ששונקין זרובבלה /// משוררת ופזמונאית /// נולדה בתל אביב, ישראל /// 1929 – 2004 /// גיל
ביוגרפיה
נולדה בתל אביב. בתו הבכורה של אלכסנדר פן מנישואיו הראשונים לאיזבלה (בלה) דון. בוגרת גימנסיה "הרצליה". שימשה קשרית ב"הגנה" והעבירה את הפקודה לפיצוץ הגשרים ב"ליל הגשרים" (הלילה שבין 16 ל-17 ביוני 1946) ערב מלחמת השחרור. בזמן מלחמת העצמאות שירתה בלהקת "החישטרון", הלהקה הצבאית הראשונה, עם יפה ירקוני. זמן קצר לאחר המלחמה שיחקה בתפקיד אחות בבית החולים הדסה בירושלים הנצורה בסרט "ארבעים ושמונה שעות ביממה", אחד הסרטים הראשונים שצולמו בישראל. עבדה בלשכת העיתונות הממשלתית וכתבה טור בעיתון "דבר". ב-1956 נישאה לברנרד פיין, ולזוג נולדו שני ילדים, אחד מהם הוא הסופר יונתן פיין.
שרת סמדר /// משוררת /// נולדה בקיבוץ נווה ים, ישראל /// 1957 /// גיל: 67
שריף בת-שבע /// משוררת /// נולדה ברמת גן, ישראל /// 1937 – 2009 /// גיל
ביוגרפיה
נולדה ברמת גן וגדלה בתל אביב. בוגרת הגימנסיה העברית "הרצליה" ובעלת תואר ראשון בספרות ובפילוסופיה מטעם האוניברסיטה העברית בירושלים. עבדה כמורה לספרות וכמפקחת על לימודי ספרות במשרד החינוך. יזמה את "פרויקט שריף" שבמסגרתו התקיימו ערבי ספרות בעיירות פיתוח ובשכונות מצוקה. מילאה תפקידים מרכזיים באגודת הסופרים העבריים, בארגון פא"ן, במועצה לתרבות ואמנות, במועצת העיתונות ובארגונים נוספים.
שרווין ריצ'ארד א' /// משורר בשפה האנגלית וחוקר ספרות /// נולד בארה"ב /// 1933 /// גיל: 91
ביוגרפיה
נולד בארצות הברית וחי בישראל משנת 1964. רכש את השכלתו בUCLA- ובאוניברסיטת ייל. כיהן באוניברסיטת בר-אילן כפרופסור, ראש המחלקה לאנגלית ודיקן הפקולטה למדעי הרוח. תחומי מחקרו העיקריים הם שירה רליגיוזית יהודית ונוצרית, תיאוריות פואטיות אוריינטליות ומערביות, ספרות ודת הינדית ובודהיסטית, נרטיבים תנ"כיים וההשפעה של המחשבה המזרחית על הספרות המערבית. מאז פרישתו הוא מרצה בתחומי התמחותו באוניברסיטאות ברחבי העולם.
שקד מלכה /// משוררת וחוקרת /// נולדה במונקץ', צ'כוסלובקיה /// 1933 /// גיל: 91
ביוגרפיה
נולדה במונקץ', צ'כוסלובקיה. שמה מבית אביה מגנצא. אביה היה בן רב ליטאי, ציוני מסורתי ומורה ללימודים עבריים ברשת "תרבות" בליטא ובגימנסיה העברית במונקץ', ואמה היתה בת למשפחה חסידית אדוקה. בהיותה בת תשעה חודשים עלתה המשפחה לארץ ישראל. תחילה התיישבה במטולה, שם היה אביה מורה, ולאחר שש שנים עברה לצפת, שם ישבה שש שנים. כשהיתה בת ארבע-עשרה עברה משפחתה לתל אביב והשתקעה שם. היא למדה בתיכון הדתי העירוני "צייטלין" והיתה פעילה בתנועת "בני עקיבא".
ביוגרפיה
נולד בתל אביב. שירת בצה"ל בנח"ל ובגבעתי. בוגר הפקולטה למדעי הטבע של האוניברסיטה העברית בירושלים בגיאולוגיה ובכימיה, ובעל תעודת הוראה במדעים מאוניברסיטת בן-גוריון. עבד כגיאולוג במשרד החקלאות, בחברת תה"ל ובחברת חיפושי נפט. כמו כן שימש מורה בבתי ספר תיכוניים ובאולפנים. פירסם שירים ורשימות ביקורת בכתבי עת ובמוספי ספרות. מילא תפקידים ספרותיים-ציבוריים, בהם חבר הנהלת פא"ן וסגן יו"ר אגודת הסופרים העבריים.
