ביוגרפיה
נולד בנתניה. למד בחוג לפסיכולוגיה באוניברסיטה העברית, אך בעקבות מלחמת יום הכיפורים לא סיים את לימודיו. החל את דרכו ככותב טור סאטירי בשבועון הסטודנטים "פי האתון", שבו ייסד וערך את המדור הסאטירי. בהמשך כתב במדור הסאטירי "זו ארץ" בשבועון "העולם הזה" בעריכתו, ופרסם את הספר "Zoo ארץ Zoo?" (עם ב' מיכאל, חנוך מרמרי, אפרים סידון, דודו גבע ודיק קודור). כתב טורים סאטיריים בעיתון "הארץ" ובמקומוני רשת "שוקן", היה מבקר תיאטרון בעיתון "גלובס", כתב במדור "דעות" בעיתון "מעריב" והקים את מוסף הפנאי "עכבר העיר" של המקומון "העיר". משנות השבעים פרסם ספרי קומיקס וספרי ילדים רבים ("אהלן וסהלן", "ספר מגוחך"), כתב לתוכניות טלוויזיה ("ניקוי ראש" ו"זהו זה!"), ונחשב דמות מרכזית בתחום ההומור והסאטירה בארץ. כמו כן כתב טור פמיניסטי בעיתון "חדשות"; אסופה של טוריו הללו ראתה אור בספרו "פמיניסט" (1991). היה נשוי לבמאית אורנה בן-דור, לאחר מכן לעורכת עינת ניב, וכיום בן זוגה של הסופרת מאיה לביא. לימד תסריטאות באוניברסיטת בן-גוריון בנגב ובחוג לקולנוע ולטלוויזיה באוניברסיטת תל אביב, שם עמד בראש מגמת התסריטאות. כיום הוא כותב טור שבועי במדור "דעות" בעיתון "הארץ".
ביוגרפיה
נולד בוולוצלאבק, פולין. ב-1926 עלה ארצה עם הוריו, שהתיישבו ברעננה, שם עסק אביו בהוראה. שפת הדיבור בבית היתה עברית. למד בגימנסיה "הרצליה" בתל אביב, היה בהכשרה בקיבוץ גבעת ברנר כחבר "המחנות העולים" (1938-1937) וחבר קיבוץ שדות ים במשך שתים-עשרה שנים (1950-1939). בתקופה זו עבד בנמל חיפה בסבָּלוּת ובסוורוּת. סיפורו הראשון, "מטען של שוורים", מהווי הנמל, נכתב על רקע התקופה ומאבקיה (1939) ופורסם ב"מבפנים" באביב 1940. בקיבוץ עצמו עבד בדיג ובחקלאות והכיר מקרוב את חנה סנש, שעליה כתב מחזה (1958). בשנים 1948-1946 היה בשליחות "החלוץ הצעיר" בארצות הברית ובקנדה, וכשחזר התגייס לצה"ל.
הזז חיים /// סופר /// נולד בסידרוביצ'י, אוקראינה /// 1898 – 1973 /// גיל
ביוגרפיה
נולד בכפר סידרוביצ'י בפלך קיוב, אוקראינה, למשפחה בעלת שורשים חסידיים. אמו מתה בילדותו והוא גודל בידי סבתו. עקב עיסוקו של אביו בכריתת יערות ומכירתם התגורר בילדותו תקופות ארוכות ביערות אוקראינה, וקיבל חלק מחינוכו היהודי והכללי מידי מורים פרטיים. בן שש-עשרה עזב את ביתו כדי להתמסר ללימודי גימנסיה אקסטרניים, ובד בבד ספג באינטנסיביות את הספרות הרוסית והעברית. בימי המהפכה הרוסית ומלחמת האזרחים שבאה בעקבותיה נדד בין ערים שונות ברוסיה ובאוקראינה (קייב, יקטרינוסלב, ערי קרים, אודסה, חרקוב, מוסקבה), היה עד לפרעות ביהודים וקלט רשמים עזים שהזינו את יצירתו כל ימיו. ב-1918 פירסם את ביכורי עטו בירחון "השילוח", סיפור בשם "כבוא השמש" ושיר בשם "על המשמר", שניהם בחתימת ח' צבי. עם זאת, ליצירה רצופה הגיע רק כחמש שנים אחר כך. ב-1921 עזב את רוסיה, ולאחר כשנה וחצי במושבת חלוצים יהודים באיסטנבול התיישב בפריז. ב-1925 הקים משפחה עם המשוררת יוכבד בת מרים. בנם המשותף, נחום (זוזיק), נולד ב-1928.
