר" ועוד) ובאותה תקופה אימץ לו את השם הספרותי חיוג, כשמו של גיבור אהוב עליו מרומן של הסופר הדני הרמן באנג. בסיפוריו ניכרים יסודות אוטוביוגרפיים, אולם בעיקרם הם רצפים של השתפכות והלוך נפש המעצבים דמויות מלנכוליות פסיביות, חולמות והוזות, כמהות ליופי ועסוקות בחיטוט פנימי. מ-1923 שקד חיוג על הכנתו ועריכתו של הקובץ "בראשית" (1926), הבמה הספרותית העברית האחרונה שהופיעה ברוסיה הסובייטית. הוא עצמו פירסם בקובץ תרגומים לשישה מסיפורי יצחק באבל בשיתוף פעולה הדוק עם המחבר.

גמזו יוסי /// משורר, פזמונאי, סופר, מתרגם ועורך /// נולד בפריז, ישראל /// 19382020 /// גיל

ביוגרפיה

נולד בפריז. אמו היתה עוזרת מחקר של אנדרה מורואה ואביו, ד"ר חיים גמזו, היה מבקר אמנות ותיאטרון ידוע, מנהל מוזיאון תל אביב ומייסד בית הספר לאמנויות הבמה "בית צבי" ברמת גן. עלה עם "הו"ריו לארץ בהיותו בן שנה ורבע. היה בן חמש כשאמו נפטרה ממחלה ממארת. למד שנתיים בגימנסיה העברית "הרצליה" ואחר כך עבר ממקום למקום כילד חוץ בקיבוצים גבע, גן שמואל ומעברות. בעל תארים ראשון ושני מאוניברסיטת תל אביב בספרות עברית וכללית ובלשון עברית. קיבל תואר דוקטור מהאוניברסיטה של טקסס על ניתוח שירתו של איציק מאנגר. על עבודה זו "הו"ענק לו גם פרס המועצה לתרבות י"הו"דית למחקר בתחומי היהדות בארצות הברית (1976). ב-1976 הקים את הקתדרה ללימודים עבריים באוניברסיטה הממלכתית של סידני. בשנים 1987-1982 עמד בראש החוג ללימודים עבריים באוניברסיטת ויטס ביוהנסבורג, דרום-אפריקה. עם שובו לארץ ב-1993 ועד 2002 היה ראש החטיבה ללימודי ספרות במכללת אילת, ומ-2002 "הו"א מרצה במכללת "אוהלו" בקצרין שברמת הגולן.

בירשטיין יוסל /// סופר /// נולד בביאלה-פודלסקה, פולין /// 19202003 /// גיל

ביוגרפיה

נולד בעיירה ביאלה-פודלסקה, פולין, לאביו נח נפתלי ולאמו מלכה יורברג. היה האח הבכור במשפחה של ארבעה יל"די"ם. למד בחדר ובבית ספר פולני והיה חניך תנועת "השומר הצעיר". בגיל שבע-עשרה היגר לאוסטרליה בברכת משפחתו. אחותו רוז הצטרפה אליו, ושאר המשפחה נספתה בשואה. במלחמת העולם השנייה שירת בצבא האוסטרלי עם חברו הצייר יוסל ברגנר, שאותו פגש במשר"די" ההגירה בוורשה ואיתו עשה את הדרך לאוסטרליה. באוסטרליה התחתן עם אשתו מרגנית. ב-1950 עלו בירשטיין ואשתו לישראל והתיישבו בקיבוץ גבת, שם עבד בעבודות שונות, בין השאר כרועה צאן. ב-1959 עזבו את הקיבוץ ועברו לטבעון, שם עבד כפקיד בבנק והגיע לתפקיד של מנהל מחלקת ההשקעות. אחר כך עברו לנצרת עילית. ב-1982 עבר עם משפחתו לירושלים. עבד בארכיון של בית הספרים הלאומי בגבעת רם והיה מופקד על אוספים של סופרי ומשוררי יי"די"ש.

