תומרקין יגאל (הלברג פטר גרגור היינריך) /// אמן וסופר /// נולד בדרזדן, גרמניה /// 1933 /// גיל: 91
שמעוני (שמעונוביץ) דוד /// משורר, סופר ומתרגם /// נולד בבוברויסק, רוסיה הלבנה /// 1886 – 1956 /// גיל
ביוגרפיה
נולד בעיר בוברויסק, פלך מינסק, רוסיה הלבנה. אביו היה בן תורה, משכיל וחובב ספר. למד בחדר, אך קיבל גם חינוך כללי. בגיל שלוש-עשרה החל ללמוד רוסית ומדעים כלליים. התרשם במיוחד משירי פושקין ולרמונטוב, ובבגרותו תירגם מיצירתם. התחיל לכתוב שירים בגיל צעיר, ושירו "שיחת רסיסים" ראה אור בשבועון לילדים "עולם קטן" ב-1902, כאשר היה בן שש-עשרה. באותה עת פירסם את השיר "בין השמשות", שביאליק מצא בו עניין רב. במהלך השנים הבאות הופיעו שיריו בביטאונים שונים, ובהם "לוח אחיאסף", ""השלוח"", "הזמן" ו"המעורר". ב-1908 עבר את בחינות הבגרות בפטרבורג, וכעבור שנה עלה לארץ ישראל והחל לפרסם משיריו ב"הפועל הצעיר". למחייתו עבד כפועל בפרדסי פתח תקווה וכשומר בכרמי רחובות. הוא שהה בארץ כשנה בלבד, אולם נופיה ומראותיה הותירו בשירתו רושם מכריע, והוא זכה לקבלת פנים חמה על ידי מנהיגי וסופרי הדור כברל כצנלסון, א"ד גורדון, י"ח ברנר ואחרים. בשנה זו מסר לבן-אביגדור את קובץ שיריו "סער ודממה" (שראה אור רק ב-1912, לאחר ספר שיריו השני, "ישימון"). כדי לרכוש השכלה אקדמית הוא שב לרוסיה וממנה יצא לגרמניה, שבה למד באוניברסיטאות ברלין והיידלברג וסיים את לימודיו במחלקה לפילוסופיה ולשפות שמיות באוניברסיטת וירצבורג. ב-1911 נדפס ספר שיריו "ישימון" (ורשה: ספרות), מחזור שירי מסע לארץ ישראל שכלל גם את האידיליות הראשונות וכן פואמות ושירים ליריים. יעקב פיכמן (1959) העיר על שם הספר: "הספר היה מלא התעוררות של אושר, והיה שקוי כולו רננה של ים ושמש. אבל ה"ישימון", זה משכן הבדידות, המקלט לשירה ולתפילה, היה הצבע הנאמן – בו בטח הלב יותר" (135). ועם זאת "משיר לשיר הולך ומבהיר שטח-מה בעולם" (שם). ואכן, כבר בשני הספרים הראשונים ניכר, בצד המוטיבים הליריים הנוגים המאפיינים את משוררי "דור ביאליק", היחס המפויס וההומוריסטי אל החיים, שיש בו יותר משמץ של חדוות המצאה ושחרור הטמונים בהתמסרות למחוזות החלום והדמיון: "אַךְ כָּל מַה-שֶׁאֶחְפֹּץ בָּם אֶרְאֶה, אֲשַׁנֵּם וְאַטֵּם כִּלְבָבִי:/ בִּרְצוֹנִי הַר יִהְיֶה לְנָחָש וְנָחָש יֵהָפֵךְ לְלָבִיא…" ("בין השמשות", תרס"ב), או בהתבוננות הסקרנית והנינוחה בתופעות הטבע, בחיות ובצמחים: "תְּנַתֵּר הַלְּטָאָה בַּחוֹל הַקּוֹדֵחַ,/ תַּבְרֵקְנָה טַבְּעוֹתָיו שֶׁל נָחָשׁ בָּרִיחַ,/ מִמְאוּרַת חַלָּמִישׁ יֵרָאֶה רֹאשׁ פֵּתֵן/ בָּאֲוִיר הַלּוֹהֵט מֵרִיחַ…" (""ישימון". I: צהריים", תרס"ט-תר"ע). בימי שהותו בברלין כתב גם פואמות, שהחשובה והידועה בהן היא "חלום ליל חורף". עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה חזר לרוסיה, המשיך ללמוד במכונים למדעי המזרח, להיסטוריה ולפילולוגיה באוניברסיטת פטרבורג ועמד בבחינות הממלכתיות. לאחר 1917 עבר למוסקבה, שם היה מזכיר מערכת העיתון היומי העברי "העם", השתתף ב"התקופה", תירגם להוצאת שטיבל והמשיך לכתוב.
