פפירניקוב יוסף /// משורר בשפת היידיש /// נולד בורשה, פולין /// 1899 – 1993 /// גיל
ביוגרפיה
נולד בוורשה, בן לאב קצב שהיה פעיל בחוגים ציוניים. למד בחדר והשלים כמה כיתות בגימנסיה רוסית. בנעוריו שימש כנער מקהלה אצל החזן הוורשאי הנודע גרשון סירוטה. את פעילותו הספרותית החל במסגרת חוג היוצרים של "פועלי ציון שמאל", ואת שיריו הראשונים פירסם בביטאוני התנועה. שירים אלה מתאפיינים בנימה לירית מובהקת, בתכנים ניאו-רומנטיים ובפשטות צורנית. לימים פירסם אותם בקבצים "די 24-סטע שעה" (השעה ה-24, 1935), "פון ערשטן שניט" (ביכורים, 1945) ו"איבערבלייב" (שריד, 1949). כמו כן חיבר חטיבה של שירה פרולטרית, שאותה קיבץ באוסף "רויט אויף שווארץ" (אדום על שחור, 1929). ב-1924 עלה לארץ ישראל. במשך זמן קצר היה חבר ב"גדוד העבודה". מאוחר יותר השתקע בתל אביב והתקרב אל כמה יוצרים עבריים, בהם אלכסנדר פן, שעמו נהג להופיע בערבי שירה בקיבוצים.
פן (פפליקר-שטרן) אלכסנדר (אברהם) /// משורר, סופר, פזמונאי ומתרגם /// נולד באקימובקה, אוקראינה /// 1906 – 1972 /// גיל
ביוגרפיה
נולד ברוסיה. קורות חייו עד הגיעו לגיל ארבע-עשרה אפופות מסתורין. ל"דבר"יו נולד בניז'ני-קולימסק, על גדות ים הקרח הצפוני, לבתו של האציל השבדי פון ינסן, אוקיינוגרף וצייד דובים, ולאב יהודי בשם יוסף, נצר למשפחה חב"דית. בהיותו כבן שבע התנפל דוב לבן על הסב ופצעו למוות, ופן נדד ברחבי רוסיה עד הגיעו לבית אביו בפיאטיגורסק שבצפון-קווקז.
ביוגרפיה
נולד בתל אביב. משנות השבעים כתב תסריטים רבים לסדרות טלוויזיה לילדים ולמבוגרים (בהם: "זהו זה", "רחוב סומסום", "בבית של פיסטוק", "קופיקו", "לשם שינוי"). כמו כן כתב תסריטים לקולנוע ("האינסטלאטור", 1986; "לא שם זין", 1987; Witness in the War Zone, 1987 ו"השיבה מהודו", 2002). לתיאטרון כתב את המחזות "חברה" (1989), "לילה בתל אביב" (2010), "זהב טורקי" (2011, בהשראת מחזהו של שלום עליכם "האוצר"), וכן את המחזמר "רחוב טוב" (2006) המבוסס על המחזמר האמריקני Avenue Q. מתרגומיו: "יומני גן העדן" מאת מארק טוויין (1997) ו"ארץ עוץ המופלאה: המשך הרפתקאותיהם של הדחליל ואיש-הפח" מאת ל' פרנק באום (1998).
פינקרפלד-עמיר אנדה (אננה) /// משוררת /// נולדה ברז'שוב, גליציה /// 1902 – 1981 /// גיל
ביוגרפיה
נולדה ברז'שוב, גליציה המערבית, למשפחה יהודית אמידה ומתבוללת. האב, אדריכל, שירת כקצין בצבא הפולני והיה בעל הכרה לאומית פולנית. בגיל שמונה החלה לכתוב שירים בפולנית. המשפחה עברה ללבוב, וב-1919 פרצו פרעות ביהודי המקום. היא למדה אז בגימנסיה פולנית, וחברי "השומר הצעיר", שבאו לשערי הגימנסיה, הסבירו לתלמידים היהודים שאין מקומם שם. היא קיבלה את "דבר"יהם, וחרף התנגדות ההורים עברה לגימנסיה יהודית והצטרפה לשורות "השומר הצעיר". מרד נעורים זה החריף כשוויתרה על בחינות הבגרות ועלתה לארץ עוד בטרם מלאו לה שמונה-עשרה (מאי 1920). במשך פחות משנה חיה במחנה עבודה באום אל עלק ועבדה בייבוש ביצות, אבל בשל קדחת קשה שגרמה לה למחלת לב חזרה ללבוב, סיימה את בחינות הבגרות והמשיכה ללמוד באוניברסיטה פילוסופיה ומיקרוביולוגיה. למדה גם בסמינר עברי וקיבלה הסמכה להוראה. ב-1921 ראה אור ספר שירים ראשון שלה בשפה הפולנית, "פרקי חיים".
