מנצור עטאללה /// סופר ועורך /// נולד בגוש חלב, ישראל /// 1934 /// גיל: 91
ביוגרפיה
נולד בג'יש (גוש חלב), בן למשפחה נוצרית יוונית-קתולית. למד בבית ספר לפליטים בכפר אל-מוח'תרה בדרום-לבנון (1949-1948), ולאחר מכן חזר למשפחתו בכפר. סיים תיכון ב-1949 ועבר בגיל שבע-עשרה לקיבוץ שער העמקים, שם גר במשך שנה (1952-1951). חוויה זו שימשה בסיס לעלילת הרומן הראשון שלו בעברית. הוא בוגר אוניברסיטת אוקספורד בסוציולוגיה (1973).
מנסור מאירה /// משוררת /// נולדה בירושלים, ישראל /// 1955 /// גיל: 70
מירן ראובן /// סופר, מתרגם, עורך ומו''ל /// נולד בישראל /// 1944 /// גיל: 81
ביוגרפיה
גדל והתחנך בקיבוץ חפציבה בעמק יזרעאל ובכפר סבא בתקופה שהיתה מושבה. למד בתיכון "כצנלסון" בכפר סבא. סיים את לימודיו ב-1962, התגייס לצה"ל ושירת תחילה כנהג תובלה ובהמשך ככתב בשבועון "במחנה". לאחר שחרורו יצא לדרום-אפריקה, לאנגליה ולהולנד וכעבור שנה עבר לצרפת. שם למד פילוסופיה לתואר ראשון ושני, וסיים את לימודיו ב-1970 באוניברסיטת סורבון בפריז. את השנים 1995-1970 עשה בשירות המדינה ושהה תקופות ארוכות בחו"ל.
מיכאל סמי (מנשה, סאלח) /// סופר /// נולד בבגדאד, עיראק /// 1926 /// גיל: 99
ביוגרפיה
נולד בבגדאד. ב-1945 סיים את בית הספר התיכון היהודי "שמש" בבגדאד. בהיותו בן חמש-עשרה הצטרף למחתרת הקומוניסטית בעיראק ופעל נגד המשטר ולמען זכויות האדם. למד שנה אחת באוניברסיטה האמריקנית בבגדאד, וכתב בעיתוני המחתרת. ב-1948, לאחר שהוצא נגדו צו מעצר, ברח לאיראן ושינה את שמו. שנה לאחר מכן, מחשש שיוסגר לעיראק, הגיע לישראל. הוא חשב שיעד הטיסה הוא פריז, אך המטוס נחת בחיפה. מיכאל התאהב בעיר עוד בראותו אותה מן האוויר. הוא התיישב תחילה ביפו, ועבר לחיפה לאחר שהוצע לו להיות חבר מערכת בעיתון המפלגה הקומוניסטית "אל-אתתחאד". התגורר בוואדי ניסנאס ופירסם ב"אל-אתתחאד" וב"אל-ג'דיד" סיפורים ומאמרים. ב-1955 פרש מהמפלגה הקומוניסטית. עבד במשך עשרות שנים בשירות ההידרולוגי של משרד החקלאות.
מיטלפונקט הלל /// מחזאי, במאי ותסריטאי /// נולד ביפו, ישראל /// 1949 /// גיל: 76
ביוגרפיה
נולד ביפו וגדל בחולון. נשוי לשדרנית יעל דן. כתב ותירגם יותר מארבעים מחזות, שאת חלקם ביים, וארבעה תסריטים. עוקב במחזותיו אחר ההשפעות של הגלותיות, השואה, המלחמות והמצוקה החברתית והכלכלית על הדיוקן המשתנה של הישראלים, פליטי מזרח-אירופה, תושבי אזורי הדרום ושכונות המצוקה, ואחר כך – אחר עולמם החלול של הבורגנים החדשים, חסרי המצפן המוסרי, של ישראל ה"נובורישית".
מח'ול מרוואן /// משורר, מחזאי וסופר בשפה הערבית /// נולד בפקיעין, ישראל /// 1979 /// גיל: 46
ביוגרפיה
בן לאב פלסטיני ולאם לבנונית, נולד בכפר פקיעין. למד הנדסה במכללת "מוסתקבל" ומשמש הנדסאי בניין ומנכ"ל חברת בנייה. מתגורר במעלות, בחירה שכשלעצמה משקפת את החלטתו לעזוב את כפרו ולהוכיח שיהודים וערבים יכולים לחיות יחד. את שיריו הראשונים פירסם בעיתון "אל-אתתחאד" בהיותו תלמיד בכיתה ז'. ב-1997 זכה בפרס הכותב הצעיר במגזר הערבי של העיתון "כל אל-ערב". קובץ שיריו הראשון, "ארץ הפסיפלורה העצובה" (מנשורת אל-ג'מל, 2011), זכה בפרס ההצטיינות על שם מחמוד דרוויש לקובץ של שירה פלסטינית מטעם אגודת הסופרים הפלסטינים, ותורגם לעברית (2012) על ידי שנים-עשר מתרגמים שונים. ב-2013 עלה לגמר בתחרות "נסיך המשוררים" היוקרתית המתקיימת באבו דאבי. אולם מועמדותו הוסרה כשהתברר למארגנים שהוא מחזיק בדרכון ישראלי. את ספרו הראשון, ספר פרוזה בשם "מכתב מהגבר האחרון" (2002), הוציא בכוחות עצמו. השתתף בסדנת תרגום הדדי עברי-ערבי ב"הליקון" – העמותה לקידום השירה, וב-2008 נבחר לנציג משוררי העולם הערבי הצעירים בפסטיבל העולמי לתרבות באיטליה. מחזהו "לא תיבת נח" מדבר על מערכת יחסים לקויה בין חלקי המשפחה והילד השונה, והוא מבוסס על חוויות ילדותו שלו. המחזה הוצג בפסטיבל מסרחיד בעכו, וזיכה אותו בפרס המחזאי המצטיין (2009).
