קדמון (פרקש) חיה /// משוררת, עורכת ומתרגמת /// נולדה בסינפרופול, אוקראינה /// 1918 – 1960 /// גיל
ביוגרפיה
נולדה בסינפרופול, אוקראינה. עלתה ארצה עם הוריה ב-1925. אביה, אברהם קופמן, היה מורה בכפר יחזקאל, ואמה רופאת ילדים בעמק יזרעאל. גדלה והתחנכה בכפר יחזקאל. את לימודיה התיכוניים סיימה בגימנסיה "הרצליה". מנעוריה היתה חברת "השומר הצעיר", פעילה כמדריכה וכחברה בהנהגה הארצית הראשית. הצטרפה לגרעין המייסד של קיבוץ חצור (1937).
פפירניקוב יוסף /// משורר בשפת היידיש /// נולד בורשה, פולין /// 1899 – 1993 /// גיל
ביוגרפיה
נולד בוורשה, בן לאב קצב שהיה פעיל בחוגים ציוניים. למד בחדר והשלים כמה כיתות בגימנסיה רוסית. בנעוריו שימש כנער מקהלה אצל החזן הוורשאי הנודע גרשון סירוטה. את פעילותו הספרותית החל במסגרת חוג היוצרים של "פועלי ציון שמאל", ואת שיריו הראשונים פירסם בביטאוני התנועה. שירים אלה מתאפיינים בנימה לירית מובהקת, בתכנים ניאו-רומנטיים ובפשטות צורנית. לימים פירסם אותם בקבצים "די 24-סטע שעה" (השעה ה-24, 1935), "פון ערשטן שניט" (ביכורים, 1945) ו"איבערבלייב" (שריד, 1949). כמו כן חיבר חטיבה של שירה פרולטרית, שאותה קיבץ באוסף "רויט אויף שווארץ" (אדום על שחור, 1929). ב-1924 עלה לארץ ישראל. במשך זמן קצר היה חבר ב"גדוד העבודה". מאוחר יותר השתקע בתל אביב והתקרב אל כמה יוצרים עבריים, בהם אלכסנדר פן, שעמו נהג להופיע בערבי שירה בקיבוצים.
גנוסר יאירה /// משוררת /// נולדה בחיפה, ישראל /// 1938 – 2020 /// גיל
ביוגרפיה
נולדה בחיפה. כילדה לקחה חלק בפעולות "נוער לח"י". ב-1953 הצטרפה למפלגה הקומוניסטית ושימשה כעוזרת לאלכסנדר פן בעריכת המוסף לספרות של העיתון "קול העם". בוגרת אוניברסיטת תל אביב בספרות ולשון עברית ובעלת תואר דוקטור מטעם אוניברסיטת בר-אילן (1993). פירסמה מחקר על שירתו של אברהם חלפי, ספר על חיי אברהם שטרן ושירתו ("לא בשבילנו שר הסקסופון", 1998) ומאמרי ביקורת בעיתונות. שיריה תורגמו לכמה שפות.
ביוגרפיה
נולד בתל אביב, ואת רוב שנותיו עשה בעיר זו. למד בגימנסיה "שלווה". בשנים 1954-1952 למד באוניברסיטה העברית בירושלים. בגיל צעיר התגלתה אצלו מחלת האסתמה, שגרמה לו התקפי חנק וליוותה אותו כל חייו. ב-1952 החל לפרסם שירים, בעיקר ביומון "קול העם", עיתונה של מק"י (המפלגה הקומוניסטית הישראלית), ואף הצטרף לתנועת הנוער של המפלגה, "בנק"י" (ברית הנוער הקומוניסטי הישראלי). גבריאל מוקד היה הראשון שהבחין בכישרונו בעת שלמדו יחד בגימנסיה, והוא תמך שנים רבות ביצירתו ובכתיבה עליה. במקביל, אלכסנדר פן, שהיה העורך הספרותי של "קול העם", התרשם ממנו ועודד אותו. שיריו הראשונים הושפעו עמוקות מהפאתוס שבשירי פן ובתרגומי מיאקובסקי שלו, אבל כבר בשירים המוקדמים מורגשת גם היכרות עמוקה עם שירי שלונסקי, אלתרמן ובני דורם. עד מהרה התאכזב אבידן מהקומוניזם ומהשירה המגויסת, ופרש מ"בנק"י" ב-1953. זמן קצר עוד פירסם שירים של פאתוס סוציאלי מעורב בחרדה קיומית ב"על המשמר" המפ"מי ובשבועון "במאבק", אבל אחר כך ניתק את עצמו מן העולם הפוליטי והאסתטי של השירה המגויסת.
- 1
- מתוך 1.
- מציג 4 ערכים.
