טמקין מרדכי /// משורר /// נולד בשדלץ, פולין /// 1891 – 1960 /// גיל
ביוגרפיה
נולד בשֶדְלֶץ, פולין. קיבל בילדותו חינוך דתי, והתפקר בנעוריו. מגיל חמש-עשרה הסתופף בחוגי הספרות העברית בוורשה, ולאחר מכן עסק בהוראה בעיירה מְלאבָה. ב-1909 עלה לארץ ישראל, ובאותה שנה פורסם שירו הראשון בשבועון "הפועל הצעיר". למד בבית המדרש למורים של חברת "עזרה" בירושלים. שהה תקופה נוספת בפולין מטעמי בריאות, ושב ארצה בערך ב-1911. אחרי תקופת טלטול ונדודים בגליל בשנות מלחמת העולם הראשונה, חזר לירושלים וחי בה עד סוף ימיו, והיה מעורה בקרב הסופרים ואנשי הרוח המקומיים. לפרנסתו עסק עשרות שנים בהוראה בבתי ספר יסודיים. נטמן בבית הקברות בקבוצת כנרת.
ח'ורי נידאא /// משוררת /// נולדה בפסוטה, ישראל /// 1959 /// גיל: 66
ביוגרפיה
נולדה בכפר פסוטה שבגליל. בגיל ארבע-עשרה נשלחה לפנימיית מנזר קתולי בנצרת. בעלת תואר ראשון בפילוסופיה ובספרות השוואתית מאוניברסיטת חיפה (1998), ותואר שני בחינוך ובמדעי ההתנהגות מאוניברסיטת לטביה (2000). עסקה בהנחיית מורים בנושא היצירתיות בחינוך (2002-1998). מרצה בכירה בחוג לספרות עברית באוניברסיטת בן-גוריון מ-2005. זכתה בפרס היצירה מטעם משרד החינוך והתרבות (1995), בפרס היצירה לספרות מטעם משרד התרבות, המדע והספורט (2000), ובפרס ראש הממשלה לסופרים עבריים (2012). השתתפה בכנסים לשירה בארץ ובעולם.
ביוגרפיה
נולד בברלין בשם הארי זייטלבך לאביו נורברט-נוח, מנהל אמיד של חברה מסחרית משפחתית, ולאמו קלמנטינה, שמוצאה איטלקי. ב-1934, שנה אחרי עליית הנאצים לשלטון, עזבה המשפחה את גרמניה והצליחה לקחת איתה את רוב רכושה. הם שהו כמה חודשים בדנמרק ובצרפת. ב-1935 עבר עם אמו לאיטליה, והאב עלה לארץ כדי לבנות בסיס כלכלי לקיום המשפחה. ב-1936 התאחדה המשפחה בחיפה. האב איבד את רכושו בעסקי בנייה כושלים והמשפחה נאלצה לחיות בתנאי מחסור.
זיאד תופיק /// משורר ומתרגם בשפה הערבית /// נולד בנצרת, ישראל /// 1929 – 1994 /// גיל
ביוגרפיה
נולד בנצרת ובה סיים את לימודי התיכון. ב"על" תואר ראשון בספרות רוסית מאוניברסיטת מוסקבה. תירגם יצירות ספרות מרוסית לערבית. היה פעיל פוליטי במפלגות קומוניסטיות כבר בצעירותו, ומחה כנגד הנוכחות הבריטית בארץ ובהמשך נגד הממשל הצבאי הישראלי. הובא למשפט בגין תקיפת שוטר באחת ההפגנות שהשתתף בהן ונשפט למאסר. לדבריו, בכלא למד עברית, ושם פנה לכתיבת שירה בערבית. היה חבר מועצת עיריית נצרת מאז הקמתה ב-1954. היה חבר כנסת מטעם רק"ח וחד"ש (1990-1973; 1994-1992). היה ראש עיריית נצרת בשנים 1994-1975. היה לו חלק מכריע בקבלת ההחלטה "על" הכרזת השביתה הכללית ביום האדמה הראשון ב-30 במרס 1976. נשא את דגל "שתי מדינות לשני עמים", נלחם בקיצוניות הדתית וקרא לסובלנות, אחוות עמים ושוויון זכויות, והתנגד לשימוש באלימות כנגד אזרחים ישראלים. נאבק למען זכויות אסירים וחיבר דוח בנושא התעמרות סוהרים באסירים שיצא לאור בעיתון "על" "המשמר" (1987).
