ביוגרפיה
נולד בסבסטופול שבחצי האי קרים לאמו רוזה רחל לבית טאובמן ולאביו ישראל קובנר. עבר עם משפחתו לווילנה, שם השלים את לימודיו התיכוניים בגימנסיה "תרבות". בנערותו הצטרף לתנועת "השומר הצעיר" והתעתד לעלות לארץ ישראל. ב-1938 החל ללמוד בפקולטה לאמנות באוניברסיטה שבווילנה, ובשל כך דחה את עלייתו ארצה. עם כיבוש פולין בידי גרמניה הנאצית התייצב בין ראשי "השומר הצעיר" ב"ריכוז השומרי" בווילנה, שהנהיגו את המוני הפליטים מפולין, וב-1941, כשווילנה נפלה בידי הנאצים, הצטרף להנהגת המחתרת היהודית בגטו.
פנחס-כהן חוה /// משוררת, עורכת ומתרגמת /// נולדה ביפו, ישראל /// 1955 /// גיל: 69
ביוגרפיה
נולדה ביפו להורים יוצאי בולגריה וגדלה ברמת אביב. התייתמה מאביה בגיל שמונה. בנעוריה אימצה אורח חיים מאמין. נישאה בסוף שנות השבעים, ולאחר מגורים ביישוב ענתות ליד ואדי קלט ובארצות הברית, השתקעה בירושלים. אם לארבע בנות. ב-1997 התאלמנה. פירסמה מאמרי הגות וביקורת בנושאי ספרות, יהדות ואמנות, בכללם טור דעות בעיתון "מעריב" בשנים 2003-1998, ומאמרי פרשנות לפרשת השבוע, בין השאר בספר "פותחים שבוע" (2001). מכהנת מ-2007 כמנהלת האמנותית של "כיסופים", כנס דו-שנתי של סופרים ומשוררים יהודיים.
פליישמן לאה /// סופרת בשפה הגרמנית /// נולדה באולם, גרמניה /// 1947 /// גיל: 77
עוז (קלאוזנר) עמוס /// סופר ומסאי /// נולד בירושלים, ישראל /// 1939 – 2018 /// גיל
ביוגרפיה
נולד בירושלים לפניה וליהודה אריה קלוזנר. אביו היה דוקטור לספרות ועבד בארכיון הלאומי. דודו של אביו, יוסף קלוזנר, היה חוקר יהדות וספרות עברית בעל שם עולמי. למד בבית הספר היסודי הדתי "תחכמוני", ואת לימודיו התיכוניים התחיל בגימנסיה העברית ברחביה. בגיל ארבע-עשרה, שנתיים אחרי שאמו התאבדה, שינה את שם משפחתו מקלוזנר לעוז ועבר לחיות בקיבוץ חולדה. התאבדות האם והמרד בבית הרוויזיוניסטי עתידים להשפיע במידה רבה על עולמו החווייתי והספרותי. "מגיל ארבע-עשרה אני כאן, בחולדה. אבל זה כבר גיל מבוגר מאוד. התבניות כבר ישנן. אני בא ממשפחה רוויזיוניסטית ותיקה, ואני חושב שהמעבר החריף הזה מאפשר לי להיות 'סוכן' זר, גם בחולדה וגם בירושלים", אמר באחד הראיונות הראשונים שהעניק. הוא השלים את לימודיו התיכוניים בחולדה והיה חבר הקיבוץ במשך יותר משני עשורים. אחרי סיום שירותו הצבאי בנח"ל למד ספרות עברית ופילוסופיה באוניברסיטה העברית בירושלים. בגיל עשרים ואחת נישא לנילי לבית צוקרמן, בת קיבוץ חולדה ובתו של ספרן הקיבוץ, ארכיונאית ומי שהקימה את ארכיון עמוס עוז באוניברסיטת בן-גוריון בנגב. הם היו נשואים למעלה מחמישים שנה (עד מותו של עוז) ונולדו להם שלושה ילדים: פרופ' פניה עוז-זלצברג, מרצה להיסטוריה ולמשפטים, גליה עוז, קולנוענית וסופרת ילדים, ודניאל עוז, משורר ומוזיקאי. מאז 1986 ועד 2012 עוז התגורר בערד ועד שנת 2012 כיהן כפרופסור לספרות עברית באוניברסיטת בן-גוריון בנגב.
