אנקורי (ורובל) צבי /// סופר והיסטוריון /// נולד בטרנוב, גליציה /// 1920 – 2012 /// גיל
ביוגרפיה
נולד בטַרְנוֹב, גליציה. מילדותו ספג את הספרות העברית ובה בעת נעשה בן בית בתרבות הפולנית. היה פעיל בנעוריו בתנועת "גורדוניה". ב-1937 עלה לארץ ישראל ללמוד באוניברסיטה העברית בירושלים והתמחה בספרות עברית, בתולדות ישראל ובפילוסופיה. בד בבד היה פעיל ב"הגנה". בפרוץ מלחמת העולם השנייה התגייס לצבא הבריטי ושירת ביחידת תובלה ברחבי צפון-אפריקה ובאיטליה. בשלהי המלחמה התמסר להדרכת נוער מקרב ניצולי השואה, ואף חזר לביקורים בפולין כדי לאתר במבצע מורכב את אחותו, השורדת היחידה ממשפחתו שנרצחה בגטו טרנוב. במלחמת העצמאות פיקד על פלוגת גדנ"ע בירושלים. ב-1950 השלים את לימודיו לתואר השני וחיבר עבודת גמר על הבלדה העברית. מאז ואילך ריכז את עבודתו האקדמית בתחום ההיסטוריה היהודית, והתמחה בתולדותיהן של הקהילות היהודיות בביזנטיון וביוון, וכן בתולדות הקראים. את עבודת הדוקטור שלו חיבר באוניברסיטת קולומביה בניו יורק. ב-1966 השתלב באוניברסיטת אוהיו והקים בה קתדרה למדעי היהדות. בשובו ארצה בשנות השבעים הצטרף לאוניברסיטת תל אביב ופעל בה במסגרת הקתדרה להיסטוריה ותרבות של יהודי סלוניקי ויוון. מחיבוריו המחקריים: Karaites in Byzantium: The Formative Years (1968); "יהדות ויוונות נוצרית: מפגש ועימות במרוצת הדורות" (1984).
ביוגרפיה
נולדה וגדלה בבת ים. ב-1982 הואשמה עם בעלה, שמעיה אנג'ל, ברצח כפול של שני סוחרי סמים. לאחר יותר משנתיים בכלא, זוכתה מחמת הספק ויצאה לחופשי. כעבור זמן קצר ריצתה שלוש שנות מאסר בעקבות הרשעתה בסחר בסמים ואחזקת נשק חם. לטענתה, עזבה את עולם הפשע עם הולדתה של בתה בסוף שנות השמונים. חייתה תקופה קצרה בניו יורק וחזרה ארצה במטרה לפתוח בקריירה ספרותית. מרצה בכנסים ובאירועים על חוויותיה בעולם הפשע ועל ספריה, ומפרסמת טורים בעיתונות.
אמיר (ליפץ) אהרן /// משורר, סופר, מתרגם ועורך /// נולד בקובנה, ליטא /// 1923 – 2008 /// גיל
אלמגור גילה /// סופרת /// נולדה בפתח תקווה, ישראל /// 1939 /// גיל: 86
אלכסין (גוברמן) אנטולי /// סופר בשפה הרוסית /// נולד במוסקבה, רוסיה /// 1924 /// גיל: 101
ביוגרפיה
נולד במוסקבה. למד במכון האקדמי ללימודי המזרח. אחד הסופרים הפוריים והמפורסמים בתחום הספרות לילדים ולנוער בברית המועצות לשעבר, שם זכה בפרסים רבים, ובהם פרס המדינה – הפרס הממלכתי האידיאולוגי המרכזי שניתן לאנשי תרבות ומדע. בשנים 1970-1989 שימש מזכיר איגוד הסופרים של הרפובליקה הפדרלית של רוסיה. ספריו נפוצו במיליוני עותקים ותורגמו לעשרות שפות. מספרי הילדים שכתב: "שלושים ואחד יום" (1950), שירי נוער; "סאשה ושורה" (1956); "סיפורים עליזים" (1961); "קוליה כותב לאוליה, אוליה כותבת לקוליה" (1965); "אחי מנגן בקלרינט" (1968); "סיפור מפחיד נורא", תורגם לעברית על ידי דוידה קרול (1969), סיפור מתח על ילדים שמבקרים במקום ההתרחשות של סיפור מתח אחר יחד עם מחברו, סופר מפורסם; "הנפשות הפועלות והשחקנים" (1974), סיפור על תיאטרון ילדים, שעבורו זכה בעיטור הנס כריסטיאן אנדרסן; "עץ תפוחים בחצר" (1976); "שלשום ומחרתיים" (1977), סיפור על מנצח ומנחה של מקהלת ילדים; "בעיות עם הלב" (1979); "הבריאים והחולים" (1982); "סלחי לי, אמא!" (1989); מהמחזות: "תלמידי כיתה י'" (1974); "בואו נלך לקולנוע" (1977), ועוד.
אלון עלי /// משורר ועורך /// נולד בקיבוץ עין שמר, ישראל /// 1935 /// גיל: 90
ביוגרפיה
נולד, גדל והתחנך בקיבוץ עין שמר. לאחר שירותו הצבאי יצא לטיול ממושך בחו"ל, אחריו שב לקיבוץ והשתקע בו. על שיריו הראשונים, שהחל לפרסם מאמצע שנות השישים, חתם בשם העט א' עלי, ובשמו האמיתי חתם על פרסומיו האחרים. לימים אימץ את השם א' עלי לשירתו. ערך את ביטאון קיבוצו ואת ביטאון הקיבוץ הארצי. לאלון אח תאום, משורר ופילוסוף, יונה אלון.
