קסטל-בלום אורלי /// סופרת ועורכת /// נולדה בתל אביב, ישראל /// 1960 /// גיל: 64
קמחי אלונה /// סופרת, עיתונאית, תסריטאית ושחקנית /// נולדה בלבוב, אוקראינה /// 1966 /// גיל: 58
ביוגרפיה
נולדה בלבוב, אוקראינה, כאלונה גייקלה. הוריה היו כימאים. אביה נפטר כשהיתה בת חמש. כשנה לאחר מותו ב-1972 עלתה משפחתה לישראל והשתקעה בקריית ביאליק. בגיל שלוש-עשרה עברה להתגורר אצל סבתה, וכעבור שנתיים עברה מקריית ביאליק לקיבוץ רמת יוחנן. לאחר שנה עברה לחיפה. סיימה בגרות חלקית והתגייסה לנח"ל. עם שחרורה למדה ב"בית צבי" ושיחקה בסרטים ובתיאטרון. קריירת המשחק שלה נמשכה בשנים 1993-1985.
קישון אפרים (הופמן, פרנץ) /// סאטיריקן, סופר, מחזאי /// נולד בבודפשט, הונגריה /// 1924 – 2005 /// גיל
ביוגרפיה
נולד בבודפשט. לימים, לאחר שהפך לסופר הונגרי, שינה את שמו לפרנץ קישהונט. כשעלה לארץ ב-1949, שינה פקיד העלייה את שמו לאפרים קישון, ובשם זה הוא ידוע בארץ ובעולם. גדל בסביבה מתבוללת כנער הונגרי לכל "דבר". התזכורת היחידה ליהדותו היתה ציון הדת היהודית בתעודת הזהות שלו. בתקופת מלחמת העולם השנייה, לאחר שהונגריה נכנסה למלחמה, נלקח למחנה עבודה בסלובקיה. הוא שרד את צעדת המוות לעבר המחנה, ולבסוף הצליח לברוח ממנו. הוא חזר לבודפשט ומצא שם את משפחתו במחבוא. בעזרת תעודות מזויפות ושכן אציל נפש הצליחה המשפחה להסתתר עד לסיום המלחמה. בתקופת השלטון הסטליניסטי בהונגריה הצליח להתפרנס מכתיבה עיתונאית בעיתון סאטירי שהיה מגויס לטובת המשטר הקומוניסטי. אבל עבודתו, שנראתה לו שקרית, גרמה לו רגשות תסכול ומחנק כסופר וכעיתונאי. בהזדמנות הראשונה שהזדמנה לו ברח עם רעייתו דרך סלובקיה, ובאיטליה עלה על הספינה "גלילה", בעזרת "ארגון הבריחה", והגיע לישראל. מעברת "שער העלייה" ליד חיפה היתה תחנתו הראשונה. משם עבר לקיבוץ כפר החורש, שבו עבד בין השאר כסניטר.
ביוגרפיה
נולדה בירושלים בשכונת גילה, וכיום (2021) גרה בתל אביב. בוגרת תואר ראשון למדעי החברה מהאוניברסיטה הפתוחה. בשנת 2010 השלימה את לימודי התואר השני במסלול לתסריטאות, בחוג לקולנוע וטלוויזיה באוניברסיטת תל אביב. פרסמה שלושה ספרי שירה עד כה, כולם בעריכת המשורר אלמוג בהר, וכולם ראו אור בהוצאה עצמית ובמימון המונים.
ביוגרפיה
נולד בתל אביב, למד בתיכון "עירוני י"' ("אליאנס"). בשנים 1970-1973 למד ספרות צרפתית ומדעי המדינה לתואר ראשון באוניברסיטת תל אביב במסגרת העתודה. עם סיום לימודיו התגייס לצה"ל ושירת במפקדת מנהל ההשתלמויות. לאחר מכן עבד כמזכיר מערכת הירחון "מאזניים". ב-1977 התקבל למערכת עיתון ""הארץ"" וב-1988 התמנה לעורך המוסף "תרבות וספרות". מ-2004 פירסם את הטור הביקורתי "הטלוויזיה של השבוע" ומ-2005 מפרסם את הבלוג "לא בבית ציפרנו", שבו הוא חושף את צדדיה המכוערים של החברה הישראלית, על הוולגריות והצביעות שבה. מפרסם מעת לעת רשימות מסע ממצרים, מירדן ומטורקיה.
