ביוגרפיה
נולד בסופיה, בולגריה. מגיל שתים-עשרה היה פעיל במחתרת האנטי-פשיסטית בארצו, וכשהיה בן חמש-עשרה נתפש ונשלח למחנה ריכוז. בבגרותו למד רפואה בפראג ועבד בה כעיתונאי. בתום מלחמת העולם השנייה התנדב למח"ל (מתנדבי חוץ לארץ) ובמסגרתו נשלח לקורס טיס. ב-1949 עלה לישראל. למד לתואר שני במיקרוביולוגיה באוניברסיטת תל אביב וכיהן כמנהל מחוזי של המעבדות הרפואיות בקופת חולים "כללית".
ביוגרפיה
נולד בוורשה, פולין. במהלך מלחמת העולם השנייה נמלט עם משפחתו לברית המועצות. את תוואי נדודי המשפחה באותן השנים שיחזר לימים ברומן האפי ""אלף לבבות"" (1991; גרסה חדשה וערוכה בידי אלי הירש ראתה אור לאחר מותו של צלקה, ב-2008), כששלח את אחד מגיבורי הרומן, אלק צ'רניאק, להלך באותו המסלול עצמו. לאחר שנות נדודים בסיביר ובקזחסטן שבה המשפחה לפולין והשתקעה בוורוצלב. למד מדעי הרוח באוניברסיטה של ורוצלב, אך את החוויה המשמעותית שבמידה רבה עיצבה את דמותו כאמן חווה מחוץ לכותלי האוניברסיטה. חוויה זו זכתה לכינוי "תמורת הגלות" ונוסחה במסה ושמה "חובות הילדוּת", שנכללה בקובץ המסות הראשון של צלקה, "סימניות" (1987).
צימר שמעון /// סופר, משורר ומחזאי /// נולד בקריית חיים, ישראל /// 1950 /// גיל: 74
צורית אידה /// סופרת, מחזאית ומבקרת /// נולדה בתל אביב, ישראל /// 1926 /// גיל: 98
ביוגרפיה
נולדה בתל אביב. בוגרת הסמינר למורות וגננות ע"ש לוינסקי בתל אביב ו"סמינר הקיבוצים". למדה מחול בתל אביב ובניו יורק. שיחקה בתיאטרון "הבימה" בשנים 1952-1950 ובתיאטרון העברי "פרגוד" בניו יורק. מפרסמת מאמרי ביקורת על ספרות ואמנות מ-1952. ספרה הראשון, "שני מחזות על אהבה: גולת הבדולח; משחק אחרון" (עקד), פורסם ב-1962. המחזה הראשון מתוכו, תחת השם "כדור הבדולח", הועלה על במת תיאטרון "קרוב" ב-2010. זכתה בפרס היצירה לסופרים עבריים על שם ראש הממשלה לוי אשכול ב-1981 וב-2000, ובפרס קרן דב סדן מטעם אוניברסיטת תל אביב ב-1990. צורית היא רעייתו של הסופר אהרן מגד ואמם של הסופר איל מגד וההיסטוריון ד"ר עמוס מגד.
