שטנגר חיים /// משורר /// נולד בתל אביב, ישראל /// 1954 /// גיל: 71
ביוגרפיה
נולד בתל אביב למשפחה חילונית של יוצאי גרמניה ואוסטריה. בעידוד דודו בחר ללמוד בישיבה תיכונית ולנהל אורח חיים דתי, שאותו זנח בהדרגה בשנותיו הבוגרות. בוגר לימודי תואר ראשון במשפטים באוניברסיטת בר-אילן ולימודי תואר מוסמך במחלקה לספרות עברית באוניברסיטת בן-גוריון בנגב. מ-1981 בעלים של משרד עורכי-דין עצמאי.
ביוגרפיה
נולדה בתל אביב להוריה, ציפורה ומיכאל (פיינברג) דרור. את לימודי התיכון עשתה בגימנסיה "הרצליה" בתל אביב. למדה לתואר הראשון בחוג לתורת הספרות הכללית באוניברסיטת תל אביב, ולאחר מכן המשיכה כתלמידת המסלול הישיר לדוקטורט, בהנחיית איתמר אבן-זהר. נוסח מעובד של עבודת הדוקטור שלה ראה אור כספר, "החיים הספרותיים בארץ-ישראל 1933-1910" (הקיבוץ המאוחד, המכון הישראלי לפואטיקה וסמיוטיקה ע"ש פורטר, 1982). החלה ללמד בחוג לתורת הספרות הכללית, ולאחר מכן היתה שותפה להקמת היחידה למחקר התרבות, שבה היא מכהנת כפרופסור מן המניין. שביט נשואה להיסטוריון ולסופר פרופ' יעקב שביט.
רבינזון-בכרך חדווה /// משוררת, סופרת וחוקרת ספרות /// נולדה ברומניה /// 1938 /// גיל: 87
ביוגרפיה
נולדה ברומניה לשלימה (לבית גרמן) ולמשורר חיים רבינזון. עלתה ארצה עם משפחתה ב-1944. נדדה בין ארצות ועיסוקים. בין השאר הרצתה בנושאי ממשל, פולקלור ואנתרופולוגיה ועסקה בהוראה ובתרגום. אל לימודיה האקדמיים באוניברסיטת בר-אילן הגיעה בשלב מאוחר יחסית. עבודת המאסטר ועבודת הדוקטור שלה (2002) עוסקות בסיפוריה של מרי פלאנרי אוקונור.
קאופמן עזריאל /// משורר ועורך /// נולד בסוקולוב, פולין /// 1929 – 2004 /// גיל
ביוגרפיה
נולד בסוקולוב, פולין. בית אביו, פרוון במקצועו, היה מרכז למפגשי ספרות ותרבות יידית ועברית. כך השתלבו בעולמו לימודי הגמרא, שלמד בחדר עד גיל עשר, עם לימודי הלשון העברית ותרבותה. מגיל שבע למד גם בבית ספר פולני. בספטמבר 1939 נכבשה עיר הולדתו בידי הנאצים, וחקירת אביו על ידי קצין אס-אס בנוכחותו הותירה את רישומה העז בנפשו. המשפחה ברחה לצד הסובייטי ברוסיה הלבנה, ובמאי 1940 נלקחו לארכנגלסק, לעבודות כפייה ביערות הצפון. הוא למד בבית ספר סובייטי כפרי, וב-1941 שוחררה המשפחה ועברה למרכז פינוי אוכלוסין מאזורי מלחמה באזור הקר של הוולגה. משם נלקחו על ידי איכרים לקולחוז, שבו עברו עליו שנותיו מגיל שתים-עשרה עד שבע-עשרה. לקיום משפחתו עסק בסנדלרות, בתיקון גגות, בכריתת עצים וכו', ושם גם התנסה לראשונה בכתיבת שירים. לאחר המלחמה שהו בני המשפחה זמן קצר בגרמניה, ובילו כשלוש שנים של המתנה קשה במחנות פליטים באוסטריה ובאיטליה. במסגרת זו עבר הכשרה חברתית-מקצועית ברוח סוציאליסטית שכונתה "הקיבוץ שבדרך", והזדמן לו לשוב לכתיבה ספרותית. עם הגיעם לארץ, בדצמבר 1948, בעוד הוריו שוהים במעברה בחדרה, נשלח לבסיס צה"ל בבית ליד. ב-1950 עבר להתגורר בעכו למשך כעשר שנים.
