ביוגרפיה
נולד בווינה. אביו ואמו, אהרן ואסתר מַנְדֶל, היגרו כפליטים לווינה ערב מלחמת העולם הראשונה מעיירתם בלז שב"גל"יציה, ועסקו במסחר זעיר. עם סיפוחה של אוסטריה על ידי הנאצים ב-1938 נאסרו הוריו, אך לפני כן הצליחו להסדיר את יציאתו של בנם לארץ ישראל במסגרת "עליית הנוער". התעללות מידי חבורת בריונים שפרצו לביתו ב"ליל הבדולח" נחרתה בו לכל ימי חייו, ובדיעבד הגדיר אותה כרגע שבו נולדה זהותו הציונית. באפריל 1939 הגיע לבדו ארצה ונקלט במוסד החינוכי "משק ילדים" ליד פרדס חנה. בחמש שנות שהותו שם הונח היסוד לחינוכו העברי. הוריו, שהצליחו להיחלץ מאוסטריה ולעלות ארצה חודשים אחדים אחריו, העדיפו להשאירו במוסד מחמת תנאי חייהם הקשים. לאחר שנה נוספת בפנימייה בירושלים הצטרף להוריו בגיל חמש-עשרה, וסיים את לימודיו בגימנסיה "הרצליה" בתל אביב. השתתף במלחמת העצמאות כתותחן. ב-1950 החל ללמוד באוניברסיטה העברית בירושלים (ספרות, מקרא והיסטוריה כללית) ורכש בה את שלושת תאריו (1954, 1959, 1964). במהלך שנות לימודיו עסק בהוראה במוסדות תיכוניים ועל-תיכוניים. מ-1960 עד פרישתו לגמלאות ב-1997 לימד בחוג לספרות עברית באוניברסיטה העברית (מ-1975 כפרופסור מן המניין), ושנים אחדות עמד בראשו. במקביל השתתף בהקמת החוג לתיאטרון באוניברסיטת תל אביב (1971 ואילך) וכיהן כפרופסור-אורח באוניברסיטאות שונות בארצות הברית. על הישגיו המחקריים זכה בפרס ביאליק לחוכמת ישראל (1987) ובפרס ישראל לחקר הספרות (1993). ב-2000 נבחר כחבר האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים. רעייתו היא חוקרת הספרות והמשוררת מלכה שקד.
צורן גבריאל /// חוקר ספרות, מתרגם ועורך /// נולד בחיפה, ישראל /// 1947 /// גיל: 78
ביוגרפיה
נולד בחיפה, שם עברו עליו שנות ילדותו ונעוריו. בשנים 1987-1967 התגורר בירושלים. את לימודיו לתואר שני השלים בחוג לספרות השוואתית באוניברסיטה העברית בירושלים, ואת לימודיו לתואר דוקטור בחוג לתורת הספרות באוניברסיטת תל אביב, בהנחייתו של פרופ' בנימין הרושובסקי. כבר בחיבוריו לתואר שני ושלישי עסק צורן בנושא שהיה למוקד עבודתו המחקרית – תפישת המרחב ביצירה הספרותית. מחקרו המקיף והחדשני בנושא זה מבוסס על מושגים מתורת הספרות, מן הפילוסופיה ומן הגיאוגרפיה, ומבחינה מתודית הוא שואב בעיקר מן הסטרוקטורליזם.
ביוגרפיה
נולד וגדל בבנימינה, ולמד באוניברסיטה העברית בירושלים. את עבודת הדוקטור שלו כתב על שירת ח"נ ביאליק. עבר עם מורו, בנימין הרושובסקי (הרשב), וכמה מעמיתיו ללימודים בירושלים לאוניברסיטת תל אביב, שם היה ממקימי החוג לתורת "הספרות", שבראשו עמד שנים רבות. הקים וערך עם מאיר ויזלטיר את הרבעון "סימן קריאה" (1991-1972) ואת הוצאת הספרים "ספרי "סימן קריאה"", שגם היא הוקמה ב-1972. היה חבר מערכת "הספרות", כתב העת של החוג לתורת "הספרות" באוניברסיטת תל אביב. מאוחר יותר ייסד וערך עם יגאל שוורץ, בשיתוף פעולה של הוצאת כתר והוצאת הקיבוץ המאוחד, את הסדרה לספרות יפה "הספריה" (1986). ב-1990 נפרדו השניים ופרי הקים את הסדרה "הספריה החדשה", שקיימת עד היום.
סיון (בומשטיין) אריה /// משורר וסופר /// נולד בתל אביב, ישראל /// 1929 – 2015 /// גיל
ביוגרפיה
נולד בתל אביב. אביו, חיים בומשטיין, עלה מרוסיה הלבנה עם משפחתו ב-1920 במסגרת "גדוד העבודה" ועבד כמנהל חשבונות בהוצאת מוריה ומאוחר יותר ב"קרן היסוד". האם, סוניה לבית סורקין, עלתה עם אמה, הרבנית ריטוב, לירושלים. מאוחר יותר עברה לתל אביב וטיפלה באחד העם בשנותיו האחרונות. בין הוריו של סיון הוסכם שעם הילד י"דבר"ו רק עברית.