שמואליאן אבי /// סופר /// נולד ברפסינג'אן, איראן /// 1944 /// גיל: 80
ביוגרפיה
נולד ברפסינג'אן, פרס, ועלה לארץ בהיותו בן שמונה-עשרה. עבד בשלל עבודות מזדמנות. שמואליאן הוא צייר ופסל. כתב למגירה במשך עשרים שנה עד שפירסם את ספרו הראשון, "חמניות מוכות ירח" (כתר, "צד התפר", 1992). אף שסומן כהבטחה ספרותית לא שב לפרסם. בריאיון קצר שנערך עמו ב-2001 סיפר כי כתב את הרומן המבוסס על הביוגרפיה שלו כדי לזכות בשקט נפשי שיאפשר לו להתפנות לכתיבה. הספר זכה בעיקר לביקורות חיוביות, אך גם לשליליות, ואלה, לדבריו, שיתקו אותו.
שכטר-פייל עידית /// סופרת /// נולדה בישראל /// 1973 /// גיל: 51
ביוגרפיה
בעלת תואר ראשון באנתרופולוגיה וסוציולוגיה מהאוניברסיטה העברית בירושלים ובעלת תואר שני בלימודי ארץ ישראל ויהדות מ"מכון שכטר" בירושלים. עבדה כעיתונאית וכקופירייטרית במשרד פרסום. ב-2002 הוציאה את ספר המסע הראשון שלה, "בשביל הדברים הטובים: מסע אל חצרות אמנים, אומנים ובעלי מלאכה" (ידיעות אחרונות). הרומן הראשון שלה יצא לאור ב-2004 ושמו "הרודיה" (ידיעות אחרונות). על כתב היד של הספר זכתה בפרס ירושלים לספרות יפה ב-2000. אריאל הירשפלד כתב בשם השופטים כי: "'"הרודיה"' הוא רומן העשוי כאריג הברוקאד. שכבות של חוטים העולים ויורדים, חלקם נסתרים לאורך קטעים ארוכים, חלקם עולים רק בנקודות קטנות. […] עידית שכטר-פייל גילתה ביצירתה דמיון מרתק ויכולת עיצוב וארגון מרשימה והוסיפה להם רגישות לשונית דקה" (עוזיאל, 2004).
ביוגרפיה
נולד בירושלים. ב-1984 החל ללמוד באוניברסיטת תל אביב לתואר ראשון בכמה חוגים: ארכיאולוגיה, גיאוגרפיה פיזית, היסטוריה של ארץ ישראל, תיאטרון וביולוגיה. ב-1987 עבר למכון להיסטוריה של הפילוסופיה, המדעים והרעיונות באותה אוניברסיטה, שם אף פעל כעמית מחקר. במהלך לימודיו החל לכתוב במגזין "מסע אחר" ואף היה חבר המערכת. במקביל כתב בשורה של עיתונים וכתבי עת, ובהם ""הארץ"", "ידיעות אחרונות", "פרוזה", "חדשות" וכן באתרי אינטרנט. רוב רשימותיו נסבו על מסעות שערך במחוזות פחות ידועים על פני כדור ""הארץ"". בין השאר תיאר את מסעותיו למקומות הבאים: "דרך המשי" (1991), סומליה (1992), מערב-סין (1994), המלחמה בצ'צ'ניה (1995), מלחמת האזרחים בסודן (1996), רעידת האדמה באפגניסטן (1998), קוסובו (1999), ועוד. הוא צילם ותיעד בווידיאו ובסטילס את הנופים הפיזיים והאנושיים שבהם ביקר, והציג את רשמיו גם בתערוכות צילום ובהרצאות. בשנים 2001-2000 יצר סרטי מסע גם לערוץ נשיונל ג'יאוגרפיק. ב-2008 הוקרן בפסטיבל קולנוע דרום סרטו התיעודי "טיול בעיראק", שנוצר בנסיעתו למדינה זאת, שאליה יצא ביום הכיבוש האמריקני את בגדאד.
