שזר (רובשוב) זלמן /// סופר, עורך וחוקר תולדות ישראל /// נולד במיר, רוסיה הלבנה /// 1889 – 1974 /// גיל
ביוגרפיה
נולד במיר שבפלך מינסק למשפחה בעלת זיקה לחסידות חב"ד, וגדל בעיירה סטויבץ. מנעוריו היה פעיל במפלגת "פועלי ציון" הציונית-סוציאליסטית. מ-1907 עד 1912 למד באקדמיה ללימודי היהדות בפטרבורג אצל שמעון דובנוב. בתוך כך ביקר לראשונה בארץ ישראל ב-1911 וספג רשמים שליווהו כל חייו. לאחר מכן, עד 1919, למד באוניברסיטאות של פרייבורג, שטרסבורג וברלין והתמקד בהיסטוריה היהודית, בביקורת המקרא ובחקר לשון יידיש. ב-1918 ייסד את תנועת "החלוץ" בגרמניה. ב-1920 נשא לאישה בירושלים את רחל כצנלסון, מבקרת ספרות, מסאית ועסקנית ציבור. ב-1924 השתקע בארץ ישראל, אולם עד קום המדינה הִרבה לצאת לאירופה ולארצות הברית בשליחויות שונות מטעם תנועתו ומטעם הסתדרות העובדים, ונודע כנואם סוער ונלהב. ב-1925 נמנה עם מייסדי העיתון "דבר", ועם מותו של ברל כצנלסון ב-1944 ירש אותו בשני תפקידיו, עורך "דבר" ומנהל הוצאת עם עובד. ב-1949 נבחר לכנסת הראשונה והתמנה לשר החינוך והתרבות בממשלת ישראל. באותה שנה אימץ את השם העברי שזר (שניאור זלמן רובשוב). ב-1951 התפטר מן הממשלה וב-1952 נבחר להנהלת הסוכנות ועמד בראש מחלקת ההסברה ומחלקת החינוך והתרבות שלה. מ-1956 עד 1960 כיהן כיו"ר בפועל של הנהלת הסוכנות. ב-1963 נבחר כנשיא השלישי של מדינת ישראל. בתום שתי תקופות כהונה פרש מתפקידו (1973). לכבודו ולזכרו נוסד בירושלים מרכז זלמן שזר לתולדות ישראל, העוסק בהפצת ידע היסטורי לציבור הרחב בערוצים מגוונים.
ורסס שמואל /// חוקר ספרות /// נולד בוילנה, ליטא /// 1915 – 2010 /// גיל
ביוגרפיה
נולד בווילנה. למד בחדר וקיבל חינוך עברי בבתי הספר של רשת "תרבות" וחינוך יידי ב"רעאַלגימנאַזיע" המהוללת של וילנה. בנעוריו עבד כמתנדב בייוו"א, המכון לחקר יידיש ותרבותה, ופירסם רשימות בעיתונות יידיש בווילנה ובוורשה. ב-1933 החל ללמוד באוניברסיטת וילנה, אך נאלץ להפסיק מחמת קשיים כלכליים. ב-1935 עלה לארץ ישראל ללמוד ספרות עברית באוניברסיטה העברית בירושלים, ומאז ועד מותו ישב בירושלים. הוריו ואחותו ורבים מבני משפחתו נספו בשואה עם קהילת וילנה. בשנות הארבעים והחמישים נהג ורסס לחתום על מאמריו בשם שמואל וילנאי, לציון זיקתו לעיר הולדתו.