סרי דן-בניה /// סופר /// נולד בירושלים, ישראל /// 1935 /// גיל: 89
סובול יהושע /// מחזאי, סופר, עיתונאי ובמאי /// נולד במושב תל מונד, ישראל /// 1939 /// גיל: 85
ביוגרפיה
נולד וגדל במושב תל מונד שבשרון, בבית שבו התגוררו כל בני משפחתו המורחבת ורבת-הגוונים האידיאולוגיים: סבתא קומוניסטית לשעבר, דוד ודודה חסידי גור, ואביו איש תנועת העבודה. הבית עומד במרכז מחזהו "כפר" שהוצג בתיאטרון "גשר" (1996) והאב – בלב הרומן הראשון שלו, "שתיקה" (הקיבוץ המאוחד, 2000). למד ב"תיכון חדש" והיה חבר בתנועת "השומר הצעיר". התגייס לנח"ל והגיע לקיבוץ שמיר, שבו היה חבר בשנים 1965-1957. למד ספרות והיסטוריה במכללת "אורנים" והיה מורה בקיבוצו. בשנים 1964-1963 פירסם את ביכורי סיפוריו ברבעון "קשת". חבריו לקיבוץ חשבו שהם אינם הולמים את האידיאולוגיה הקיבוצית, ובשל חילוקי הדעות עזב את הקיבוץ. בשנים 1970-1965 חי בפריז, למד פילוסופיה בסורבון וקיבל תואר בוגר (1969). כמו כן השתלם בניתוח מערכות, ולפרנסתו עבד ככתב היומון "על המשמר" בבירת צרפת. בשנות שהותו שם הבחין בנתק שבין העילית האינטלקטואלית ובין החברה הצרפתית, והשתכנע כי כיוון כתיבתו, שהושפעה מהמודרניזם הצרפתי ומתיאטרון האבסורד, המסוגרים במערכת סמלים ומושגים קשה לפענוח, אינו הולם סופר כמוהו, החי בחברה שבה האחריות והמעורבות החברתיות חייבות להיות שאיפה קיומית. ההזדמנות לממש שאיפה זו ניתנה לו ב-1971, כאשר הוזמן על ידי הבמאית נולה צ'לטון לכתוב מחזה חברתי תיעודי, ז'אנר שלא היה מוכר אז בארץ. "הימים הבאים" בבימויה של צ'לטון (1971), על החיים בבית אבות, לא זכה להערכת הביקורת, אך סלל את דרכו כמחזאי של מחזות תיעודיים, ז'אנר שהוא תרם להתפתחותו בשנות השבעים והשמונים יותר מכל מחזאי ישראלי אחר. במשך ארבעת העשורים הבאים כתב יותר מחמישים מחזות. רבים מהם תורגמו והועלו בחו"ל. בייחוד ידע הצלחה מחזהו "גטו", שתורגם לעשרים שפות, הוכתר בבריטניה ב-1989 כמחזה השנה והועלה בעשרים ושבע מדינות. בשנים 1988-1984 שימש מנהל אמנותי של תיאטרון חיפה, אך לאחר המחאה הציבורית שעורר מחזהו "סינדרום ירושלים" (1988), שבו הציג את חיילי צה"ל כקלגסים, התפטר מתפקידו. במחצית הראשונה של שנות התשעים היה מבוקש ואהוד יותר באירופה מאשר בישראל. באותה תקופה הוצגו שישה מחזות חדשים שלו בווינה, בבאזל, באוסלו, בדורטמונט ובמנהיים. מחזהו "נשף מסכות", שהועלה בתיאטרון חיפה (2001), הוגש קודם שבע פעמים לתיאטרונים אחרים בארץ, אך נענה בסירוב. הצלחת "כפר" בתיאטרון "גשר" (1996) החזירה אותו אל מרכז הבמה במולדתו.
נעמן יונית /// משוררת, עורכת וחוקרת ספרות /// נולדה ביהוד, ישראל /// 1975 /// גיל: 49
ביוגרפיה
ילידת יהוד, כיום (2020) גרה ביד אליהו עם שני בניה. נעמן למדה לתואר ראשון בחוג לספרות כללית באוניברסיטת תל אביב ולתואר שני במחלקה למדעי הדתות בקיימברידג׳, ובשנים האחרונות היא כותבת את עבודת הדוקטורט שלה על דמות ה"שיקסע" בספרות התחייה במחלקה לספרות עברית באוניברסיטת בן-גוריון בנגב. נעמן היא עורכת שותפה וכותבת באתר "העוקץ", ערכה גיליונות במגוון כתבי עת: ״הכיוון מזרח״ (גיליון 30 העוסק בנבואה), ״גרנטה״ (עם ארנה קזין, גיליון 7 העוסק בכסף), והיא חברת מערכת ועורכת בסדרת "מכתוב" בהוצאת חרגול ומכון ון ליר.