בהט (בכשטיץ) יעקב /// חוקר ספרות /// נולד בפולין /// 19101988 /// גיל

ביוגרפיה

נולד בפולין ועד 1930 למד בחדר ובישיבות. לאחר שעמד בבחינת הבגרות העברית והכללית בגימנסיה העברית בקראקוב (1932) החל ללמוד בבית המדרש לרבנים בווינה ובאוניברסיטה שם (1938-1932). ב-1938 הוסמך לרבנות בסמינר לרבנים בברסלאו, מאחר שבית המדרש לרבנים בווינה נסגר עם כיבוש אוסטריה על ידי הנאצים. בשל כך נשללה זכותו לקבלת התואר דוקטור מאוניברסיטת וינה. בשנה זו עלה לישראל והמשיך בלימודיו באוניברסיטה העברית בירושלים.

אורלב אורי (אורלובסקי, יורק) /// סופר ומתרגם /// נולד בורשה, פולין /// 1931 /// גיל: 90

ביוגרפיה

נולד בוורשה, פולין. בשנות המלחמה נרצחה אמו על ידי הנאצים ואביו נלקח בשבי חיילים רוסים. רק שנים מאוחר יותר התאחד אורלב עם אביו, כשהאב הצליח לעלות לישראל. אורלב עצמו שהה במשך שנתיים בגטו ורשה ולאחר מכן נשלח למחנה ברגן-בלזן. בברגן-בלזן החל לכתוב בפולנית. את שיריו מאותם הימים תירגם לעברית, והקובץ "שירים מברגן-בלזן" ראה אור ב-2005 (יד ושם).

איג-זקוב אליעזרה /// מתרגמת ומבקרת ספרות /// נולדה בירושלים, ישראל /// 1937 /// גיל: 84

ביוגרפיה

נולדה בירושלים. למדה ספרות אנגלית, ספרות עברית ותנ"ך באוניברסיטה העברית בירושלים, וכן זמרה בלונדון ובישראל. בתו של אלכסנדר איג, מראשוני חוקרי הצמחים בארץ ישראל, ראש המחלקה לבוטניקה באוניברסיטה העברית ומייסד הגן הבוטני על הר הצופים.

אוורבוך אורפז יצחק /// סופר, מסאי ומשורר /// נולד בזינקוב, אוקראינה /// 19212015 /// גיל

ביוגרפיה

נולד בעיירה זינקוב, אוקראינה. נמלט עם הוריו מאימת השלטון הקומוניסטי לבית סבו בליפקאן, בסרביה. בשל מחלה נאלץ לוותר על לימודים בבית ספר ורכש את השכלתו בעיקר בכוחות עצמו ובעזרת מורה פרטי שלימד אותו ספרות עברית, נביאים אחרונים וגמרא. ב-1938, בהיותו בן שבע-עשרה, עלה לבדו ארצה במסגרת "עליית הנוער", התחנך במשך חצי שנה בכפר הנוער מאיר שפיה, ואחר כך הצטרף לגרעין הקיבוצי יסעור במושבה מגדיאל. בסתיו 1942, כשהגיעו אליו שמועות על מותם של הוריו ואחותו "במחנה" הריכוז בטרנסדניסטריה, רומניה, התגייס לצבא הבריטי ויצא לאירופה. ב-1946 חזר ארצה ועבד בליטוש יהלומים, אך כעבור זמן קצר שב ולבש מדים, הפעם מדי צה"ל, השתתף במלחמת העצמאות כקצין בחיל התותחנים ונלחם בקרב לטרון. אחרי המלחמה התגייס לצבא הקבע ולקח חלק במלחמת סיני (1956). באיחור ניכר עבר במסגרת המכינה הצבאית את בחינות הבגרות, וב-1960 החל ללמוד באוניברסיטת תל אביב בחוגים לפילוסופיה ולספרות עברית. מ-1962 עבד כעורך לילה בעיתון "על המשמר" וכתב בעיתון זה טור שבועי על נושאי חברה ותרבות. אחרי מלחמת ששת הימים (1967) היה פעיל בוועד לשלום וביטחון. במלחמת יום הכיפורים (1973) נפל בן אחיו, שהיה סופר מתחיל ונקרא על שם אביו של אורפז שנספה בשואה. האירוע הטביע בו חותם עמוק והשפיע על כתיבתו. היה נשוי שלוש פעמים. מתגורר בתל אביב.

  • 1
  • מתוך 1.
  • מציג 9 ערכים.