סמל (ארצי) נאוה /// סופרת, מחזאית ומשוררת /// נולדה ביפו, ישראל /// 1954 – 2017 /// גיל
ביוגרפיה
נולדה ביפו להורים ילידי בוקובינה, רומניה, ששרדו את השואה. אמה מִימִי (מרגלית) היא אחייניתו של האדמו"ר מלובלין, הרב מאיר שפירא, ושרדה את מחנה אושוויץ. אביה יצחק ארצי (הרציג) היה פעיל ציוני מנעוריו, ממנהיגי תנועת "הנוער הציוני" ברומניה, ובתקופת השואה יצא במשלחת הצלה ראשונה לאזור הגירוש בטרנסניסטריה. ב-1947 עלו ההורים לישראל בספינת המעפילים "כנסת ישראל" שנתפשה בידי הבריטים, והוגלו לקפריסין. היו בין מייסדי מושב אלוני אבא, שם נולד אחיה הבכור, שלמה ארצי, לימים זמר מפורסם ומצליח. האב היה איש ציבור, כיהן כסגן ראש עיריית תל אביב במשך עשרים שנה והיה חבר כנסת מטעם הליברלים העצמאיים.
ביוגרפיה
נולדה בישראל. למדה ספרות ולשון עברית באוניברסיטה העברית בירושלים, וב-1975 סיימה את עבודת הדוקטור בנושא: "מסורת הקריאה של קהילת ג'רבה במקרא ובמשנה". מ-1969 החלה מלמדת בחוג ללשון באוניברסיטה העברית, וב-1998 נבחרה להיות חברה באקדמיה ללשון העברית. מתמחה בחקר לשון המשנה על פי מסורות הלשון של יהודי המזרח.
יוכל-חיטין רונית /// משוררת וסופרת /// נולדה בקיבוץ עמיר, ישראל /// 1942 /// גיל: 83
ביוגרפיה
נולדה וגדלה בקיבוץ עמיר שבגליל העליון. למדה ספרות עברית ומקרא באוניברסיטה העברית בירושלים. במשך שנים רבות שימשה כמורה והתמחתה באסטרטגיות למידה לילדים עם בעיות למידה. בעשר השנים האחרונות מלמדת כתיבה יוצרת בבית הספר ללימודי חוץ באוניברסיטת בן-גוריון בנגב וכן מנחה סדנאות כתיבה בטכניקה ייחודית שפיתחה.
ז'קונט אמנון /// סופר, עורך ומבקר ספרות /// נולד ברמת גן, ישראל /// 1948 /// גיל: 77
ביוגרפיה
נולד ברמת גן למשפחה שמוצאה בלגי. החל ללמוד משפטים באוניברסיטה העברית בירושלים במסגרת העתודה האקדמית, אך עקב פציעתו במהלך שירותו הצבאי נאלץ להפסיק את הלימודים. הוא בעל תואר ראשון, שני ושלישי בהיסטוריה מאוניברסיטת תל אביב. היה פעיל בשוק ההון, הביטוח והנדל"ן. החל לכתוב ב-1980. פירסם תשעה ספרים: "פסק זמן" (עם עובד, 1982), שתורגם לאנגלית ב-1986 וראה אור בהוצאת המילטון; "איש הסגריר" (1987); "אחרון המאהבים החכמים" (1991), שהוא הספר שמזוהה עמו יותר מכול וזכה להצלחה הגדולה ביותר; "מלכודת דבש" (1994); אוסף הסיפורים "מוכן לחיים" (2000); "מבוא לאהבה" (2001); "ש' כמו שקר" (2004), שאותו כתב עם בת זוגו, ורדה רזיאל-ז'קונט; הספר העיוני-כלכלי "עובר ושב: סיפור קריסתו והצלתו של הבנק לפיתוח התעשייה" (2009); ו"חידת מותי" (2009). ספריו וסיפוריו תורגמו לכמה שפות אירופיות וכן לסינית וליפנית. את סיפוריו הקצרים פירסם ב""מעריב"", ""ידיעות אחרונות"" ו"מוניטין".
ביוגרפיה
נולד ב-1950. גדל והתחנך בבאר שבע, בתל אביב ובקיבוץ גדות. במהלך שירותו הצבאי שימש כמג"ד בגולני, במלחמת יום הכיפורים נפצע קשה והשתחרר מצה"ל בדרגת סגן-אלוף. למד באוניברסיטת תל אביב היסטוריה כללית, ובמקביל כתב מחזות ותסריטים. מלמד תסריטאות קולנוע וטלוויזיה בחוג לקולנוע באוניברסיטת תל אביב. ב-1982 ראה אור ספרו הראשון, "היקיצה הגדולה" (כתר), המגולל את סיפורו של מח"ט המואשם על ידי הורים שכולים באוזלת יד שהביאה למות חייליו, כל זאת בעוד העד היחיד המסוגל לחלץ את המח"ט מהסבך – שרוי בתרדמת. הספר הפך ב-1991 לסרט בשם "אחרי המלחמה", שבוים על ידי אחיו, אורי ברבש.
