ביוגרפיה
נולדה בחיפה להורים חילונים ציונים, שהגיעו ארצה בראשית שנות השלושים. בבית דיברו עברית ופולנית. אביה היה ממציא שעסק בחשמל ובמכאניקה, ואמה חובבת ספר, שאהבה לדקלם משירי מיצקביץ' ומשוררים אחרים בפולנית. למדה בבית הספר "הריאלי". בין מוריה היה גם ברוך קורצווייל, שעורר בה את העניין ביצירות קפקא ועגנון. בתום לימודיה שירתה בצה"ל בחיל המודיעין. בכתיבה החלה בהיותה כבת עשרים, אך שנים רבות לא פירסמה את יצירותיה. ב-1953 החלה בלימודי היסטוריה כללית באוניברסיטה העברית בירושלים, ולאחר סיום התואר הראשון, ב-1960, נסעה לפריז לשנתיים ולמדה ספרות כללית בסורבון. עם שובה היתה עוזרת מחקר של ההיסטוריון פרופ' יהושע פראוור באוניברסיטה העברית. נשואה למשורר אורי ברנשטיין.
לוין-תלמי אמה /// סופרת ועורכת /// נולדה בורשה, פולין /// 1905 – 2004 /// גיל
ביוגרפיה
נולדה בוורשה, פולין, למשפחה ציונית ליברלית, דוברת עברית וספוגת תרבות עברית. למדה בבית ספר יהודי-פולני ובנעוריה הצטרפה לתנועת "השומר הצעיר". ב-1924 עלתה לארץ והצטרפה לקבוצת "חדרה". כשהתפזרה הקבוצה עבדה לפרנסתה בריסוק חצץ, במדידות בכביש, בעישוב בפרדס, בקטיף טבק ולבסוף היתה גננת בחיפה. ב-1927 הצטרפה לחבריה מהתנועה בוורשה, שישבו בעפולה, והם הקימו לאחר כמה שנים את קיבוץ משמר העמק. נכללה בקבוצת החלוץ של הקיבוץ שעלתה להתיישבות באבו-שושא, והיתה הגננת של ילדי הקיבוץ הראשונים. לימים כתבה את סיפוריהם של ילדי הגן וכינסה אותם בספרה "פורים באלול" (מרחביה, 1954).
ביוגרפיה
נולדה בתל אביב לאב מכונאי וסוחר מכוניות ולאם עקרת בית, שניהם ילידי תל אביב. למדה ב"תיכון חדש" ואת שירותה הצבאי עשתה בחיל הקשר. בתקופה זו החלה לפרסם שירים, סיפורים ורשימות ביקורת ב"עתון 77". עשתה תואר ראשון בספרות עברית ובפילוסופיה באוניברסיטת תל אביב ולמדה לתואר שני בספרות כללית. עבדה כעורכת לשונית בעיתונים "דבר", ""הארץ"" ו"חדשות" וכתחקירנית בתוכנית הספרות "סוף ציטוט". היתה כתבת לענייני ספרות ב"מעריב" וב""ידיעות אחרונות"", וממחצית שנות התשעים עוסקת בעריכת ספרים בהוצאות שונות.
לוי-קאפח אביבית /// משוררת וסופרת /// נולדה בישראל /// 1972 /// גיל: 53
ביוגרפיה
בעלת תואר דוקטור למדעי המחשב מאוניברסיטת בר-אילן ותואר ראשון במוזיקה. מכהנת כמרצה בכירה במחלקה להנדסת תוכנה במכללת "שנקר". פירסמה שלושה ספרי שירה: "רשות היחיד שלי" (הוצאה עצמית, 1994); ""זכות" "השתיקה"" (עקד, 2003); "קולות מן התיבה" (2006). כמו כן כתבה את המונוגרפיה "הולך תמים" (יד מהר"י, 2003) על מורשתו, חייו ופועלו של הרב יוסף קאפח – סבה.
לוי-ירון מיה /// סופרת, משוררת ועורכת /// נולדה בקיבוץ גברעם, ישראל /// 1950 /// גיל: 75
ביוגרפיה
נולדה בקיבוץ גברעם, בתה של המשוררת חיה ורד. גדלה ביישוב חופית ולמדה בתיכון "רופין" בעמק חפר. למדה ספרות עברית ופילוסופיה באוניברסיטת תל אביב. התגוררה שנים אחדות בלונדון. כיום תושבת פרדסיה. עוסקת בעריכה לשונית וספרותית, בהנחיית כתיבה יוצרת ובביקורת ספרות.
ביוגרפיה
נולדה ברמת גן, גדלה והתחנכה בירושלים. ב-1953 נסעה לארגנטינה עם הוריה בשליחות משרד החוץ. כעבור שנה נסעה ללמוד באנגליה, שפה וספרות אנגלית באוניברסיטת קיימברידג'. ב-1958 נסעה לג'מייקה, שהיתה אז מושבה בריטית. לאחר שבע שנים עברה לארצות הברית, וב-1970 חזרה לארץ. מאז, מלבד ארבע שנים נוספות באנגליה ומסעות נרחבים בארצות אחרות, חיה בארץ, כתבה באנגלית ובעברית ותירגמה משתי השפות.
להב הילה /// /// נולדה ב /// ///
ביוגרפיה
נולדה בעיירה אלכסינץ, סרביה. בהיותה בת חמש עברה המשפחה לבלגרד, שם סיימה בית ספר יסודי ולמדה בתיכון. בפרוץ מלחמת העולם השנייה ברחה מבלגרד לבדה, והיא בת ארבע-עשרה, והגיעה לניש, אל בית הגננת שלה לשעבר, ששיתפה אותה בפעילות המחתרתית נגד הנאצים. היא נתפשה ונכלאה בבית הכלא של הגסטאפו בברלין. משם שוחררה בסוף המלחמה, חזרה לבלגרד, השלימה את לימודיה התיכוניים, למדה משפטים ועבדה כעיתונאית בעיתון "פוליטיקה". בגלל בדיחה שסיפרה לתומה נכלאה בגולי אוטוק ("האי העירום"), שהיה הגולאג היוגוסלבי. התקופות האלה בחייה תוארו בשני ספרים שנכתבו בסרבית ותורגמו על ידה לעברית. ספרה Ljubičica bela (Dečje novine, 1990), "הסיגלית הלבנה", תורגם ב-1993, והספר Dnevnik jedne Judite Beograd 1941 ("פתאום שונה", "פתאום אחרת") יצא ב-1990 ותורגם ב-1997.
