שבתאי יעקב /// סופר, מחזאי ופזמונאי /// נולד בתל אביב, ישראל /// 1934 – 1981 /// גיל
ביוגרפיה
נולד בתל אביב וגדל ברחוב פרוג 15, בשכונת "מעונות עובדים", מעוז ההסתדרות וארץ ישראל העובדת. הוריו ילידי פולין. האב, אברהם שבתאי, היה פועל בניין, בעל הכרה מעמדית, שלימים שימש מנהל עבודה ב"סולל בונה". הוא אחיו של אהרן שבתאי, המשורר והמתרגם.
רטוש (שלח הלפרין), יונתן (אוריאל) /// משורר, מתרגם ומסאי עברי /// נולד בורשה, פולין /// 1908 – 1981 /// גיל
רגלסון אברהם /// משורר, מסאי ומתרגם /// נולד בהלוסק, רוסיה הלבנה /// 1896 – 1981 /// גיל
ביוגרפיה
נולד בהלוסק, רוסיה הלבנה, להורים עמלים. אף כי לא נמנה עם מפלגה או ארגון כלשהם היה קרוב כל ימיו לחוגי השמאל, בתנאי שאלה לא פסלו את העברית. בהיותו בן תשע היגרה המשפחה לארצות הברית והוטלה אל סדנאות היזע של הלואר איסט סייד של ניו יורק. התחנך ב"חדרים", בישיבה ובבתי הספר העירוניים של ניו יורק. הוא סיגל לעצמו במהירות את הלשון האנגלית ושקע בקריאת שירה והגות אנגליות ואמריקניות. מצא את פרנסתו כספרן, כמרצה וכמורה בקליבלנד, אוהיו, ובניו יורק.
ביוגרפיה
נולדה בפתח תקווה לאמה לאה ולאביה יהודה, ממייסדי המושבה. התחנכה שם בגן מקומי, בבית ספר יק"א ובבית הספר החקלאי של האיכרים. ב-1913 עשתה כשנה בדגניה, עם חלוצי העלייה השנייה. חזרה למושבה ב-1914, ולאחר כארבע שנים פוּנתה עם המשפחה בידי הבריטים לתל אביב, כאשר הורחקו האזרחים מהחזית נגד הטורקים (1918). בשנים 1920-1919 שימשה כמורה בבן-שמן, שם החלה בכתיבת שיריה. באביב 1921, בעת התקפת הערבים על פתח תקווה, עזרה לטפל בפצועים. נישאה בסוף אותה שנה בקהיר לבן דודתה, יצחק גרין, ושהתה עמו במצרים עד 1925. שיריה הראשונים התפרסמו בהדים (1922). ב-1925 השתקעה בתל אביב. התאלמנה ב-1930. קובץ שיריה הראשון, "קמשונים", פורסם בהוצאת הדים (1930). ב-1932 נישאה שנית, לצייר אריה אלואיל, והתגרשה ממנו ב-1935. ב-1945 עברה לכפר סבא, ומאז שבה לכתוב ולפרסם שירים, סיפורים ורשימות, וחזרה ב-1948 לתל אביב. אז מסרה את רכושה כעיזבון בחיים לקק"ל תמורת רנטה חודשית. מ-1955 התגוררה באבן יהודה, וחזרה לפתח תקווה ב-1960.
פינקרפלד-עמיר אנדה (אננה) /// משוררת /// נולדה ברז'שוב, גליציה /// 1902 – 1981 /// גיל
ביוגרפיה
נולדה ברז'שוב, גליציה המערבית, למשפחה יהודית אמידה ומתבוללת. האב, אדריכל, שירת כקצין בצבא הפולני והיה בעל הכרה לאומית פולנית. בגיל שמונה החלה לכתוב שירים בפולנית. המשפחה עברה ללבוב, וב-1919 פרצו פרעות ביהודי המקום. היא למדה אז בגימנסיה פולנית, וחברי "השומר הצעיר", שבאו לשערי הגימנסיה, הסבירו לתלמידים היהודים שאין מקומם שם. היא קיבלה את "דבר"יהם, וחרף התנגדות ההורים עברה לגימנסיה יהודית והצטרפה לשורות "השומר הצעיר". מרד נעורים זה החריף כשוויתרה על בחינות הבגרות ועלתה לארץ עוד בטרם מלאו לה שמונה-עשרה (מאי 1920). במשך פחות משנה חיה במחנה עבודה באום אל עלק ועבדה בייבוש ביצות, אבל בשל קדחת קשה שגרמה לה למחלת לב חזרה ללבוב, סיימה את בחינות הבגרות והמשיכה ללמוד באוניברסיטה פילוסופיה ומיקרוביולוגיה. למדה גם בסמינר עברי וקיבלה הסמכה להוראה. ב-1921 ראה אור ספר שירים ראשון שלה בשפה הפולנית, "פרקי חיים".
ביוגרפיה
נולד בעיר בנדין בדרום-פולין למשפחה של חסידי קוצק. למד ב"חדר" בעירו ומגיל בר-מצווה בישיבה בעיר סוכטשוב הסמוכה לוורשה. מגיל שש-עשרה היה פעיל באגודה הציונית "עבריה" בבנדין, והחל להכשיר את עצמו בעבודה חקלאית לקראת העלייה לארץ ישראל. ב-1918 יצא לדרך, ואחרי שנתיים של נדודים עקלקלים והשתהות בגרמניה ובצרפת הגיע לחוף יפו.
