הדר טניה רבקה /// משוררת /// נולדה בגרמניה /// 1947 – 2014 /// גיל
ביוגרפיה
נולדה במחנה העקורים צלסהיים ליד פרנקפורט דמיין, גרמניה. קרויה על שם סבתה, שנרצחה ביער ליד ברנוביץ ב-1942. אביה היה רופא אצל הפרטיזנים ובמחנה העקורים, ציוני דתי ופעיל למען העלייה לארץ. הוריה ניצלו מהשמדה בגטו ברנוביץ, וב-1948 עלתה המשפחה ארצה, התיישבה בעיר לוד, שהיתה אז עיר עולים, ושם עברה עליה ילדותה.
דר יעל /// חוקרת ספרות ילדים /// נולדה בקיבוץ גלאון, ישראל /// 1958 /// גיל: 67
ביוגרפיה
נולדה בקיבוץ גלאון וגדלה ברמת השרון, שם למדה בבית הספר היסודי "נווה מגן" ובתיכון השרון. את כל לימודיה האקדמיים עשתה באוניברסיטת תל אביב. מרצה בכירה בתוכנית למחקר תרבות הילד והנוער באוניברסיטת תל אביב. מאז 1994 כתבה מאות רשימות על ספרי ילדים במוסף "ספרים" של עיתון ""הארץ"". בכתיבתה המחקרית היא בוחנת את ספרות הילדים על רקע אירועים היסטוריים, חברתיים ופוליטיים. את עבודת התזה שלה כתבה באוניברסיטת תל אביב בנושא "אגדת הלאום המתהווה: הסיפורים לילדים ולנוער שכתבה וערכה ברכה חבס בשנים 1940-1933". בחיבור זה בחנה קורפוס ספרותי רחב שהיה מגויס במוצהר לצורכי מפא"י, כחלק ממאבקה על עמדות המפתח בתנועה הציונית וביישוב היהודי בארץ ישראל. ואולם, דר מראה שלמרות אופיו המגויס מכיל קורפוס זה עמדות ורחשי לב שחרגו מן השיח המוצהר ולא יכלו למצוא ביטוי בספרות המבוגרים בת הזמן.
ביוגרפיה
ילידת חיפה. בת להורים ילידי פולין שאיבדו את כל משפחתם בשואה ועלו ארצה ב-1948. גדלה בחיפה כאחות צעירה לשני אחים. בוגרת בית הספר הריאלי בחיפה, בעלת תואר ראשון בתיאטרון מאוניברסיטת תל אביב, תואר ראשון בספרות וחינוך מסמינר אורנים ותואר שני ביהדות ממכון שכטר. שיחקה בתיאטראות הרפרטואריים תיאטרון באר שבע, תיאטרון חיפה והבימה, והשתתפה בסרטי קולנוע וטלוויזיה. מאמצע שנות ה-80 של המאה ה-20 יוזמת, כותבת ומפיקה בתיאטראות פרינג' עם יוצרות אחרות מופעי תיאטרון ושירה (מקצתם מתבססים על יצירותיה). בין השאר, העלתה את "רכבת בבוואריה" (פסטיבל עכו 1986, ההצגה הראשונה שעסקה בחוויות "הדור השני"), "ספר הזכרונות של בטני", "עוברות אורח". שנים ארוכות עסקה בהוראה וחינוך בבתי ספר תיכונים ומאז 2000 מלמדת דיבור וקריאת טקסט בבתי ספר למשחק. קריינית בספרייה לעיוורים ומנגישת אירועי תרבות לעיוורים ולכבדי ראייה.
די-נור (פיינר) יחיאל (ק' צטניק) /// סופר /// נולד בסוסנוביץ, פולין /// 1909 – 2001 /// גיל
ביוגרפיה
נולד ב-1909 בסוסנוביץ, פולין, למשפחה חסידית. לפי גרסה אחרת, נולד כקרל צטינסקי ב-1917 בקטוביץ. כיום, בעקבות גילוי תעודת הלידה שלו בפולין, ברור שהגרסה הראשונה היא הנכונה, אך ההטעיה המכוונת שיצר ק' צטניק סביב פרטי הזהות הבסיסיים שלו היא חלק מהמסתורין שאפף את דמותו הבלתי-מפוענחת של האיש, שהטביע את חותמו על האופן שבו תפשו בארץ, ואף בעולם, את השואה ומוראותיה במשך שנים רבות.