הזז חיים /// סופר /// נולד בסידרוביצ'י, אוקראינה /// 1898 – 1973 /// גיל
ביוגרפיה
נולד בכפר סידרוביצ'י בפלך קיוב, אוקראינה, למשפחה בעלת שורשים חסידיים. אמו מתה בילדותו והוא גודל בידי סבתו. עקב עיסוקו של אביו בכריתת יערות ומכירתם התגורר בילדותו תקופות ארוכות ביערות אוקראינה, וקיבל חלק מחינוכו היהודי והכללי מידי מורים פרטיים. בן שש-עשרה עזב את ביתו כדי להתמסר ללימודי גימנסיה אקסטרניים, ובד בבד ספג באינטנסיביות את הספרות הרוסית והעברית. בימי המהפכה הרוסית ומלחמת האזרחים שבאה בעקבותיה נדד בין ערים שונות ברוסיה ובאוקראינה (קייב, יקטרינוסלב, ערי קרים, אודסה, חרקוב, מוסקבה), היה עד לפרעות ביהודים וקלט רשמים עזים שהזינו את יצירתו כל ימיו. ב-1918 פירסם את ביכורי עטו בירחון "השילוח", סיפור בשם "כבוא השמש" ושיר בשם "על המשמר", שניהם בחתימת ח' צבי. עם זאת, ליצירה רצופה הגיע רק כחמש שנים אחר כך. ב-1921 עזב את רוסיה, ולאחר כשנה וחצי במושבת חלוצים יהודים באיסטנבול התיישב בפריז. ב-1925 הקים משפחה עם המשוררת יוכבד בת מרים. בנם המשותף, נחום (זוזיק), נולד ב-1928.
אגמון (ביסטריצקי) נתן /// סופר, מחזאי ומתרגם /// נולד בזווינגורודקה, אוקראינה /// 1896 – 1980 /// גיל
ביוגרפיה
נולד בעיירה זווניגורודקה, פלך קייב, אוקראינה. קיבל חינוך מסורתי בחדר וספג מילדות גם את הספרות הרוסית. ב-1913 יצא לארץ ישראל כדי ללמוד בגימנסיה "הרצליה", ועשה כמעט שנה בתל אביב. בשובו לבית הוריו לחופשה בקיץ 1914 "נתקע" שם מחמת פרוץ מלחמת העולם הראשונה. בשנות המלחמה התגורר בעיקר בייקטרינוסלב ובאלכסנדרובסק והחל לעסוק בפעילות ציונית. מכיוון שהתגלה כנואם מחונן, הרבה לנסוע בערי אוקראינה כתועמלן בשליחותן של אגודות ציוניות שונות. ביכורי כתיבתו – מסות וביקורת ספרות – פורסמו ב-1918 בכתבי העת העבריים ("השילוח", "העם"), עם חידוש הפעילות הספרותית העברית ברוסיה אחרי המהפכה.
אֲבַיוּ שלמה /// משורר, סופר ומתרגם /// נולד באיזמיר, טורקיה /// 1939 /// גיל: 85
ביוגרפיה
נולד באיזמיר, טורקיה, למשפחה ציונית. עלה ארצה עם הוריו ב-1949. תחילה שהתה המשפחה במחנה "שער העלייה", ולאחר מכן השתקעה בנס ציונה ובראשון לציון, שם עברו עליו נעוריו. את לימודי התיכון סיים בגימנסיה "הריאלית" בראשון לציון. מילדותו גילה נטייה לציור וצייר שנים רבות. למד לתואר ראשון במכון ללימודי אסיה ואפריקה באוניברסיטה העברית בירושלים. בעת לימודיו רכש גם שליטה בספרדית ובקטלונית. היה מורה לערבית ולספרות בבתי ספר תיכוניים. שימש גם כמזכיר ועד העדה הספרדית בירושלים. ב-1979 הצטרף עם משפחתו לקיבוץ געש, שם עבד כעשרים שנה בחקלאות והוסיף לכתוב ולפרסם משיריו. לפני פרישתו לגמלאות טרח בפענוח ובתרגום קורפוס גדול של המנוני כת הדוֹנְמֶה, כת שבתאית בטורקיה המקיימת אורח חיים דואליסטי עם מאפיינים מוסלמיים ויהודיים, במרכז שלמה מוסאייף לחקר הקבלה שבאוניברסיטת בר-אילן. כמו כן היה אחראי על ארכיוניהן ההיסטוריים של קהילות ישראל באימפריה העות'מאנית, בארכיון המרכזי לתולדות העם היהודי.
- 1
- מתוך 1.
- מציג 5 ערכים.
