חזרה לדף התוצאות

אלטרס אלון /// סופר, משורר ומתרגם /// נולד ב /// 1960 /// גיל: 61
כותב/ת הערך: פז יובל, שוורץ יגאל

יש להירשם כדי לשמור את הערך

לשמירת הערך באיזור האישי, לחצו על הלב

שתפו את הערך:

ז'אנרים אופייניים

מתח
רומן

תחומי יצירה

ביקורת
פרוזה
שירה
תרגום

פרסים

פרס ראש הממשלה לסופרים עבריים על שם לוי אשכול

שפות יצירה

עברית

מעדכן/ת הערך

תמר סתר
תאריך עדכון אחרון: 2018-03-01 00:00:00

סופר, משורר ומתרגם
גדל ברמת גן ובגבעתיים. למד בתיכון למנהל ולמסחר בגבעתיים וסיים את לימודיו ב-1978 ב"מישלב" תל אביב. בשנים 1978-1981 שירת בחיל האוויר. למד לתואר ראשון בחוג לספרות כללית באוניברסיטת תל אביב. בלימודי התואר השני עסק בתהליכי בנייתה של התרבות האיטלקית הלאומית המודרנית. בשנות השמונים השתייך לחבורה ספרותית שהקימה את כתב העת "מקום". לצד כתיבתו הספרותית עוסק בתרגום מאיטלקית ובכתיבת רשימות ביקורת. מרצה במכללות בישראל ובאוניברסיטאות באיטליה. יצירותיו התפרסמו במוספי הספרות ובכתבי עת ותורגמו לאיטלקית. שיריו הופיעו בכמה אנתולוגיות. מתגורר לסירוגין בוונציה ובתל אביב.
ב-1982 ראה אור ספר שיריו הראשון, "אקלים הבית" (הוצאת "עכשיו"-סתווית). הספר מעמיד במרכזו את הבית הקונקרטי, על החפצים המוכרים המאכלסים אותו, לצד הבית המטפורי, המשמש חלון ראווה לנפשות השוהות בו והמיטלטלות בין חרדה להתרגשות, בין יציבות לארעיות. גם בספר שיריו השני, "בתים באי" (1985), נמשך העיסוק במורכבותו של מושג הבית. בקובץ שיריו השלישי, "האש המעדנת" (1990), פנה אל דמות נשית, שלעתים מצטיירת כאם המתה ולעתים כאישה האהובה, בניסיון לעסוק בצורה מעודנת בחומרים הלקוחים מיצירתו של דנטה אליגיירי – דם, אש ומוות.
"קפיצת הדרך" (1996) הוא ספר שיריו הרביעי, ובו מבחר משלושת ספריו הקודמים לצד שירים חדשים, היוצרים הקבלה בין האהבה לשירה ומוגשים כאן בלשון תמציתית ומחודדת הספוגה בארוטיות ישירה. נוספו עליהם חמישה תרגומים מן השירה האיטלקית. יצירתו השירית מאופיינת בתיאור מינימליסטי ומאופק של הבית על חדריו השונים כסמל לקיום האנושי. בולטת ההתבוננות מן הבית אל העולם, על רקע המתח שבין הרצון לחשוף לבין הבושה החותרת להסתרה.
ב-1999 הוציא לאור את הרומן הראשון שלו, "הנקמה של מאריצ'יקה" (זמורה ביתן). הרומן מגולל את סיפור חייה של עולה מרומניה, בודדה וענייה, העובדת כתופרת שכירה וחולמת על יצירת קולקציה משלה. בשל בדידותה היא נעתרת לחיזוריו המגושמים של פאול, עולה חדש כמוה, מנותק, עקר מרגשות ומרוכז בעצמו. לאחר נישואיה עמו מתברר לה כמה אפורים יכולים להיות החיים בשניים, חיים פשוטים, שלעתים נדרש מאמץ-על כדי לחיות אותם. היא כמהה לילד, אך גם כשנולד, הוא אינו מביא את השינוי המיוחל. בגיבורה מתחיל להתעורר רצון לבוא חשבון עם כל מה שעולל לה בעלה, וכך מבשילה הנקמה המאירה את דמותה באור חדש. הרומן הוא מחווה של אהבת בן לאמו, לכתוב מחדש את חייה כפי שהיו יכולים להיות.
"השמלה השחורה של אודליה" (2002) הוא רומן ריאליסטי מותח ואפל, הפורש את סיפור אהבתם של אודליה ואמיר, מאהבים מזדמנים ההופכים לבני זוג בעקבות אסון משפחתי. זהו "יחד" הנולד מתשוקה גופנית ומאומללות. הצללים של העבר עולים ומופיעים שוב ושוב מחדש, חרף ניסיונות השניים למחות אותם. במרכז היצירה עיסוק ביצרים, באוכל ובביגוד. אודליה היא דמות מסתורית ורבת-קסם, מעורערת בנפשה ולכודה בסבך החיים. שמלתה השחורה מסמלת את תהליך הידרדרותה אל הוויה של שקר ומוות. העלילה מתרחשת בחלקה בתל אביב ובחלקה בוונציה – מרחב היוצר זירת התרחשות מיוחדת ומשמעותית. הרומן עובד לתסריט. "זה הילד שלנו" (2008) הוא רומן טעון ודחוס, שבמרכזו מלחמת המינים. סיפור על סודות ושקרים, שככל שמתחמקים מהם, הם גובים מחיר יקר יותר. חייו השלווים של הגיבור מופרעים כאשר שיחת טלפון מוזרה של חבר מימי הצבא שואבת אותו מחדש אל העבר ופותחת הזדמנות לתקן עוול שנעשה, אך מתגלה כמלכודת של חיסול חשבון. במרכז היצירה ברית נשית לא מודעת, של מי שנפלו קורבן ליחס מזלזל של נטישה ובגידה באהבה. עניינו של הרומן הוא בחשיפת עוצמתן של הנשים, המלמדות את הגברים שפגעו בהן מה הן כנות וגאולה.
"כשנשארנו לבד" (2012) הוא המשך מפתיע של "הנקמה של מאריצ'יקה". הספר נפתח באירוע מותה של אמו האהובה של הסופר, ומגולל את סיפורם של הבן ואביו "שנשארו לבד". האב, אדם קשה, תלותי, אגוצנטרי – דמות של מהגר שורד. הבן, משורר צעיר שיחסיו עם בני אדם, ובעיקר עם בנות זוג, אינם פשוטים מאלה של אביו. במהלך הרומן המרחק בין האב והבן מצטמצם, והוא מסתיים בסצנת קרבה מרגשת אם כי שזורה בנימים אירוניים. ב-2018 פרסם רומן מתח בשם נוודי הצוללת.
ככלל, יצירתו הסיפורית של אלטרס מתמקדת בניסיון לברר את מהות האהבה והקשר בינה לבין חיי האדם וגורלו, מתוך ניסיונם של הגיבורים להשתייך למקומות שונים: ה"מקום" שנולדו בו, זה שממנו הגיעה משפחתם וזה שהם עתידים להגר אליו. סגנונו בהיר ומדויק, מתנזר מקישוטיות וללא עומס פיגורטיבי. הפיוטיות נובעת מדרכי התיאור והעיצוב של המספר, בין השאר, מנטייתו לאפיין בני אדם, מקומות וחפצים בתאורה רכה ושהויה, היוצרת נופך ארוטי.
זכה בפרס ראש הממשלה על שם לוי אשכול (2001) ובפרס שר התרבות של איטליה על תרגום ספרות איטלקית לעברית (2003). מתרגומיו מאיטלקית: אנטוניו טאבוקי, "לטענת פררה" (1996); נטליה גינצבורג, "העיר והבית" (1998); אנטוניו גרמשי, "על ההגמוניה" (2004); אלנה פרנטה, "ימי הנטישה" (2007); "קול אחר", אנתולוגיה לשירה איטלקית (2009). תרגם את ארבעת הכרכים עטורי השבחים של "הרומנים הנפוליטניים" של אלנה פרנטה שיצאו בשנים 2018-2015.

