חזרה לדף התוצאות

אבנרי אורי (אוסטרמן, הלמוט) /// עיתונאי וסופר /// נולד בגרמניה /// 19232018 /// גיל
כותב/ת הערך: עמית גיש

יש להירשם כדי לשמור את הערך

לשמירת הערך באיזור האישי, לחצו על הלב

שתפו את הערך:

זכויות היוצרים של התמונה

מתוך ויקיפדיה, רישיון נחלת הכלל

תחומי יצירה

עיתונאות
פרוזה

שפות יצירה

עברית

מעדכן/ת הערך

תמר סתר
תאריך עדכון אחרון: 2016-09-01 00:00:00

עיתונאי וסופר
נולד בגרמניה. עם עליית הנאצים לשלטון עלה ארצה עם הוריו. אביו, שהיה בנקאי בגרמניה, איבד את הונו ופתח מכבסה בתל אביב. בשל מצבה הכלכלי הקשה של משפחתו נאלץ לעזוב את לימודיו בגיל ארבע-עשרה ולעבוד בפקידות. בגיל חמש-עשרה הצטרף לאצ"ל. במלחמת העצמאות שירת ב"שועלי שמשון", הסיירת של חטיבת גבעתי, ונפצע בקרבות הנגב. בתום המלחמה העלה על הכתב את חוויות המלחמה בספרו "בשדות פלשת 1948" (הוצאת טברסקי, 1949), שבתוך כשנה נמכר בכשלושים אלף עותקים. הספר, המורכב מקטעים המתארים אירועים מן המלחמה באופן ישיר ובקצב מהיר, הובן על ידי קהל הקוראים כמסמך אותנטי של חייל קרבי המאדיר את המלחמה, וזאת בשונה מכוונותיו של אבנרי. כעבור כשנה פירסם את ספרו השני, "הצד השני של המטבע" (1950), ספר אנטי-מלחמתי שבו תיאר את מעשי הרצח, השוד והגירוש שהתלוו למלחמה. הספר עורר שערורייה ובמשך שנים רבות נמנעה הוצאת מהדורתו השנייה (1990).
באפריל 1950 רכש עם חבריו, שלום כהן ונחום איתן, את השבועון "העולם הזה" ושימש עורכו במשך ארבעים שנה, עד 1990. הוא הפך את השבועון לעיתון חי ותוסס שתפוצתו גדלה גם בזכות פרסום סיפורי מין, רכילות ותמונות עירום. "העולם הזה" התנגד נחרצות למדיניותו של דוד בן-גוריון ודגל בברית עם העמים הערביים נגד הקולוניאליזם המערבי ובהפרדת הדת מהמדינה. השבועון חשף שערוריות ושחיתויות והיה בעל השפעה רבה על הממסד, גם אם זה לא הודה בכך. ב-1965 הצטרף אבנרי לפעילות פוליטית, הקים את רשימת ""העולם הזה" – כוח חדש" ונבחר לשתי קדנציות רצופות בכנסת. ב-1979 נבחר שוב מטעם של"י, שהיה ממייסדיה. ב-1982 עורר סערה ציבורית כאשר נפגש עם יאסר ערפאת בביירות. כעבור שנתיים הקים את "הרשימה המתקדמת לשלום". לאחר שמכר את "העולם הזה" (1990), שירד בתפוצתו ובהשפעתו, פעל בגופי שמאל חוץ-פרלמנטריים. הוא נמנה עם מקימי "גוש שלום" והיה מראשוני התומכים בהקמתה של מדינה פלסטינית. ב-2006 ראה אור ספרה של ד"ר ניצה אראל על אורי אבנרי בלי מורא, בלי משוא פנים (רסלינג) שעמד על תפקידו החלוצי של השבועון "העולם הזה" בעריכתו של אבנרי בציבוריות הישראלית. טענתה של אראל היא שאורי אבנרי דירבן בכתב העת חשיבה עצמאית ופיתח מצע של לאומיות ישראלית כלל-אזרחית המבוססת על ערכים אוניברסליים. ב-2014 ראה אור החלק הראשון של האוטוביוגרפיה שלו אופטימי (ידיעות ספרים), ועליה כתב תום שגב ביקורת צוננת ובה ציין כי אבנרי מעניין יותר מן האוטוביוגרפיה שלו. ב-2016 ראה אור חלקה השני של האוטוביוגרפיה גם כן בהוצאת ידיעות ספרים.
זכה בכמה פרסים בחו"ל. בארץ הוענק לו פרס סוקולוב לעיתונות על מפעל חיים (2004). ב-2016 הוכתר כיקיר העיר תל-אביב-יפו וקיבל את פרס ישעיהו לייבוביץ' מטעם יש גבול.
אראל, ניצה. בלי מורא בלי משוא פנים: אורי אבנרי ו""העולם הזה"". ירושלים: מאגנס והאוניברסיטה העברית. 2006; בכר, אהרן. "הנדון – אורי אבנרי: דיוקן פוליטי". תל-אביב: יפעת. 1968.
גיש עמית

ספרים/כתבי עת/עיתונים שהופיעו בגוף הערך

בשדות פלשת 1948, העולם הזה, הצד השני של המטבע

ספרים/כתבי עת/עיתונים מן הביבליוגרפיה

בלי מורא בלי משוא פנים: אורי אבנרי ו'העולם הזה', הנדון – אורי אבנרי: דיוקן פוליטי

תגיות חופשיות

ביקורת פוליטית, הסכסוך הישראלי-פלסטיני, מלחמה

מידע כללי

בקשר ספרותי עם
איתן נחום
כהן שלום

זהות אתנית/דתית
יהודי/ה

גיל בעת פרסום ראשון
22 (1945)

גודל ערך
בינוני

הציעו תיקון, הוסיפו מידע חדש או תמונה

    שלחו תמונה עם זכויות יוצרים:

    וידאו

    מתוך ''סופרים קוראים'', באדיבות מרכז הספר והספריות

    הערה חשובה

    הלקסיקון מעודד שימוש נרחב במידע שבו למטרות לימוד ומחקר. לפיכך, אפשר להוריד ערכים ושאילתות מן הלקסיקון למחשב האישי בקלות ובכמה תצורות. נבקש כי בכל שימוש שהוא בערכים ובשאילתות שבאתר, יינתן קרדיט הולם לאתר ולמחבר/ת הערך.
    בשונה מן הטקסטים שבלקסיקון, אין להעתיק או לעשות שימוש אחר בתמונות אשר באתר ללא הסכמה מפורשת מבעלי הזכויות עליהן.

    כתיבת תגובה

    האימייל לא יוצג באתר.