שנהר (שנברג) יצחק /// סופר ומתרגם /// נולד בוולוצ'יסק, אוקראינה /// 1902 – 1957 /// גיל
ביוגרפיה
נולד בוולוצ'יסק שבגבול אוקראינה-גליציה. ב-1914, בזמן מלחמת העולם הראשונה, עקרה המשפחה לפרוסקורוב, שם למד שנהר בגימנסיה רוסית, וכן עברית אצל מורה פרטי. בשנים 1918-1917 היה פעיל בתנועת "החלוץ", וב-1921 עלה ארצה ועבד כפועל רכבת, פועל בניין ופועל חקלאי. ב-1923 עבר לקיבוץ מרחביה, וכעבור שנה חזר לתל אביב והשתלם בשפות. ב-1930 נסע ללמוד כלכלה בבלגיה באוניברסיטת בריסל, ושב ארצה ב-1931.
שמר נעמי /// פזמונאית-משוררת, מלחינה, מוסיקאית ומתרגמת /// נולדה בקבוצת כנרת, ארץ ישראל /// 1930 – 2004 /// גיל
ביוגרפיה
נולדה בקבוצת כנרת בארץ ישראל המנדטורית לרבקה ומאיר ספיר, חלוצים שעלו בעלייה השלישית מווילנה. התחנכה בבית החינוך האזורי בדגניה ובתיכון החקלאי בית ירח. בצד החינוך הציוני-קיבוצי שקיבלה התוודעה למסורת היהודית, בחשיפתה למקרא ולמדרשי חז"ל. הפגינה יצירתיות וכישרון בתחומי הצליל והמילה כבר בילדותה. חינוכה המוזיקלי החל בגיל צעיר. בבגרותה למדה מוזיקה בקונסרבטוריון הארץ ישראלי בתל אביב ובאקדמיה למוזיקה בירושלים. לאחר מכן עבדה כמורה לריתמיקה לילדי קבוצת כנרת, ושם יצרה את שירי הזמר הראשונים שלה, שהיו שירי ילדים (כדוגמת "הדואר בא היום"). שנים ספורות אחר כך נכללו שירים אלה בתקליט הראשון של שיריה "שירים מכִּנֶּרֶת", בביצוע יפה ירקוני (1957).
שמעוני יובל /// סופר, מסאי ועורך /// נולד בירושלים, ישראל /// 1955 /// גיל: 69
ביוגרפיה
נולד בירושלים וגדל בתל אביב. כנכד למשורר דוד שמעוני ובן להורים אנשי חינוך, ספג מילדותו תרבות עברית ונטייה לדיוק בלשון. מסעו לעבר ההכרה בייעודו הספרותי היה ממושך. תחילה ביקש להיות צייר וקולנוען (שתי האפשרויות טבעו חותם עמוק ברומן שלו "חדר"). בשנים 1978-1977 שהה בפריז, תחילה במגמת השתלמות באמנות הקולנוע, שלא התמיד בה. העיר, נופיה ואווירתה חילחלו אל דמיונו הספרותי והם ממלאים תפקידים מרכזיים בעיצוב הרקע של שני סיפוריו הגדולים, "מעוף היונה" (1990) ו"חדר" (1999, בחלקו השני, "המגרה"). "מעוף היונה" היה הופעת הבכורה של שמעוני, שהפתיעה את הקהילה הספרותית הישראלית והסבה את תשומת הלב למספר הצעיר. באותה שנה פורסם גם סיפורו "אמנות המלחמה" בכתב העת ""סימן קריאה"" 20. תשע שנים חלפו מפרסומים אלה ועד הופעתו של הרומן המקיף "חדר", יצירתו העיקרית של שמעוני עד כה. ב-2007 ראתה אור מסתו "אל העפר", העוסקת בתשובות של הספרות המקראית על השאלות שמעוררת אי-הנמנעות של המוות. התשובות מתנסחות במסגרת אנתרופולוגית-תרבותית רחבה של עיבוד "נושא" המוות במיתולוגיות ובדתות שונות. לפרנסתו הוא עוסק בעריכה ובהוראת כתיבה יוצרת.