ביוגרפיה
נולד ב-1950. גדל והתחנך בבאר שבע, בתל אביב ובקיבוץ גדות. במהלך שירותו הצבאי שימש כמג"ד בגולני, במלחמת יום הכיפורים נפצע קשה והשתחרר מצה"ל בדרגת סגן-אלוף. למד באוניברסיטת תל אביב היסטוריה כללית, ובמקביל כתב מחזות ותסריטים. מלמד תסריטאות קולנוע וטלוויזיה בחוג לקולנוע באוניברסיטת תל אביב. ב-1982 ראה אור ספרו הראשון, "היקיצה הגדולה" (כתר), המגולל את סיפורו של מח"ט המואשם על ידי הורים שכולים באוזלת יד שהביאה למות חייליו, כל זאת בעוד העד היחיד המסוגל לחלץ את המח"ט מהסבך – שרוי בתרדמת. הספר הפך ב-1991 לסרט בשם "אחרי המלחמה", שבוים על ידי אחיו, אורי ברבש.
ביוגרפיה
נולד בשפרעם. בעל תואר בוגר בספרות השוואתית מאוניברסיטת חיפה. עבד כעורך ספרותי בעיתון "אל-אתתחאד". בסוף שנות התשעים היגר לצרפת אך בימים אלה מתגורר ביפו. פירסם עד כה שמונה קבצים של סיפורים קצרים ושני רומנים, לצד סיפורים קצרים שיצאו לאור רק בכתבי עת ועיתונים. קובץ הסיפורים הראשון שלו, "הרעב וההר" (מנשורת צלאח אל-דין), ראה אור ב-1980. הקובץ ראה אור בעברית בתרגומו של גדעון שילה (הקיבוץ המאוחד, 1988). בסיפור ""הרעב וההר"" מתפתה הגיבור לשמש כשפן ניסוי כדי להרוויח כסף לאוכל. המשימה: לרוץ עשר פעמים סביב הר במשך חמישה ימים רצופים. במהלך הסיפור/הריצה הוא משווה את תנאי העוני, הרעב והאבטלה שבהם הוא חי לגיהינום, ובנימה אירונית מאשים בכך את אביו, ש"הגזים באהבתו לכפרו" בכך שהחליט להישאר בכפר ביום האסון הפלסטיני (1948) ולכן נהרג.
אלתרמן נתן /// משורר, מחזאי, מתרגם ופזמונאי /// נולד בורשה, פולין /// 1910 – 1970 /// גיל
ביוגרפיה
נולד בוורשה להוריו יצחק ובלה. האב היה מחנך עברי ציוני, ממקימי גן הילדים דובר העברית והקורסים להכשרת גננות דוברות עברית. ילדותו עברה עליו בלבה של הקהילה הספרותית העברית בפולין ואחר כך במוסקבה (לשם עקרה המשפחה בימי מלחמת העולם הראשונה). בימי המהפכה ומלחמת האזרחים ברוסיה שהה עם משפחתו בקייב, ואחר כך התחנך בבית ספר עברי בקישינב. ב-1925 הגיע (זמן-מה לפני משפחתו) לתל אביב ולמד בגימנסיה העברית "הרצליה". אביו מצא את מקומו במערכת החינוך של עיריית תל אביב כמפקח על הגנים העירוניים.