לרנר מוטי /// מחזאי ותסריטאי /// נולד בזכרון יעקב, ישראל /// 1949 /// גיל: 76
ביוגרפיה
נולד בזכרון יעקב, דור חמישי בארץ. סיים לימודי תואר ראשון במתמטיקה ובפיזיקה באוניברסיטה העברית בירושלים והתכוון להיות מתמטיקאי, אך במלחמת יום הכיפורים ב-1973 הצטרף למחאה הציבורית נגד ממשלת גולדה מאיר ומשה דיין, והחליט לפרוש מלימודי התואר השני ולעבור לעיסוק ב"תיאטרון", לאחר שהשתכנע שניתן להשפיע באמצעותו על הפוליטיקה והחברה. ב-1976 השתלם בבתי ספר ל"תיאטרון" באנגליה ובארצות הברית, וב-1977 העלה את יצירתו הראשונה ל"תיאטרון": "דונים" (תרכובת משובשת של המילים א"דונים" וני"דונים"), הצגת רחוב ניסיונית שהועלתה על ידי הקבוצה העצמאית "מדוגה", שהקים בחסות "תיאטרון" ירושלים. עם אותה קבוצה הפיק וביים עד 1978 עוד שתי הצגות רחוב, שבעיקרן היו אנטי-מלחמתיות. בהמשך (1983-1978) היה במאי ודרמטורג ב"תיאטרון" "החאן" הירושלמי, שם ביים את "צהריים קסומים" ו"לפוצץ אותם", ואף כתב וביים לנוער את "אגדת שלושה וארבעה" (על פי ח"נ ביאליק).
ליברכט סביון /// סופרת, מחזאית, מתרגמת ותסריטאית /// נולדה במינכן, גרמניה /// 1948 /// גיל: 77
ביוגרפיה
נולדה במינכן כסבינה סוסנובסקי להורים יוצאי לודז', פולין, שעברו את השואה בגרמניה. אביה היה אסיר בבוכנוואלד, אשתו הראשונה ובתו התינוקת לא שרדו את השואה. עלתה עם הוריה ארצה ב-1950. בשנות ילדותה המוקדמות חיה בבית דגן ומאוחר יותר עברה המשפחה לבת ים, שם למדה בבית ספר יסודי ובתיכון. בצבא שירתה בקיבוץ ניר אליהו ואחר כך בלשכתו של קצין קשר גיסות השריון בקסטינה. בתקופה זו החלה לכתוב את הרומן הראשון שלה על בת קיבוץ שעוזבת אל העיר. לאחר שחרורה נסעה ללונדון והחלה בלימודי עיתונות. במקביל למדה גרמנית וכתבה את הרומן השני שלה. אחרי שנה וחצי חזרה לישראל, שינתה את שמה לסביון והחלה ללמוד ספרות אנגלית ופילוסופיה באוניברסיטת תל אביב.
ליבליך עמיה /// סופרת ופרופסור לפסיכולוגיה /// נולדה בתל אביב, ישראל /// 1939 /// גיל: 86
ביוגרפיה
נולדה בתל אביב. בתו של הרב ד"ר משה-אריה קורץ. גדלה לסירוגין בתל אביב ובירושלים, אך את לימודיה התיכוניים סיימה בתל אביב בתיכון "עירוני ג"' לבנות. בעלת תואר דוקטור מטעם האוניברסיטה העברית בירושלים (1967). שימשה כפרופסור מן המניין בחוג לפסיכולוגיה באוניברסיטה העברית, שם כיהנה בתפקידים רבים, בהם כדיקן וכחברת "הוועדה לבדיקת המרקם המגדרי". מאז פרישתה לימדה כחמש שנים במכללה האקדמית תל אביב-יפו בבית הספר למדעי ההתנהגות ועסקה, בין השאר, בפסיכולוגיית הגשטאלט ובמחקר איכותני. ב-2011 העניקה לה מכללת תל אביב-יפו את התואר "עמית כבוד". באותה שנה עזבה את המכללה והחלה משמשת כנשיאה של המכללה האקדמית לחברה ואמנויות בנתניה.
ביוגרפיה
נולדה בחיפה להורים חילונים ציונים, שהגיעו ארצה בראשית שנות השלושים. בבית דיברו עברית ופולנית. אביה היה ממציא שעסק בחשמל ובמכאניקה, ואמה חובבת ספר, שאהבה לדקלם משירי מיצקביץ' ומשוררים אחרים בפולנית. למדה בבית הספר "הריאלי". בין מוריה היה גם ברוך קורצווייל, שעורר בה את העניין ביצירות קפקא ועגנון. בתום לימודיה שירתה בצה"ל בחיל המודיעין. בכתיבה החלה בהיותה כבת עשרים, אך שנים רבות לא פירסמה את יצירותיה. ב-1953 החלה בלימודי היסטוריה כללית באוניברסיטה העברית בירושלים, ולאחר סיום התואר הראשון, ב-1960, נסעה לפריז לשנתיים ולמדה ספרות כללית בסורבון. עם שובה היתה עוזרת מחקר של ההיסטוריון פרופ' יהושע פראוור באוניברסיטה העברית. נשואה למשורר אורי ברנשטיין.