ויסמן דורית /// משוררת סופרת ומתרגמת /// נולדה בכפר סבא, ישראל /// 1950 /// גיל: 75
ויזלטיר מאיר /// משורר, מתרגם, מסאי ועורך /// נולד במוסקבה, רוסיה /// 1941 /// גיל: 84
ביוגרפיה
נולד במוסקבה, ובן כמה חודשים עבר עם אמו ושתי אחיותיו לנובוסיבירסק שבדרום-מערב סיביר. אביו שירת בצבא האדום ונהרג בלנינגרד. בשנים 1948-1946 נדד עם משפחתו על פני ליטא, פולין, גרמניה וצרפת, וב-1949 עלתה המשפחה לישראל והתיישבה בנתניה. למד פילוסופיה וספרות באוניברסיטה העברית בירושלים. מ-1955 חי בתל אביב, מלבד תקופות קצרות שבהן שהה בלונדון ובפריז. לימד במחלקה לספרות עברית והשוואתית באוניברסיטת חיפה.
הר-שפי אבישׁר /// משורר, סופר ועורך /// נולד בנתניה, ישראל /// 1973 /// גיל: 52
ביוגרפיה
נולד בנתניה, גדל והתחנך בבני ברק, בעינב ובבית אל. למד בישיבה התיכונית "מטה בנימין" ובישיבת הסדר בקריית שמונה. קיבל תואר ראשון בחינוך במכללת ירושלים ותעודת הוראה ממכללת ליפשיץ. קיבל תואר שני בספרות ותואר דוקטור מהמחלקה לספרות עם ישראל באוניברסיטת בר-אילן (נושא עבודת הדוקטור שלו היה "מלכין קדמאין": מיתוס מלכי אדום בספרות הזוהרית). מלמד בישיבת "שיח יצחק" ובחוג לספרות במכללת הרצוג. נשוי למשוררת סיון הר-שפי ומתגורר באפרת.
דרוויש מחמוד /// סופר ומשורר בשפה הערבית /// נולד בכפר אל-בירווה, ישראל /// 1942 – 2008 /// גיל
ביוגרפיה
נחשב למשורר הפלסטיני הלאומי ומהמשוררים הגדולים ביותר בעולם הערבי. נולד בכפר אל-בירווה שבגליל התחתון, שנהרס כליל ב-1948. במהלך המלחמה נמלט עם משפחתו ללבנון. בני המשפחה שבו למדינת ישראל כמסתננים כעבור שנה והתגוררו בדיר אל-אסד כפליטים בארצם. לאחר תקופת בית הספר התיכון עבר להתגורר בחיפה. בשנות השישים המוקדמות הצטרף למפלגה הקומוניסטית הישראלית, שטיפחה את הזהות הערבית הלאומית-תרבותית, ותפש מקום נכבד בעיתוני המפלגה. הוא שימש חבר המערכת של "אל-אתתחאד", עיתון המפלגה הקומוניסטית, וערך את המוסף הספרותי "אל-ג'דיד", וכן כתבי עת ספרותיים, לרבות "אל-פג'ר" ו"שו'ון פלסטינייה". ב-1970 בחר לעזוב את ישראל, שבה נחשב "נוכח-נפקד". תחילה יצא למוסקבה למשך שנה, אחר כך התגורר במצרים, בלבנון ובתוניסיה. הפך לפעיל במוסדות התרבות של אש"ף (1973), ובשל כך נשללה ממנו זכות הכניסה לישראל. ב-1981 ייסד את כתב העת הספרותי "אל-כרמל" ושימש כעורכו במשך שנים רבות. באמצע שנות התשעים, עם הקמת הרשות הפלסטינית, שב לרמאללה, אך סירב לקבל תפקיד בממשלה ושמר על מעמדו העצמאי. בשנותיו האחרונות התגורר ברמאללה, בעמאן ובפריז ונהג להופיע באירועי שירה. ב-1996 הותר לו לבקר בישראל לאחר שהוזמן להשתתף בסרט על אמיל חביבי. חזר שוב ב-2007, שנה לפני מותו, וקרא משיריו בחיפה. הוא שלט בשפה העברית, ולאורך השנים קיים קשרים אישיים עם סופרים ומשוררים עבריים. רבים משיריו, המצטיינים במוזיקליות ובעושר המצלול, הולחנו וזכו לפופולריות הנמשכת עד היום בקרב פלסטינים ובעולם הערבי. זכה בפרסים ספרותיים רבים, ובהם פרס הלוטוס לספרות ב-1969 ופרס לנין לשלום ב-1983 מטעם ברית המועצות. ב-1997 זכה באות לגיון הכבוד מטעם ממשלת צרפת.
