שניאורסון (מישקובסקי) זלדה /// משוררת /// נולדה ביקטרינוסלב, רוסיה /// 1914 – 1984 /// גיל
ביוגרפיה
נולדה להוריה הרב שלום שלמה ורחל שניאורסון בעיר יקטרינוסלב ברוסיה. בסמיכות ללידתה עברה המשפחה לעיירה שירוקיאה שבה כיהן אביה כרב. בעקבות המהפכה הבולשביקית פוטר אביה ונרדף וב-1918 נמלט עם משפחתו לבית חותנו, הרב דוד צבי חן (הרד"ץ), שכיהן כרב בעיירה צ'רניגוב. הרד"ץ היה מחשובי חסידי חב"ד ברוסיה, ורבים היו משחרים לפתחו ללימוד ולסעד. דמותו תפשה מקום מרכזי בילדותה של זלדה, והיא משורטטת בשירתה מתוך הערכה עמוקה. אביה של זלדה היה נינו של "הצמח צדק", האדמו"ר השלישי של חסידות חב"ד. ר' מנחם מנדל שניאורסון, האדמו"ר האחרון של חב"ד, היה בן אחי אביה של זלדה, וזלדה שמרה על קשר מכתבים עמו שנים ארוכות. זלדה חשה לאורך כל ימיה הזדהות עם ערכי החסידות וראתה את עיסוקה בשירה כהמשך ישיר למסורת החסידית המקדשת את העיסוק בסיפור, בניגון ובשירה.
שנברון סבטלנה /// סופרת בשפה הרוסית /// נולדה במוסקבה, רוסיה /// 1939 /// גיל: 85
שופמן גרשֹם /// סופר, עורך ומתרגם /// נולד באורשה, רוסיה הלבנה /// 1880 – 1972 /// גיל
ביוגרפיה
נולד באוֹרְשָה, פלך מוהילוב, רוסיה הלבנה, כבן למשפחת מלמדים ענייה מחסידי חב"ד. למד בחדר ומגיל אחת-עשרה נשלח לישיבות בדוֹברוֹבְּנָה ובוִויטבּסק. במשפחה היו שלושה בנים ובת: משה הבכור, גרשם, זליג וחסיה. שני האחרונים נספו באורשה עם אנשי הקהילה במלחמת העולם השנייה. בהשפעת משה, האח הבכור, התחיל בלימודי חול כאוטודידקט והכיר מקרוב את הספרות העברית והרוסית. מכתביו אל האח היו ניסיונותיו הספרותיים הראשונים.
רייכמן חנניה /// מתרגם ומשורר /// נולד באוקראינה /// 1905 – 1982 /// גיל
ביוגרפיה
נולד באוקראינה. עלה ארצה ב-1926. כתב מכתמים ו"פתגמים" הומוריסטיים, שעשועי לשון ובדיחות בחרוזים. כמו כן תירגם משלים ושירים מרוסית ומיידיש לעברית. את מכתמיו, פתגמיו וחידודיו הלשוניים פירסם במדורים "מן הים הכללי וטיפה משלי" ו"צברינו חמודים ועוקצניים" ב"דבר" השבוע, ואחר כך במדור ""דבש ועוקץ"" ב"מעריב". מדורים אלה זכו בשעתם לפופולריות רבה. כמתרגם נודע במיוחד בשל תרגום כל משלי קרילוב לעברית. הספר בשם זה ראה אור ב-1949 (טברסקי) וזכה לעשרות מהדורות. כתב גם שירים לילדים. בכתיבתו ההומוריסטית ובתרגומיו בולטים עושר לשוני, הברקות מילוליות, חריזה קלילה ועולצת ושימת לב מרובה למשקל ולקצב.
ביוגרפיה
נולד בסאנוק, גליציה. למד בבית המדרש למורים "תחכמוני" בוורשה. ב-1932 למד משפטים בלבוב במשך שנה, הפסיק ועלה ארצה ב-1934. בשנים 1938-1934 למד באוניברסיטה העברית בירושלים וקיבל תואר מוסמך למדעי הרוח. לימד בבתי ספר תיכוניים בחיפה ובירושלים והרצה באוניברסיטת תל אביב. מאמריו ומסותיו פורסמו בכתבי עת לספרות וחלקם כונסו בספריו.