ישורון הלית /// מתרגמת ועורכת /// נולדה בתל אביב, ישראל /// 1942 /// גיל: 83
ביוגרפיה
נולדה בתל אביב, ובה גם גדלה והתחנכה (בוגרת "תיכון חדש"), בתם היחידה של המשורר אבות ישורון ושל פסיה יוסטמן. למדה ספרות צרפתית וספרות עברית באוניברסיטה העברית בירושלים. היתה נשואה לבמאי הקולנוע ולאמן ז'ק קתמור, ושיחקה בסרטו מקרה אישה. נשואה לישעיהו יריב, בעליה של גלריית גורדון.
ביוגרפיה
נולד בברלין בשם הארי זייטלבך לאביו נורברט-נוח, מנהל אמיד של חברה מסחרית משפחתית, ולאמו קלמנטינה, שמוצאה איטלקי. ב-1934, שנה אחרי עליית הנאצים לשלטון, עזבה המשפחה את גרמניה והצליחה לקחת איתה את רוב רכושה. הם שהו כמה חודשים בדנמרק ובצרפת. ב-1935 עבר עם אמו לאיטליה, והאב עלה לארץ כדי לבנות בסיס כלכלי לקיום המשפחה. ב-1936 התאחדה המשפחה בחיפה. האב איבד את רכושו בעסקי בנייה כושלים והמשפחה נאלצה לחיות בתנאי מחסור.
האפרתי יוסף /// חוקר ספרות /// נולד בתל אביב, ישראל /// 1931 – 1974 /// גיל
ביוגרפיה
נולד בתל אביב וגדל בגבעתיים. למד בבית הספר "תיכון חדש" בתל אביב. ערב סיום לימודיו, בימי מלחמת העצמאות, הצטרף לגרעין הכשרה של "הנוער העובד". ב-1949 היה ממייסדי קיבוץ משאבי שדה בנגב, ומילא בו תפקידים מרכזיים. ב-1954 יצא לסמינר של מדריכי נוער, ובהשפעת לימודיו שם דבק במקצוע "הספרות" ושאף להתמחות בו. ב-1960 עזב את הקיבוץ והחל בלימודי ספרות באוניברסיטה העברית בירושלים. ב-1967 הצטרף למורו בנימין הרושובסקי והיה ממקימי החוג לתורת "הספרות" הכללית באוניברסיטת תל אביב. באותה שנה נשלח על ידי החוג ללימודי דוקטורט באוניברסיטת קליפורניה בלוס אנג'לס, וזמן קצר אחרי שובו לתל אביב ב-1970 נעשה ראש החוג וכן ראש מכון כץ לחקר "הספרות" העברית. בד בבד היה ממייסדי מכללת "בית ברל" וכיהן בה כראש החוג לספרות, וכן היה מעורב בפעילויות ציבוריות וחינוכיות רבות הקשורות בקידום הוראת "הספרות" ובעידוד מחקרה. אחרי מלחמת יום הכיפורים יצא במסגרת שירות המילואים להרצות על שירה עברית בפני חיילים, ובפעילותו זו נהרג ב-17 באפריל 1974 בהפגזה סורית על מוצב שבו שהה ברמת הגולן. אחרי מותו הושלמו הליכי העלאתו לדרגת פרופסור-חבר. החוג לספרות באוניברסיטת תל אביב מקיים מדי שנה יום עיון לזכרו.
ביוגרפיה
נולד בתל אביב להורים שעלו ארצה מרוסיה בעלייה השלישית. התחנך בעיר הולדתו וסיים את בית הספר "תיכון חדש״. שירת ב"הגנה", ובשירותו בצה"ל שימש כתב השבועון "במחנה". אחרי שחרורו למד בחוגים למדעי הרוח באוניברסיטה העברית בירושלים ובחוג להיסטוריה באוניברסיטת תל אביב. ב-1952 היה ממייסדי חבורת ""לקראת"" עם נתן זך, בנימין הרושובסקי (הרשב), אריה סיון ואחרים. נמנה עם עורכי הביטאון "לקראת", שממנו ראו אור שלושה גיליונות. החבורה הוציאה לאור בשנים 1954-1953 ארבעה ספרי שירה: "בשלושה", ובו שירים של דור, זך וסיון; "ברושים לבנים", ספרו הראשון של דור; "מגדל שמש" של בן-שאול; וספרו של יהודה עמיחי "עכשיו ובימים אחרים".
גילן מקסים /// משורר, סופר ועורך /// נולד בליל, צרפת /// 1931 – 2005 /// גיל
בסמן בן-חיים רבקה /// משוררת בשפת היידיש /// נולדה בוילקומיר, ליטא /// 1925 /// גיל: 100
ביוגרפיה
נולדה בווילקומיר, ליטא. למדה בבית ספר יסודי ביידיש, ולאחר מכן בגימנסיה ליטאית. עם פלישת הגרמנים לליטא ב-1941 ברחה לווילנה, שם שהתה עד לפירוק הגטו. ב-1942 הועברה אל מחנה הכפייה לנשים קייזרוואלד בלטביה. כתבה שירים המתארים את הווי החיים במחנה, שזכו לפופולריות והושרו על ידי האסירות. שניים משירים אלה מצאו את דרכם לאנתולוגיה של שמריהו קצ'רגינסקי, "לידער פון געטאָס און לאגערן" ("שירים מגטאות ומחנות", 1948).