צוריאל יוסף /// עיתונאי וסופר /// נולד בצנעא, תימן /// 1936 /// גיל: 88
ביוגרפיה
נולד בצנעא, תימן, ועלה לישראל עם בני משפחתו ב-1949. בתקופה הראשונה חיה המשפחה במחנה אוהלים בראש העין וכעבור זמן קצר עברה לגור בבית ערבי נטוש בירושלים. עבד כעיתונאי בעיתון "הבוקר" ולאחר שנסגר עבד במשך שנים ב"מעריב". לאחר פרישתו הקדיש את עצמו לכתיבה. עד כה פירסם שלושה רומנים: "כלולות" (שוקן, 1992); "קרעים" (1995); "חלמתי יונים" (2002).
ביוגרפיה
ילידת תל אביב, ומתגוררת בה עד היום (2020). למדה במסלול לכתיבה יוצרת באוניברסיטת תל אביב, אך לא סיימה את לימודיה. למדה בבית הספר למוזיקה רימון, ועזבה לאחר שנה. בוגרת כיתת השירה ב"הליקון". בשנת 2013 נכללה ברשימת מאה המשפיעים על התרבות בישראל שפרסם עיתון ״הארץ״. כלת פרס שרת התרבות למשוררים בתחילת דרכם לשנת תשע״ו ופרס רמת גן לספרות על ספר ביכוריה, שראה אור בשנת 2014. כמו כן תרגומה לספר "הכול בפנוכו" מאת של סילברסטיין זיכה אותה בפרס אנדרסן הבין-לאומי לתרגום בשנת 2016. מלמדת כתיבה באוניברסיטת תל אביב.
ביוגרפיה
נולד בתל אביב. תירגם מחזות רבים, רבים מהם מאת ויליאם שקספיר, וכמה רומנים, בהם: "גוגול" מאת ולדימיר נבוקוב ו"מכתבים: גוסטב פלובר". מלחין מוזיקה להצגות בתיאטראות ועורך מוזיקה לערבי ספרות ושירה. ספרו "80 לילה ולילה: "הבימה" 1918־1998", המתאר את קורותיו של תיאטרון "הבימה", ראה אור בהוצאת ידיעות אחרונות (1998). זכה בפרס היוצר על שם משה שטרנפלד ב-1998 על ההצגה "מנגינות מוזרות" שהלחין וביים, ובפרס עדה בן-נחום לתרגום מחזות בשנים 2000, 2001, 2006 ו-2009 על תרגומיו ל"רומאו וג'ולייטה", "ברנשים וחתיכות", "וריאציות על נושא מסתורי" ו"חלום של לילה בלב קיץ". ב-2012 זכה בפרס התיאטרון הישראלי לתרגום הטוב ביותר של המחזה "קומדיה של טעויות" שהועלה ב"קאמרי".
פליישמן לאה /// סופרת בשפה הגרמנית /// נולדה באולם, גרמניה /// 1947 /// גיל: 77
פלח דליה /// משוררת /// נולדה ב /// ///
ביוגרפיה
שם עט של משוררת (או משורר). זהותה/ו ופרטיה/ו הביוגרפיים הם אולי הסוד השמור ביותר בספרות העברית בת זמננו. פירסמה שני ספרי שירה: "דודי השופט המחוזי דורבן" (עם עובד, 1997) ו-"2003" ("2003"), שעוררו עניין רב בביקורת. הנושא המרכזי בשירתה הוא המחאה – בעיקר נגד עוולות ביחסים בין יהודים לערבים, בין בעלי הון לעניים, בין גברים לנשים. תיאורי השלטון הישראלי ביהודה, שומרון ועזה והיציאה למלחמת לבנון הראשונה מתפרשים בשירתה בעיקר כביטויים לדיכוי של הערבים וכפוגמים בחוט השדרה המוסרי של ישראל. תיאור היחסים המעמדיים בחברה נוגע בזיקות בין הון לשלטון, במניפולציות של תרבות הצריכה, בניצול המיעוטים וכדומה. מערכות היחסים בין נשים לגברים מעוצבות בדרך כלל באמצעות הפרספקטיבה של דיכוי גברי, הבא לידי ביטוי בעיקר בקיפוחה הכלכלי ובניצולה המיני של האישה. מופיעים גם שירי מחאה העוסקים בנושאים אחרים, למשל הניכור של הרשות השופטת, הניסויים בבעלי חיים, התרבות הפופולרית ההדוניסטית בספרות ובבגדים, הריקנות של המדיום הטלוויזיוני, הדיכוי הדתי, החינוך המשפחתי הנוקשה ועוד.
