ביוגרפיה
נולד בתל אביב. תירגם מחזות רבים, רבים מהם מאת ויליאם שקספיר, וכמה רומנים, בהם: "גוגול" מאת ולדימיר נבוקוב ו"מכתבים: גוסטב פלובר". מלחין מוזיקה להצגות בתיאטראות ועורך מוזיקה לערבי ספרות ושירה. ספרו "80 לילה ולילה: "הבימה" 1918־1998", המתאר את קורותיו של תיאטרון "הבימה", ראה אור בהוצאת ידיעות אחרונות (1998). זכה בפרס היוצר על שם משה שטרנפלד ב-1998 על ההצגה "מנגינות מוזרות" שהלחין וביים, ובפרס עדה בן-נחום לתרגום מחזות בשנים 2000, 2001, 2006 ו-2009 על תרגומיו ל"רומאו וג'ולייטה", "ברנשים וחתיכות", "וריאציות על נושא מסתורי" ו"חלום של לילה בלב קיץ". ב-2012 זכה בפרס התיאטרון הישראלי לתרגום הטוב ביותר של המחזה "קומדיה של טעויות" שהועלה ב"קאמרי".
פקלמן אורי /// משורר ומתרגם /// נולד בתל אביב, ישראל /// 1972 /// גיל: 52
ביוגרפיה
נולד בתל ""אב""יב. שירת ב"גלי צה"ל" ומאוחר יותר שימש שם כעורך ומפיק של מחלקת התעודה. עם שחרורו מהצבא ייסד עם דורי מנור וגל קובר את כתב העת הספרותי ""אב"". בשנים 1993-1995 כתב ב""אב"" מאמרי מערכת ופירסם שירים וסיפורים פרי עטו. מטרותיו המוצהרות של כתב העת נגעו בצורך לייצר במה לכותבים צעירים ולארגן שיח פואטי-חברתי בנוסח החבורות הספרותיות. במסגרת פעילויות חבורת ""אב"" היה שותף בייסוד ובהפקת שבוע השירה ב-1994. בשנה זו גם שימש כמפיק של כמה פרקים בסדרה התיעודית "גיבורי תרבות" בערוץ 2.
פרייל גבריאל יהושע /// משורר /// נולד באסטוניה /// 1909 – 1993 /// גיל
ביוגרפיה
נולד סמוך לטאלין, בירת אסטוניה, וגדל בליטא. בן למשפחת למדנים וסופרים. סבו, יהושע יוסף פרייל (1858-1896), היה גדול בתורה, בעל השכלה עברית וכללית רחבה, שמאמריו נדפסו ב"הלבנון" וב"המליץ". פרייל, חניך הגימנסיה העברית במריאמפול, היה ספוג תרבות עברית מילדותו. לאחר מות אביו בגיל צעיר, היגרו האם ובנה לארצות הברית (1922). כאן ציפה לאם שידוך עם מורה עברי, שהתפעל מן הנער המוכשר והיה לו לאב חורג אוהב ונאמן. פרייל נכנס ללימודים בבית המדרש למורים שליד ישיבת הרב אלחנן ("ישיבה יוניברסיטי"), אבל מעולם לא עסק בהוראה, שלא התאימה למזגו הרך. לעולם הספרות קירב אותו ידידו ה"גליצאי" יהודה לייב (ג'אד) טלר, "ילד הפלא" של שירת יידיש המודרניסטית האמריקנית בשנות השלושים. טלר חשף את פרייל לשירה האנגלית והאמריקנית המודרנית, עודד אותו בניסיונותיו בכתיבת שירה וקירב אותו ליעקב גלאטשטיין, המוכשר והמבריק במשוררים היידיים האמריקנים המודרניסטים ומאבותיה של אסכולת ה"אינזיך", שגרסה ששירה היא כדיווח ריתמי חופשי, מושכל ומפוכח על תהליכים המתרחשים בעולם התודעתי של המשורר.