ביוגרפיה
נולד בעיר גרוז'יסק ליד ורשה. קיבל חינוך מסורתי עם נופך חסידי. עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה עקר עם משפחתו לוורשה, ובה רכש בכוחות עצמו השכלה כללית, ובתוכה שליטה בפולנית, בגרמנית ובצרפתית. ב-1923 וב-1924 הדפיס את ראשוני סיפוריו בכתב העת הוורשאי המודרניסטי "קולות" בעריכת אליעזר שטיינמן. ב-1925 עלה לארץ ישראל, ואחרי שהות קצרה בירושלים עבר לתל אביב, בה התגורר עד יומו האחרון. עד מהרה התקרב לחבורת "כתובים" בראשותם של שלונסקי ושטיינמן, אך לא מנע עצמו מלפרסם סיפורים ורשימות במגוון של כתבי עת שלא היו מזוהים עם החבורה ולעתים אף נערכו בידי יריביה ("הדים", "כנסת", "מאזניים", "הדאר"). יצירתו המשמעותית ביותר באותן שנים היא הרומן "חולות כחולים" שנכתב ב-1929, נגנז בידי המחבר וראה אור מעיזבונו רק ב-1997 (הקיבוץ המאוחד). זהו רומן-מפתח המבוסס על חייו של לוין בשנים 1928-1926, ומשקף את שנות המצוקה והמחסור שפקדו את תל אביב מחמת המשבר הכלכלי החריף שהכה אז ביישוב הארץ-ישראלי כולו. אולם מעבר לתיאורי ההווי של החיים בעיר ומעבר לסיפורי אהבהביו של הגיבור, אמן-בוהמיין צעיר בשם דני רסין, עולה הנושא העיקרי של הרומן, והוא הזיקה הלוהטת לעולם האמנות. רסין וחבריו יוצרים לעצמם כעין בועה אסתטית נבדלת המגוננת עליהם מפני קשיחותה המרה של המציאות. בתוך כך עולה דיוקן מוזר ובלתי צפוי של תל אביב כפקעת דחוסה של עשייה אמנותית נלהבת, מתערוכות ציור ועד מופעי ג'ז. התכונה הבולטת בעיצובו של הרומן, העתידה לאפיין את כתיבתו של לוין בכל שלביה, היא הפיכת המציאות המוחשית עצמה לאובייקט אמנותי מסוגנן העומד בפני עצמו, ובמקרה זה – למערך חזותי ססגוני המחקה את אמנות הציור.
גרוסמן לדיסלב /// סופר בשפה הצ'כית /// נולד בהומנה, סלובקיה /// 1921 – 1981 /// גיל
ביוגרפיה
נולד בהומנה, מזרח-סלובקיה. לפני עלייתו ארצה פעל גם בצ'כיה. את לימודיו התיכוניים סיים ב-1939 בעיר מיכאלובצה. כעבור זמן קצר החלו בסלובקיה רדיפות היהודים, והוא לא המשיך בלימודיו. תחילה עבד בבית חרושת ללבנים, אחר כך גויס על ידי השלטון הפשיסטי לפלוגות עבודה. בשנים 1944-1943 הסתתר במחתרת, לבסוף נלכד ובשנים 1945-1944 היה עצור במחנה עבודה בסלובקיה עד שחרורו. לאחר המלחמה, בשנים 1945-1949, למד בפראג בבית הספר הגבוה למדעי המדינה והחברה, ומ-1950 פעל בתפקידי עריכה בעיתונים, בהוצאות מדעיות ובהוצאות ספרותיות. בשנים 1965-1967 ועד עלייתו לישראל ב-1968 שימש תסריטאי באולפני הסרטים הצ'כוסלובקיים הממלכתיים בפראג.
גרינברג אצ"ג /// משורר ומסאי /// נולד בביאליקאמין, גליציה /// 1896 – 1981 /// גיל
ביוגרפיה
נולד בביאליקאמין, מזרח גליציה, בן בכור להורים צאצאי שושלות חסידיות מרכזיות באוקראינה ובגליציה. בילדותו עקרה המשפחה לעיר המחוז למברג (לבוב), שם שימש האב כמורה הוראה שכונתי. המשפחה חיה בדוחק, מנוהלת על ידי האם הנמרצת והסוערת בת שבע, בעוד האב, ר' חיים, איש מופנם ותלמיד חכם, היה שקוע בלימוד ובתפילה. מילדותו ספג לימודי קודש ברוח המיסטיקה החסידית. עם זאת, הוריו לא כיהו בו כשהחל, בעודו ילד, לקרוא בספרויות העברית והיידית המודרניות ולכתוב שירים בשתי הלשונות. כנער נעשה מקורב הן לחוג המשוררים היידיים בלמברג, שבראשו עמד הליריקן שמריהו אימבר, והן לסופרים עבריים ובראשם גרשון שופמן, שחי באותה התקופה בבירת גליציה המזרחית. הוא סייע לו בהדפסת שירי הביכורים העבריים שלו, ואילו שיריו היידיים הראשונים נדפסו בעיתון היידי המקומי "טאגבלאט", שעורכו, מבקר התיאטרון צבי ביקלס-שפיצר, נטה חסד למשורר המתחיל. ב-1912, והוא נער בן שש-עשרה, ראה אורי צבי את שיריו בשתי הלשונות נקבעים בדפוס. הוא התגלה אז כמשורר של הלוך נפש עגמומי, מחברם של שירים ליריים קצרים, חרוזים ושקולים.