דורון ליזי (רוז'ה, עליזה אליזבת) /// סופרת /// נולדה בתל אביב, ישראל /// 1953 /// גיל: 72
ביוגרפיה
נולדה בתל אביב כבת יחידה לניצולי שואה. אביה נפטר כשהיתה בת שמונה, והיא התגוררה עם אמה בשכונת ביצרון. הקשר עם האם נותק כשהיתה בת שמונה-עשרה והיא עברה לגור ברמת הגולן, שם עסקה בגידול מנגו וברעיית צאן. אחרי מלחמת יום הכיפורים, שבמהלכה שירתה בצבא כמש"קית נפגעים, עזבה את רמת הגולן והפכה לפעילה בתנועת ד"ש. למדה סוציולוגיה וקרימינולוגיה באוניברסיטת בר-אילן, השלימה את לימודי התואר הראשון ועברה ללימודי בלשנות באוניברסיטת תל אביב.
דוד (דודזון) סנדו /// משורר ומתרגם /// נולד בטארגובישטה, רומניה /// 1922 – 2003 /// גיל
דה בנדטי ישראל (קוראדו) /// סופר בשפה האיטלקית /// נולד בפרארה, איטליה /// 1927 /// גיל: 98
ביוגרפיה
נולד בפרארה, איטליה, לאב שהיה קצין בצבא ולאם מנהלת חשבונות שלא עבדה במקצועה. עם פרסום חוקי הגזע ב-1938 פוטר האב, ודה בנדטי עבר ללמוד בבית ספר יהודי קטן שהוקם בקהילת פרארה. בין מוריו היה ג'ורג'ו בסאני, לימים סופר איטלקי ידוע (מחבר "הגן של פינצי-קונטיני"). בנובמבר 1943 נעצר בפרארה עם מאה אנשים נוספים, מחציתם יהודים, כבני ערובה של הפשיסטים. אחד-עשר מהם נרצחו עוד באותו לילה, ודה בנדטי עם האחרים הועברו לבית הסוהר. סבתו השיגה עבורו הקלה והוא הועבר למעצר בית. כעבור שבועיים הופצצה העיר מהאוויר והמשפחה הצליחה להימלט אל ההרים, שם הסתתרו עד שחרור האזור בדצמבר 1944.
דגן חגי /// סופר ומשורר /// נולד בקיבוץ עין המפרץ, ישראל /// 1964 /// גיל: 61
ביוגרפיה
נולד בקיבוץ עין המפרץ. אמו, ילידת גליציה, ברחה לברית המועצות בראשית מלחמת העולם השנייה והצטרפה שם לתנועת "השומר הצעיר". אביו נולד בקובנה, למד בגימנסיה העברית הריאלית בעיר, ובמלחמת העולם השנייה נכלא בגטו קובנה ובמחנה עבודה קטן ליד דכאו. שניהם עלו ארצה ב-1946 באוניות מעפילים. אביו היה דמות מרכזית בחיי התרבות של הקיבוץ ועיצב את טקסיו החילוניים. לעניין העמוק שלו בעיצובה של תרבות יהודית-חילונית היתה השפעה רבה על בנו, שלמד תחילה במסגרת הקיבוץ ולאחר מכן בתיכון אזורי.
דגן אביגדור (פישל, ויקטור) /// סופר, משורר ומחזאי /// נולד בהראדץ-קראלובה, אוסטרו-הונגריה /// 1912 – 2006 /// גיל
ביוגרפיה
נולד בעיר הראדץ-קראלובה, לשעבר באוסטרו-הונגריה, כיום צ'כיה. למד משפטים ומדעי המדינה בפראג, ובהמשך ערך את השבועון הציוני "ז'ידובסקי ז'פראווי" והיה מזכיר הסיעה היהודית בבית הנבחרים הצ'כי. פעמיים נאלץ לגלות מארצו: לראשונה ב-1939, עם פרוץ מלחמת העולם השנייה, נמלט ללונדון ועבד שם לצד שר החוץ הצ'כי הגולה יאן מסריק. לאחר המלחמה חזר לצ'כיה, ונאלץ להימלט בשנית ב-1948 בשל השתלטות הקומוניסטים על ארצו. ב-1949 הגיע לישראל. כאן התקבל לעבודה במשרד החוץ וכיהן כציר וכשגריר במדינות אחדות. עם פרישתו ממשרד החוץ ב-1977 הקדיש את כל זמנו לכתיבה.