אל-קאסם סמיח /// משורר, מחזאי, מתרגם ועורך בשפה הערבית /// נולד בזרקא, ירדן /// 1939 /// גיל: 86
ביוגרפיה
נולד בזרקא, ירדן, למשפחה ממוצא דרוזי שמקורה בכפר ראמה בגליל. חזר עם משפחתו לראמה בילדותו המוקדמת. בוגר תיכון בנצרת. היה האזרח הדרוזי הראשון שסירב לשרת בצה"ל (גיוס חובה לדרוזים החל מ-1956), ואף כתב מכתב ישיר לראש הממשלה דאז דוד בן-גוריון, שבו פירט שנולד לשירה ולא לרובה. בן-גוריון השיב לו במכתב שהוא מעריץ את עמדתו הנחרצת ואת דבקותו באמונתו; אף על פי כן, נעצר. כמו כן נעצר פעמים רבות בגין פעילויותיו הפוליטיות וישב בכלא הישראלי ובמעצרי בית, אף שלא הובא למשפט מעולם. התחיל את דרכו כמורה בבית ספר יסודי עד שסולק מעבודתו בגין דעותיו הפוליטיות. פנה לעיתונאות וכיהן כעורך בעיתון הקומוניסטי "אל-אתתחאד" וכן במוסף הספרותי שלו "אל-ג'דיד". ממייסדי העיתון "כֻּל אל-עָרָבּ" וכיהן בו כעורך ראשי. ממייסדי התאחדות הסופרים הערבים (1987), שבראשה עמד. מנהל ההוצאה לאור "ערבסק", שאותה ייסד עם אמיל חביבי וסהאם דאוד. תירגם ספר שירה של רוני סומק לערבית ("יסמין", 1995).
אייזן אסתר /// משוררת ופסלת /// נולדה בלודז', פולין /// 1929 /// גיל: 96
ביוגרפיה
נולדה בלודז', פולין. עברה את השואה בגטו ובמחנות. עלתה ארצה ב-1948. למדה פיסול אצל הפסל הנודע רודולף להמן. הציגה בתערוכות יחיד והשתתפה בתערוכות קבוצתיות ובמיצגי רחוב וסביבה. שש עבודות פיסול גדולות ממדים שלה הוקדשו להנצחת קהילות שהושמדו בשואה והוצבו בבתי עלמין בחולון ובכפר סבא. בזכות יצירתה הפיסולית והספרותית זכתה בתואר "יקירת יוצאי העיר לודז' בישראל". כמו כן, נמנתה עם מדליקי משואות יום השואה ב"יד ושם" (2006). שימשה כמ"מ יו"ר אגודת הסופרים העבריים ויו"ר ועדת האירועים של בית הסופר. יצירותיה הופיעו בכתבי עת, באנתולוגיות ובספרי מחקר לספרות, ושיריה נלמדים באוניברסיטאות ובבתי ספר תיכוניים.
אטלס יהודה /// סופר, משורר וחוקר ספרות ילדים /// נולד במושב עין עירון, ישראל /// 1937 /// גיל: 88
ביוגרפיה
נולד וגדל במושב עין עירון. למד בבית הספר היסודי בכרכור ובגימנסיה בחדרה. שירת בחטיבת גולני. מאוחר יותר היה עורך ירחון הנוער "במחנה גדנ"ע". היה במשך שלושים וחמש שנים חבר מערכת "ידיעות אחרונות", בעיקר בתפקידי עריכה. במשך שמונה שנים כתב במוסף "7 ימים" מדור למבוגרים בשם "ילד גדול", שעסק בעיקר בספרות ילדים, בסופרים ובמאיירים לילדים. למד פילוסופיה ומזרחנות באוניברסיטת תל אביב. מתגורר בתל אביב, נשוי (בשנית) לצלמת רונית שני.
אופק אוריאל /// חוקר, סופר, מבקר ומתרגם ספרות ילדים /// נולד בתל אביב, ישראל /// 1926 – 1987 /// גיל
ביוגרפיה
נולד בתל אביב וגדל בשכונת בורוכוב בגבעתיים. אביו הוא סופר היידיש אריה לייב פּוֹפִּיק. למד בבית החינוך בשכונת בורוכוב ובגימנסיה העברית "הרצליה" בתל אביב. מ-1944 ועד 1949 שירת בפלמ"ח. ב-1946 פירסם שירים ראשונים ב"במעלה", עיתון "הנוער העובד והלומד", והמשיך לפרסם בעיתונות שירים, סיפורים ורשימות. במלחמת העצמאות לחם בגוש עציון ונפל בשבי הירדני. חוויות המלחמה והשבי תוארו בספרו הראשון, "מעוז עציון" (הוצאת מערכות, 1949), וכעבור שנים בקובץ הטורים המחורזים והמקאמות "שיבלים בקנה" (1978). חותמה של מלחמת העצמאות טבוע גם בקובץ שיריו "באזני האילן" (1954), אך בצד שירי הזיכרון על רעים שנפלו מצויות בהם התרשמויות פיוטיות מנופי הארץ בחילופי העונות, וכן שירי אהבה. זהו קובץ טיפוסי לשירתם של בני הדור בנושאיו, במקצביו ובדימוייו, השואבים את השראתם מן הנוסח רב-ההשפעה של אלתרמן. בכללותו שרויה עליו רוח של שמחת חיים וחיוב החיים, וראיית עולם סנטימנטלית.