גורביץ', זלי. "על "אקלים הבית"". "עכשיו" 47-48. 1983. 445-446; הופמן, חיה. "אהבה חולה". "ידיעות אחרונות". 31.5.2002. 26-27; הלפרין, חגית. "אודליה ונטע – מהויות בפלנטה: תבניות היסוד בספרו של אלון אלטרס '"השמלה השחורה של אודליה""'. "עלי שיח" 48. 2002. 84-94; שץ, אבנר. "נקמת התופרת". "ידיעות אחרונות". 27.8.1999. 27.

יובל פז ויגאל שוורץ

לינקים חיצוניים

לקסיקון אוהיו לספרות עברית

ספרים/כתבי עת/עיתונים שהופיעו בגוף הערך

אקלים הבית, בתים באי, האש המעדנת, הנקמה של מאריצ'יקה, העיר והבית, השמלה השחורה של אודליה, זה הילד שלנו, ימי הנטישה, כשנשארנו לבד, לטענת פררה, מקום, על ההגמוניה, קול אחר, קפיצת הדרך

ספרים/כתבי עת/עיתונים מן הביבליוגרפיה

ידיעות אחרונות, עכשיו, עלי שיח

תגיות חופשיות

ארוטיקה, הגירה, ספרות איטלקית, ריאליזם

מידע כללי

שפות תרגום
איטלקית

תארים אקדמיים
שני

מוסדות אקדמיים
אוניברסיטת תל אביב

תחומי לימוד אקדמיים
ספרות
ספרות כללית

עיר או ארץ מגורים
איטליה
ונציה
ישראל
תל אביב

זהות אתנית/דתית
יהודי/ה

גיל בעת פרסום ראשון
22 (1982)

גודל ערך
בינוני

הציעו תיקון, הוסיפו מידע חדש או תמונה

    שלחו תמונה עם זכויות יוצרים:

    וידאו

    מתוך ''סופרים קוראים'', באדיבות מרכז הספר והספריות

    הערה חשובה

    הלקסיקון מעודד שימוש נרחב במידע שבו למטרות לימוד ומחקר. לפיכך, אפשר להוריד ערכים ושאילתות מן הלקסיקון למחשב האישי בקלות ובכמה תצורות. נבקש כי בכל שימוש שהוא בערכים ובשאילתות שבאתר, יינתן קרדיט הולם לאתר ולמחבר/ת הערך.
    בשונה מן הטקסטים שבלקסיקון, אין להעתיק או לעשות שימוש אחר בתמונות אשר באתר ללא הסכמה מפורשת מבעלי הזכויות עליהן.

    כתיבת תגובה

    האימייל לא יוצג באתר.