שמעוני (שמעונוביץ) דוד /// משורר, סופר ומתרגם /// נולד בבוברויסק, רוסיה הלבנה /// 1886 – 1956 /// גיל
ביוגרפיה
נולד בעיר בוברויסק, פלך מינסק, רוסיה הלבנה. אביו היה בן תורה, משכיל וחובב ספר. למד בחדר, אך קיבל גם חינוך כללי. בגיל שלוש-עשרה החל ללמוד רוסית ומדעים כלליים. התרשם במיוחד משירי פושקין ולרמונטוב, ובבגרותו תירגם מיצירתם. התחיל לכתוב שירים בגיל צעיר, ושירו "שיחת רסיסים" ראה אור בשבועון לילדים "עולם קטן" ב-1902, כאשר היה בן שש-עשרה. באותה עת פירסם את השיר "בין השמשות", שביאליק מצא בו עניין רב. במהלך השנים הבאות הופיעו שיריו בביטאונים שונים, ובהם "לוח אחיאסף", ""השלוח"", "הזמן" ו"המעורר". ב-1908 עבר את בחינות הבגרות בפטרבורג, וכעבור שנה עלה לארץ ישראל והחל לפרסם משיריו ב"הפועל הצעיר". למחייתו עבד כפועל בפרדסי פתח תקווה וכשומר בכרמי רחובות. הוא שהה בארץ כשנה בלבד, אולם נופיה ומראותיה הותירו בשירתו רושם מכריע, והוא זכה לקבלת פנים חמה על ידי מנהיגי וסופרי הדור כברל כצנלסון, א"ד גורדון, י"ח ברנר ואחרים. בשנה זו מסר לבן-אביגדור את קובץ שיריו "סער ודממה" (שראה אור רק ב-1912, לאחר ספר שיריו השני, "ישימון"). כדי לרכוש השכלה אקדמית הוא שב לרוסיה וממנה יצא לגרמניה, שבה למד באוניברסיטאות ברלין והיידלברג וסיים את לימודיו במחלקה לפילוסופיה ולשפות שמיות באוניברסיטת וירצבורג. ב-1911 נדפס ספר שיריו "ישימון" (ורשה: ספרות), מחזור שירי מסע לארץ ישראל שכלל גם את האידיליות הראשונות וכן פואמות ושירים ליריים. יעקב פיכמן (1959) העיר על שם הספר: "הספר היה מלא התעוררות של אושר, והיה שקוי כולו רננה של ים ושמש. אבל ה"ישימון", זה משכן הבדידות, המקלט לשירה ולתפילה, היה הצבע הנאמן – בו בטח הלב יותר" (135). ועם זאת "משיר לשיר הולך ומבהיר שטח-מה בעולם" (שם). ואכן, כבר בשני הספרים הראשונים ניכר, בצד המוטיבים הליריים הנוגים המאפיינים את משוררי "דור ביאליק", היחס המפויס וההומוריסטי אל החיים, שיש בו יותר משמץ של חדוות המצאה ושחרור הטמונים בהתמסרות למחוזות החלום והדמיון: "אַךְ כָּל מַה-שֶׁאֶחְפֹּץ בָּם אֶרְאֶה, אֲשַׁנֵּם וְאַטֵּם כִּלְבָבִי:/ בִּרְצוֹנִי הַר יִהְיֶה לְנָחָש וְנָחָש יֵהָפֵךְ לְלָבִיא…" ("בין השמשות", תרס"ב), או בהתבוננות הסקרנית והנינוחה בתופעות הטבע, בחיות ובצמחים: "תְּנַתֵּר הַלְּטָאָה בַּחוֹל הַקּוֹדֵחַ,/ תַּבְרֵקְנָה טַבְּעוֹתָיו שֶׁל נָחָשׁ בָּרִיחַ,/ מִמְאוּרַת חַלָּמִישׁ יֵרָאֶה רֹאשׁ פֵּתֵן/ בָּאֲוִיר הַלּוֹהֵט מֵרִיחַ…" (""ישימון". I: צהריים", תרס"ט-תר"ע). בימי שהותו בברלין כתב גם פואמות, שהחשובה והידועה בהן היא "חלום ליל חורף". עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה חזר לרוסיה, המשיך ללמוד במכונים למדעי המזרח, להיסטוריה ולפילולוגיה באוניברסיטת פטרבורג ועמד בבחינות הממלכתיות. לאחר 1917 עבר למוסקבה, שם היה מזכיר מערכת העיתון היומי העברי "העם", השתתף ב"התקופה", תירגם להוצאת שטיבל והמשיך לכתוב.
