ביוגרפיה
נולד בירושלים, קיבל בילדותו חינוך דתי-לאומי והיה חבר בתנועת "בני עקיבא". בגיל ארבע-עשרה עזב את בית הוריו ולמד כעשר שנים בישיבות חרדיות-ליטאיות (1982-1992). במהלך העשור השלישי לחייו עזב את הדת ובחר באורח חיים חילוני. למד תסריטאות ובימוי בבית הספר הפתוח לקולנוע וטלוויזיה של תל אביב (1996-1994), ולאחר שסיים שימש כמורה לתסריטאות (1997). בגיל שלושים החל ללמוד במחלקה לתלמוד באוניברסיטת בר-אילן ולכתוב עבודת דוקטור בנושא: "יחסם של חז"ל לחטאיהם המיניים של גיבורי המקרא". הוא מרצה למקרא ולספרות חז"ל במכללת "ספיר" ובמוסדות אחרים.
אהל מילא (נאמיוט, ירחמיאל) /// סופר וחוקר /// נולד בוילנה, ליטא /// 1925 – 2005 /// גיל
ביוגרפיה
נולד בווילנה, ליטא. כבן עשר עלה לארץ עם הוריו, שהיו ציונים סוציאליסטים נלהבים. המשפחה השתקעה בכפר סבא. עם סיום לימודיו התיכוניים התנדב למשטרת היישובים העבריים, והיה מראשוני המדריכים בגדנ"ע (המחתרתי) של ארגון "ההגנה". במלחמת העולם השנייה התגייס לצבא הבריטי ושירת כאלחוטאי בצי המלחמה. עם פרוץ מלחמת העצמאות התגייס לחיל הים, והיה מראשוני האלחוטאים בחיל. בשנים 1950-1946 היה חבר קיבוץ הסוללים. ב-1953 עבר לירושלים ולמד בחוגים לספרות עברית ומקרא באוניברסיטה העברית. שימש כמורה וכעורך מסגנן בעיתונים יומיים, ולימים כאחד מעורכי המוסף היומי של ""מעריב"". שימש גם כאיש יחסי הציבור של חברת "מקורות", בשנות הקמתו של המוביל הארצי מהכנרת לנגב.
אבי-שאול מרדכי /// מתרגם, משורר וסופר /// נולד בסולנוק, הונגריה /// 1898 – 1988 /// גיל
ביוגרפיה
נולד בעיירה סולנוק, הונגריה, למשפחה דתית. למד בחדר ובישיבה, וכשעבר לבודפשט המשיך ללמוד בבית ספר אורתודוקסי ובסמינר דתי למורים. במלחמת העולם הראשונה שירת בצבא ההונגרי. אחריה נמנה עם תומכיה של מהפכת הנפל הקומוניסטית ההונגרית בראשות בלה קון, ומאז דבק ברעיון הקומוניסטי. ב-1920 הוציא קובץ ראשון של "שירים ציוניים" בהונגרית. ב-1921 עלה ארצה, התיישב בירושלים ונמנה עם ראשוני התלמידים באוניברסיטה העברית בירושלים. עם עלייתו החל לעסוק בהוראה, ושימש כשלושים שנה מורה בבתי ספר דתיים בתל אביב וכן בכפר הנוער בן-שמן. בד בבד היה פעיל בשנות העשרים והשלושים בהתארגנויות פוליטיות שדגלו בפציפיזם ובפיוס יהודי-ערבי בארץ ישראל, ובראשן "ברית שלום" והליגה לזכויות האדם. זיקתו לקומוניזם ותמיכתו בברית המועצות העמיקו בימי מלחמת האזרחים בספרד ומלחמת העולם השנייה, ולא נחלשו גם כאשר התגלו זוועות הסטליניזם בשנות החמישים. עד שנותיו האחרונות היה פעיל בליגה לידידות יהודית-ערבית ובוועד השלום בישראל, עמד בראש הליגה לידידות עם ברית המועצות, והיה מזוהה עם המפלגה הקומוניסטית הישראלית ועם עיתונה "קול העם".