פינק (לנדאו) אידה /// סופרת בשפה הפולנית /// נולדה בזבארז', פולין /// 1921 – 2011 /// גיל
ביוגרפיה
נולדה בזבארז' (לפנים מזרח-פולין, היום מערב-אוקראינה) לאב רופא ולאם מורה. התחנכה בבתי ספר פולניים וגדלה בבית בעל מודעות יהודית. מצד האב היא מצאצאי הרב יחזקאל לנדא, בעל "הנודע ביהודה". לפני פרוץ מלחמת העולם השנייה התחילה ללמוד מוזיקה בקונסרבטוריון של לבוב. אחרי כיבוש זבארז' על ידי הגרמנים (יוני 1941) היתה בגטו עד סוף 1942. משחוסל גטו זבארז' הצליחה לברוח עם אחותה בעזרת ניירות אריים. בזהות שאולה של בנות כפר פולניות "התנדבו" השתיים לעבודות כפייה ברייך השלישי והוצבו במפעל לייצור חלקי חילוף למטוסים. שתי האחיות ברחו אחרי שיהדותן נחשפה, נדדו ברחבי גרמניה ומצאו עבודה אצל איכרים גרמנים כפועלות משק. את קורותיה בתקופה זו תיארה ברומן "נלך בלילות, נישן בימים" (1993). בתום המלחמה חזרה לפולין ונישאה למהנדס ברונו פינק, אף הוא ניצול שואה. עם בתם היחידה עלו השניים לישראל ב-1957. כאן עסקה בעבודות שונות, למשל גביית עדויות של ניצולי שואה ב"יד ושם" וכספרנית בספרייה למוזיקה. התגוררה שנים רבות בחולון ואחר כך ברמת אביב, תל אביב.
ביוגרפיה
נולדה בפולין. עברה את שנות מלחמת העולם השנייה בברית המועצות, וכילדה הוגלתה לסיביר. בגיל שלוש-עשרה עלתה ארצה עם "עליית הנוער", יחד עם אביה ששרד את המלחמה. למדה ספרות והיסטוריה באוניברסיטה העברית בירושלים. במשך שנים עסקה בהוראה בבתי ספר תיכוניים. נישאה למשורר דן פגיס ולזוג נולדו שני ילדים.
פגיס דן /// משורר, מתרגם, מבקר וחוקר שירת ימי הביניים /// נולד ברדאוץ, בוקובינה /// 1930 – 1986 /// גיל
ביוגרפיה
נולד ברדאוץ, בוקובינה. כבן ארבע היה כאשר נסע אביו, יוסף פגיס, לארץ ישראל כדי להכין בית למשפחתו. חודשים ספורים לאחר נסיעתו של האב ארצה נפטרה האם, יהודית אוסלנדר, ממחלה פתאומית. פגיס נותר עם סבו וסבתו בבית משפחת אוסלנדר. אביו הגיע לבוקובינה ב-1939 וביקש לקחת עמו את בנו, אך סבתו סירבה. בפרקי הפרוזה שלו "אבא", שנכללו באסופת כל שיריו (1991), מצטט פגיס את תגובת הסבתא: "לאן תיקח את הילד, לחולות? למדבר?" (352). הוא נותר אפוא עם סבו וסבתו, ועמם נשלח אל מחנות העבודה במלחמת העולם השנייה. בספרה ""לב פתאומי"" (1995) מתארת אשתו, עדה פגיס, את הניסיון להתחקות אחר עקבות קורותיו בשואה: "דן לא הסכים לדבר על הגירוש. מה שעבר עליו באותו טרנספורט עכר את כל שנותיו, ובכל כוחותיו ניסה להסתיר זאת מעצמו ומאחרים. אחרי מותו לא הצלחתי לאתר את עקבותיו שם. איש מהמגורשים שדיברתי איתם לא פגש בו ולא שמע על משפחתו" (38). סודות ביוגרפיים נוספים אופפים את דמותו של פגיס עד היום.