עבּדֻה-עודה ריתא /// משוררת וסופרת בשפה הערבית /// נולדה בנצרת, ישראל /// 1960 /// גיל: 64
ביוגרפיה
נולדה במעברה עקיר, לימים קריית עקרון ומזכרת בתיה. בת להורים יוצאי לוב. החלה ללמוד בפנימיית "בויאר" הירושלמית (לדבריה "על תקן המזרחית"), אך עזבה במהלך התיכון. התראיינה בנושא זה בסרטו של אמיר גרא "ילדי הצוללת" (1998). בתקופת שירותה בצה"ל היתה כתבת בעיתון "במחנה". בוגרת המחלקה לקולנוע של בית הספר "בית צבי" ברמת גן וסיימה תואר שני בחוג לפילוסופיה יהודית באוניברסיטת תל אביב. אוצרת ומבקרת אמנות.
מוסינזון יגאל /// סופר ומחזאי /// נולד במושב עין גנים, ישראל /// 1917 – 1994 /// גיל
ביוגרפיה
נולד במושב עין גנים ליד פתח תקווה להורים אנשי העלייה השנייה. אחרי פרֵדת הוריו גדל עם אמו בתל אביב, נשלח לתקופות לימודים בבית אלפא ובבן-שמן, והיה שומר שדות בנהלל. בשנים 1950-1938 חי בקיבוץ נען, וב-1941 היה מראשוני המצטרפים לפלמ"ח. באותה תקופה החל לכתוב, וסיפורו הראשון שנדפס הוא "ליל שרב" ("משמר", 16.6.1944). ב-1945 הצטרף לחבורת "ילקוט הרעים", ההתגבשות הראשונה של סופרי "דור בארץ", ופירסם מסיפוריו בחוברות בשנים 1946-1945. ב-1946 פירסם קובץ סיפורים ראשון, "אפורים כשק" (ספרית פועלים), שעורר רושם רב וקבע לו מקום בולט בסיפורת הצעירה בצד ס' יזהר ומשה שמיר. רוב הסיפורים מן התריסר שכונסו בו מתרחשים בקיבוץ. לשונם מערבת פיוט עם עגת דיבור, והם משקפים בעוצמה דרמטית את אווירת התקופה ואירועיה. עם זאת, בולט בהם לא בהכרח הממד ההרואי אלא הממד הטרגי, ובעיקר המצוקה העמוקה שכל הדמויות לכודות בה, דווקא בשל התפקיד שנגזר עליהן למלא בעלילת התקומה הלאומית. "מוסינזון העלה ב'"אפורים כשק""' – כתב דן מירון (1989) – "גלריה של אנשים '"אפורים כשק"' שהחיים הכו בהם ומחצו אותם, מי יותר ומי פחות. כל סיפור העלה את הדמות ברגע ובדרך, המאפשרים חשיפה מיידית של שכבת ההרס בחייה". תכונות דומות מסתמנות בסיפוריו הבאים של מוסינזון, שכונסו בקבצים "הדרך ליריחו" (1949) ו"סיפורי יגאל מוסינזון" (1954).
ביוגרפיה
נולדה בכפר סבא להורים יוצאי הקיבוץ הדתי עלומים-סעד. אמה גדלה בבית חרדי בשכונת מאה שערים בירושלים, ואביה בכפר סבא. למדה בתיכון "מורשת" בכפר סבא. שירתה בנח"ל בקיבוץ טירת צבי, שם הכירה את בעלה, ישעיהו מגן. עסקה כשנתיים בהוראה בכפר מימון בנגב, בהמשך עברה לבאר שבע, עבדה כמה שנים בביטוח הלאומי ולמדה במקביל מדעי ההתנהגות באוניברסיטת בן-גוריון. לאחר שהזוג עבר להתגורר בשכונה דתית בגילה שבירושלים, ביצעה הסבה מקצועית ולמדה סיעוד בבית הספר לאחיות של בית החולים הדסה עין-כרם בהר הצופים, והשתלבה בו כאחות. בתקופה זו החלה לכתוב את סיפוריה הראשונים, שבהם קיים הדהוד של הוויית בית החולים. רצונה להקדיש זמן רב יותר לכתיבה עודד אותה לקבל את משרת מזכירת "בית הסופר" בעיר העתיקה (1990). כאשר אירגנה סדנה לכתיבה יוצרת בהנחיית הסופר יוסל בירשטיין, העבירה לו שניים מסיפוריה בעילום שם. בירשטיין הפציר בה להמשיך ולכתוב.