פנחס-כהן חוה /// משוררת, עורכת ומתרגמת /// נולדה ביפו, ישראל /// 1955 /// גיל: 69
ביוגרפיה
נולדה ביפו להורים יוצאי בולגריה וגדלה ברמת אביב. התייתמה מאביה בגיל שמונה. בנעוריה אימצה אורח חיים מאמין. נישאה בסוף שנות השבעים, ולאחר מגורים ביישוב ענתות ליד ואדי קלט ובארצות הברית, השתקעה בירושלים. אם לארבע בנות. ב-1997 התאלמנה. פירסמה מאמרי הגות וביקורת בנושאי ספרות, יהדות ואמנות, בכללם טור דעות בעיתון "מעריב" בשנים 2003-1998, ומאמרי פרשנות לפרשת השבוע, בין השאר בספר "פותחים שבוע" (2001). מכהנת מ-2007 כמנהלת האמנותית של "כיסופים", כנס דו-שנתי של סופרים ומשוררים יהודיים.
פורת אלישע /// סופר, משורר ומבקר /// נולד בקיבוץ עין החורש, ישראל /// 1938 – 2013 /// גיל
ביוגרפיה
נולד, גדל, התחנך וחי בקיבוץ עין החורש. אביו, הסופר, המתרגם, העורך והעיתונאי אליהו פורת, ואמו היו ממייסדי קיבוץ עין החורש. למד בתיכון "מעיין" בקיבוצו. אחרי השירות הצבאי למד יהדות וספרות כשומע חופשי באוניברסיטה העברית בירושלים (1976-1977). רוב ימיו עסק בחקלאות.
סקולסקי שלמה /// משורר, סופר, מתרגם ועורך /// נולד באוקראינה /// 1912 – 1982 /// גיל
ביוגרפיה
נולד באוקראינה. אביו היה סוחר. במלחמת העולם הראשונה נדדה המשפחה, והוא לא זכה ללימודים סדירים. ב-1933 סיים בית מדרש למורים עבריים בווילנה. לימד בבתי הספר של רשת "תרבות" בפולין וערך את עיתון הילדים הלאומי "מדינתי". במלחמת העולם השנייה נמלט מפולין הכבושה בידי הגרמנים, ולאחר נדודים עלה ב-1941 לארץ ישראל בשיירת מעפילים. עם עלייתו הצטרף לפלוגת הגיוס של בית"ר בראש פינה. ב-1944 נעצר בידי הבריטים, והיה עצור במחנה המעצר בלטרון במשך שנתיים. ערך את המדור לספרות של העיתונים "המשקיף" ו"חירות" ואת המוסף לתלמיד של "ידיעות אחרונות". לימד בבתי ספר תיכוניים בתל אביב וברמת גן. תוך כדי כך סיים את לימודיו לתואר שני בפקולטה למדעי היהדות באוניברסיטה העברית בירושלים.
ביוגרפיה
נולדה בעיר לודז', פולין. עלתה עם הוריה ארצה כשהיתה בת חמש, ומשפחתה השתקעה בתל אביב. מנעוריה היתה חברה בתנועת "השומר הצעיר", ובמסגרתה הצטרפה ב-1952 עם גרעינה לקיבוץ נחשון. בקיבוץ הקימה את משפחתה, והיא מתגוררת בו עד היום. עבדה בענפי החקלאות, בהמשך היתה מורה וכיהנה גם כמזכירת הקיבוץ. זה שנים רבות היא עורכת את מדור ספרי הילדים בהוצאת ספרית פועלים.
ביוגרפיה
נולד ברמת גן. לאחר שחרורו מצה"ל למד סוציולוגיה ופסיכולוגיה לתואר ראשון ופסיכולוגיה חברתית לתואר שני באוניברסיטת תל אביב. עובד כיועץ ארגוני וכן מלמד כתיבת פרוזה ומרצה לפסיכולוגיה ארגונית במכללה למִנהל. בנוסף, היה חבר במערכת כתב העת "תיאוריה וביקורת" ופירסם כמה מאמרים. ב-1980 החל את לימודי הדוקטורט במכון להיסטוריה ופילוסופיה של המדעים. לאחר שלוש שנים נטש את לימודי הדוקטורט ופירסם את ספרו הראשון, רומן בשם "רשימותיו הנסתרות של סגני" (ספרית פועלים). ספר מקורי וחדשני זה לא הותיר בשעתו חותם של ממש בקריית הספר הישראלית, אך לאחר כמה שנים זכה להערכה רבה.
לפיד שולמית /// סופרת, מתרגמת ומחזאית /// נולדה בתל אביב, ישראל /// 1934 /// גיל: 90
ביוגרפיה
נולדה בתל אביב כשולמית גלעדי. אביה, דוד גלעדי, היה ממייסדי העיתון "מעריב". לאחר שסיימה את שירותה הצבאי נסעה עם הוריה לשליחות בפריז, עבדה שם בשגרירות ישראל ואחר כך בשגרירות בלונדון. כששבה ארצה למדה מזרחנות באוניברסיטה העברית בירושלים וסיימה תואר ראשון. נישאה ליוסף (טומי) לפיד, שהיה עיתונאי ואחר כך הפך לפוליטיקאי, והיא אמם של מירב ושל הפוליטיקאי, העיתונאי ואיש הטלוויזיה יאיר לפיד (בתה הבכורה מיכל נהרגה בתאונת דרכים ב-1984).
ביוגרפיה
נולד בעיר גרוז'יסק ליד ורשה. קיבל חינוך מסורתי עם נופך חסידי. עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה עקר עם משפחתו לוורשה, ובה רכש בכוחות עצמו השכלה כללית, ובתוכה שליטה בפולנית, בגרמנית ובצרפתית. ב-1923 וב-1924 הדפיס את ראשוני סיפוריו בכתב העת הוורשאי המודרניסטי "קולות" בעריכת אליעזר שטיינמן. ב-1925 עלה לארץ ישראל, ואחרי שהות קצרה בירושלים עבר לתל אביב, בה התגורר עד יומו האחרון. עד מהרה התקרב לחבורת "כתובים" בראשותם של שלונסקי ושטיינמן, אך לא מנע עצמו מלפרסם סיפורים ורשימות במגוון של כתבי עת שלא היו מזוהים עם החבורה ולעתים אף נערכו בידי יריביה ("הדים", "כנסת", "מאזניים", "הדאר"). יצירתו המשמעותית ביותר באותן שנים היא הרומן "חולות כחולים" שנכתב ב-1929, נגנז בידי המחבר וראה אור מעיזבונו רק ב-1997 (הקיבוץ המאוחד). זהו רומן-מפתח המבוסס על חייו של לוין בשנים 1928-1926, ומשקף את שנות המצוקה והמחסור שפקדו את תל אביב מחמת המשבר הכלכלי החריף שהכה אז ביישוב הארץ-ישראלי כולו. אולם מעבר לתיאורי ההווי של החיים בעיר ומעבר לסיפורי אהבהביו של הגיבור, אמן-בוהמיין צעיר בשם דני רסין, עולה הנושא העיקרי של הרומן, והוא הזיקה הלוהטת לעולם האמנות. רסין וחבריו יוצרים לעצמם כעין בועה אסתטית נבדלת המגוננת עליהם מפני קשיחותה המרה של המציאות. בתוך כך עולה דיוקן מוזר ובלתי צפוי של תל אביב כפקעת דחוסה של עשייה אמנותית נלהבת, מתערוכות ציור ועד מופעי ג'ז. התכונה הבולטת בעיצובו של הרומן, העתידה לאפיין את כתיבתו של לוין בכל שלביה, היא הפיכת המציאות המוחשית עצמה לאובייקט אמנותי מסוגנן העומד בפני עצמו, ובמקרה זה – למערך חזותי ססגוני המחקה את אמנות הציור.