קוגן ריטה /// משוררת, מתרגמת, סופרת ומהנדסת /// נולדה בסנקט פטרבורג, רוסיה /// 1976 /// גיל: 48
ביוגרפיה
נולדה בסנקט פטרבורג ב-1976. עלתה לארץ עם אימהּ ב-1990. שנות נעוריה עברו עליה בחיפה ובקריית חיים. בגיל עשרים ושלוש עזבה את בית אימהּ ועברה לגור במרכז הארץ, וכיום מתגוררת בתל אביב ועובדת כמהנדסת בכירה בתחום ההיי-טק. החלה לכתוב שירה ברוסית בגיל שש. בגיל שבע-עשרה החלה לכתוב שירה בעברית ולתרגם לעברית שירה רוסית. פרסמה לראשונה כמה שירים בספר שירים וציורים שהתלווה לספר המחזור של שכבתה.
ביוגרפיה
נולד במוסקבה. עלה לישראל ב-1972, לאחר שהיה מסורב עלייה במשך כמה שנים. בילדותו הוגלה עם בני משפחתו לקזחסטן בעוון התנגדות למשטר. אביו, המשורר היידי הנודע פרץ מרקיש, הוצא להורג בגין "לאומנות יהודית" ב-1952. ב-1955, לאחר מותו של סטלין, זוכתה משפחתו והורשתה לשוב למוסקבה. עם שובם מהגלות תירגם מיידיש לרוסית את הפואמה "בן ארבעים", שכתב אביו סמוך למותו (התרגום פורסם בשנת 1968). למד במכון לספרות ע"ש גורקי במוסקבה וכן למד תסריטאות. עד גיל שלושים כתב בעיקר שירה. לאחר מכן דבק בפרוזה ובפובליציסטיקה. לאחר עלייתו לישראל עבד כעיתונאי בעיתון "מעריב". בזמן כהונתה של ממשלת רבין השנייה שימש כיועצו של ראש הממשלה לענייני העלייה מברית המועצות לשעבר. לאחר רצח רבין החליט לפרוש מתפקידו. פירסם עד כה כשישה-עשר ספרים, כולם נכתבו ברוסית.
מרקון דינה /// עורכת ומתרגמת /// נולדה בריגה, לטביה /// 1960 /// גיל: 64
ביוגרפיה
נולדה בריגה, בירת לטביה. ב-1973 עלתה ארצה עם משפחתה. למדה באוניברסיטה העברית בירושלים תואר ראשון בספרות עברית ובבלשנות כללית, תואר שני בבלשנות וכן לימודי תעודה בעריכה. שימשה כעורכת תוכן ולשון בלשכת העיתונות הממשלתית, בעיתונים ובהוצאות ספרים. החל מ-2001 עובדת כמתרגמת וכעורכת עצמאית עבור הוצאות ספרים שונות. מתרגמת מרוסית ומאנגלית.
מירסקי נילי /// מתרגמת ועורכת נולדה ברחובות וגדלה בתל אביב /// נולדה ברחובות, ישראל /// 1943 – 2018 /// גיל
ביוגרפיה
מתרגמת ועורכת נולדה ברחובות וגדלה בתל אביב. הוריה היו ציונים שעלו ארצה מקייב. לסבה היתה חנות ספרים בתל אביב שבה נהגה לבלות רבות. נחשפה מ"ילדות"ה לשפה הרוסית, בעיקר הודות לסבתה. למדה בבית הספר העממי ע"ש טשרניחובסקי בתל אביב ובגימנסיה "תיכון חדש". ב-1962 למדה פילוסופיה וספרות אנגלית באוניברסיטה העברית בירושלים. ב-1964 למדה תולדות האמנות והיסטוריה של מזרח-אירופה באוניברסיטת מינכן, שם גם רכשה את השפה הגרמנית. למדה תואר ראשון בחוג לספרות אנגלית ובחוג לתורת "הספרות" הכללית באוניברסיטת תל אביב. ב-1971 חזרה למינכן ולמדה תואר שני בחוגים לספרות רוסית, גרמנית ואנגלית. כשחזרה לישראל לימדה ספרות רוסית וספרות גרמנית באוניברסיטת תל אביב. בד בבד החלה לתרגם מרוסית ומגרמנית. החלה את דרכה בתרגום בכתב העת "סימן קריאה". ב-1979, לאחר שעזבה את החיים האקדמיים, קיבלה משרת עריכה ותרגום בהוצאת עם עובד והצטרפה לעורך ולמתרגם דאז אברהם יבין. עברה לעבוד בהוצאת "סימן קריאה"/הקיבוץ המאוחד על תקן "מתרגמת הבית". ב-1994 חזרה להוצאת עם עובד כאחת מעורכות סדרת "ספריה לעם" עד שפרשה לגמלאות ב-2011. לאחר פרישתה חתמה על חוזה תרגום עם הוצאת אחוזת בית. מתרגומיה הרבים לקלאסיקות של "הספרות" האירופית: "סיפורים אוקראיניים" לניקולאי גוגול (1980); "פריחה שנתאחרה" לאנטון צ'כוב (1981); "חיל הפרשים ועוד סיפורים" לאיסאק באבל (1987); "שאון הזמן" לאוסיפ מנדלשטאם (1988); "מוות בוונציה" (1988) ו"בית בודנברוק" (2003) לתומס מאן; "סיפורי הופמן" לאת"א הופמן (1990); "אידיוט" (1993) ו"האחים קרמאזוב" (2011) לפיודור מיכאלוביץ' דוסטוייבסקי; "מוסקבה-פטושקי" לוונדיקט ירופייב (1994); "אבות ובנים" לאיוואן טורגנייב (1994); "ילדות" למקסים גורקי (1995); "אנה קארנינה" ללב טולסטוי (1999); "הגווארדיה הלבנה" למיכאיל בולגקוב (2002); "בעולם נהדר ואכזר" לאנדריי פלטונוב (2007), ועוד. מירסקי נמנית עם העורכים של "הספרות" הישראלית המקפידים על עריכה מסורתית, ומתערבת בטקסטים ובתכנים. נחשבת למתרגמת מחוננת שתרמה תרומה משמעותית לספרות העברית בתרגומיה הרבים, ובייחוד מן "הספרות" הרוסית. על תרגומה החדש לספר "האחים קרמאזוב" נכתב: "ייחודה של מירסקי הוא ביכולת שלה ליצור תרגום קולח ואותנטי, שאינו נשמע זר או מאולץ לקוראים בני זמננו, ועם זאת משמר הן את ניחוח העבר והן את חותמו "הספרות"י של כל יוצר באופן אינדיווידואלי" (צור-גלוזמן, 2011). מלבד תרגומיה ועריכותיה, פירסמה רשימות ומאמרים רבים בענייני ספרות, הן בכתבי עת ("הספרות", "סימן קריאה") והן במוספי ספרות (""הארץ"", "דבר", "ידיעות אחרונות" ו"מעריב"). כמו כן כתבה ערכים על ספרות רוסית ב"אנציקלופדיה העברית". זכתה בפרסים חשובים, בהם: פרס טשרניחובסקי לתרגום (1989), פרס משרד החינוך למתרגמים (1997, 2007), פרס שר התרבות לספרות על מפעל חיים ליצירה בתחום התרגום (2007) ובפרס ישראל לתרגום (2008). מנימוקי ועידת פרס ישראל לזכייתה: "תרגומיה של מירסקי מצטיינים בהקשבה דרוכה לקול "הספרות"י של המקור, ובסירוב ליצור דגם אחיד של תרגום. היא מוצאת לבוש עברי גמיש והולם לסגנונו המיוחד של כל סופר, ויחד עם זאת מעשי התרגום שלה חיים ונושמים בשפה העברית".
ליטווק מירי /// סופרת ומתרגמת /// נולדה ברוסיה /// 1960 /// גיל: 64
ביוגרפיה
נולדה ברוסיה ועלתה לישראל ב-1975. בוגרת תואר ראשון באמנות התיאטרון מאוניברסיטת תל אביב ותואר שני בלימודי תיאטרון מאוניברסיטת הסורבון בפריז, צרפת. ב-1999 התפרסם ספרה הראשון, קובץ סיפורים קצרים בשם "רוסיות ישנות ערומות" (ספרית פועלים). ב-2001 התפרסם הרומן הראשון שלה, "שמש מאחורי הגב" (2001), וב-2005 ראה אור הרומן השני, "געגועים לחושך". במקביל לכתיבה עסקה בעבודת התרגום, בעיקר מרוסית. תרגומי השירה שלה כוללים קבצים, שגם נערכו על ידיה, משירתם של בוריס פסטרנק (2006), אנה אחמטובה (2007), מרינה צווטאייבה (2007) ואלכסנדר בלוק (2007). כמו כן תירגמה מצרפתית את הנובלה של בלזק "הסכנה שבהתנהגות נלוזה" (2009). עוסקת בכתיבה עיתונאית וכן בריאיון ועיבוד ספרותי של ביוגרפיות.