שחרור ציפי /// משוררת, סופרת ועורכת /// נולדה ברחובות, ישראל /// 1953 /// גיל: 71
ביוגרפיה
נולדה ברחובות. למדה בסמינר למורים בצפת, ספרות באוניברסיטת בר-אילן ותקשורת וטלוויזיה באולפני הרצליה. היתה חברת מועצת הרשות השנייה לרדיו וטלוויזיה (1998-1995), מנחה אירועי ספרות ועורכת הירחון "מאזניים" (עם דורית זילברמן בשנים 1997-1995, ומ-2008 לבדה). ערכה שתי אנתולוגיות: "אשה אוהבת" (1985), שירי אהבה של משוררות בנות זמננו; ו"נימפה בג'ינס" (1996) עם דורית זילברמן, סיפורי נשים של סופרות ישראליות, בהן שולמית הראבן, יהודית הנדל, עמליה כהנא-כרמון, יהודית קציר ואחרות.
שורצמן אוֹרי /// סופר /// נולד בתל אביב, ישראל /// 1961 /// גיל: 63
ביוגרפיה
נולד בתל אביב לאב יליד מולדביה שבמלחמת העולם השנייה שימש כרופא ברזיסטאנס הצרפתי, ולאם ילידת מגדיאל. בוגר תיכון "עירוני א"' בתל אביב. שירת בצבא בחיל השריון והשתתף במלחמת לבנון הראשונה כמפקד טנק, חוויה שלדבריו הובילה אותו ללימודי רפואה. למד רפואה באוניברסיטת תל אביב ובאוניברסיטה העברית בירושלים והתמחה בפסיכיאטריה למבוגרים. ניהל מרפאה להפרעות קשב וריכוז ולהפרעות התפתחות אחרות. הרצה במכללת רופין בחוג למדעי ההתנהגות. במהלך לימודיו כתב טורים קבועים בעיתון "העיר" וב"עיתון תל אביב".
שבילי בנימין /// משורר וסופר /// נולד בירושלים, ישראל /// 1956 /// גיל: 68
ביוגרפיה
נולד, התחנך וחי בירושלים. בילדותו גר בשכונת ימין משה וכיום בשכונת קטמון. למד ספרות עברית באוניברסיטה העברית בירושלים. בתקופה זו יזם את "מראות" (1981), כתב עת ירושלמי לספרות, והיה אחד מעורכיו. כתב העת, שניחן בחותמם המקורי של העורכים-הכותבים, הפסיק לצאת לאור לאחר החוברת השישית (1987). מלמד ספרות עברית במכללת "עלמא" וב"מכון שכטר" בתל אביב. מעביר סדנה לכתיבת שירה באוניברסיטה העברית, שם נבחר להיות משורר הבית. שיעוריו עוסקים בספרות הנושקת לטקסטים דתיים, כמו התנ"ך, הברית החדשה ושבחי הבעש"ט, וכן ביצירות ספרותיות שמרכזן דתי, כמו "החיים כמשל" לפנחס שדה, "הווידויים" לאוגוסטינוס, "הדרך אל השלמות" לתרזה מאווילה וסיפורי עגנון.
שביט יעקב /// סופר, היסטוריון, עורך ומתרגם /// נולד בקריית חיים, ישראל /// 1944 /// גיל: 80
ביוגרפיה
נולד בקריית חיים. כבר בעת שירותו הצבאי החל לפרסם סיפורים, שירים ומאמרי ביקורת בעיתונים ובכתבי עת. לאחר שחרורו החל ללמוד באוניברסיטת תל אביב, וב-1977 הוענק לו תואר דוקטור. ב-1991 נעשה פרופסור מן המניין וכיהן כראש החוג להיסטוריה של עם ישראל, כאחראי מטעם האוניברסיטה על תוכניות לימודים לקציני צה"ל, וכחבר במועצות ציבוריות שונות. נשוי לחוקרת הספרות והתרבות פרופ' זהר שביט.
