ביוגרפיה
נולד בתל אביב. שירת בצה"ל בנח"ל ובגבעתי. בוגר הפקולטה למדעי הטבע של האוניברסיטה העברית בירושלים בגיאולוגיה ובכימיה, ובעל תעודת הוראה במדעים מאוניברסיטת בן-גוריון. עבד כגיאולוג במשרד החקלאות, בחברת תה"ל ובחברת חיפושי נפט. כמו כן שימש מורה בבתי ספר תיכוניים ובאולפנים. פירסם שירים ורשימות ביקורת בכתבי עת ובמוספי ספרות. מילא תפקידים ספרותיים-ציבוריים, בהם חבר הנהלת פא"ן וסגן יו"ר אגודת הסופרים העבריים.
שפירא שלמה /// משורר /// נולד בבגדאד, עיראק /// 1938 /// גיל: 86
שפירא רחל /// משוררת ופזמונאית /// נולדה בקיבוץ שפיים, ישראל /// 1945 /// גיל: 79
ביוגרפיה
נולדה וחיה בקיבוץ שפיים. התפרסמה לראשונה ב-1967 בזכות שירה "מה אברך", שכתבה לזכרו של בן כיתתה שנפל במלחמת ששת הימים. השיר הולחן על ידי יאיר רוזנבלום ובוצע על ידי להקת חיל הים והסולנית רבקה זוהר. הוא נחשב לאחד משירי הזיכרון הידועים ביותר. ב-1999 קיבלה את פרס אקו"ם למפעל חיים בתחום הזמר העברי. ב-2011 זכתה בפרס מפעל חיים בפסטיבל "ימי זמר חולון".
שניר לאה /// משוררת ועורכת /// נולדה בקיבוץ משמרות, ישראל /// 1945 /// גיל: 79
ביוגרפיה
נולדה בקבוצת משמרות. גדלה והתחנכה בקיבוץ אפק. לאחר נישואיה עברה לקיבוץ בית השיטה, שבו היא מתגוררת עד היום. בבגרותה למדה בסמינר למורים "נהלל" ובסמינר "אורנים", ולאחר מכן למדה תואר ראשון בספרות השוואתית, במחשבת ישראל ובחינוך ותואר שני בתולדות האמנות ובפילוסופיה כללית, שניהם באוניברסיטת חיפה. ב-1982 החלה לערוך את מדור השירה בהוצאת הקיבוץ המאוחד, תפקיד שהיא ממלאת עד היום, כולל את סדרת "ריתמוס", וספרי מחקר בתחומי הספרות, מחשבת ישראל, אמנות ופילוסופיה. כמו כן עורכת את כתב העת לספרות, אמנות ותיאטרון של התנועה הקיבוצית "עלי שיח".
שמר נעמי /// פזמונאית-משוררת, מלחינה, מוסיקאית ומתרגמת /// נולדה בקבוצת כנרת, ארץ ישראל /// 1930 – 2004 /// גיל
ביוגרפיה
נולדה בקבוצת כנרת בארץ ישראל המנדטורית לרבקה ומאיר ספיר, חלוצים שעלו בעלייה השלישית מווילנה. התחנכה בבית החינוך האזורי בדגניה ובתיכון החקלאי בית ירח. בצד החינוך הציוני-קיבוצי שקיבלה התוודעה למסורת היהודית, בחשיפתה למקרא ולמדרשי חז"ל. הפגינה יצירתיות וכישרון בתחומי הצליל והמילה כבר בילדותה. חינוכה המוזיקלי החל בגיל צעיר. בבגרותה למדה מוזיקה בקונסרבטוריון הארץ ישראלי בתל אביב ובאקדמיה למוזיקה בירושלים. לאחר מכן עבדה כמורה לריתמיקה לילדי קבוצת כנרת, ושם יצרה את שירי הזמר הראשונים שלה, שהיו שירי ילדים (כדוגמת "הדואר בא היום"). שנים ספורות אחר כך נכללו שירים אלה בתקליט הראשון של שיריה "שירים מכִּנֶּרֶת", בביצוע יפה ירקוני (1957).
שמעוני (שמעונוביץ) דוד /// משורר, סופר ומתרגם /// נולד בבוברויסק, רוסיה הלבנה /// 1886 – 1956 /// גיל
ביוגרפיה
נולד בעיר בוברויסק, פלך מינסק, רוסיה הלבנה. אביו היה בן תורה, משכיל וחובב ספר. למד בחדר, אך קיבל גם חינוך כללי. בגיל שלוש-עשרה החל ללמוד רוסית ומדעים כלליים. התרשם במיוחד משירי פושקין ולרמונטוב, ובבגרותו תירגם מיצירתם. התחיל לכתוב שירים בגיל צעיר, ושירו "שיחת רסיסים" ראה אור בשבועון לילדים "עולם קטן" ב-1902, כאשר היה בן שש-עשרה. באותה עת פירסם את השיר "בין השמשות", שביאליק מצא בו עניין רב. במהלך השנים הבאות הופיעו שיריו בביטאונים שונים, ובהם "לוח אחיאסף", ""השלוח"", "הזמן" ו"המעורר". ב-1908 עבר את בחינות הבגרות בפטרבורג, וכעבור שנה עלה לארץ ישראל והחל לפרסם משיריו ב"הפועל הצעיר". למחייתו עבד כפועל בפרדסי פתח תקווה וכשומר בכרמי רחובות. הוא שהה בארץ כשנה בלבד, אולם נופיה ומראותיה הותירו בשירתו רושם מכריע, והוא זכה לקבלת פנים חמה על ידי מנהיגי וסופרי הדור כברל כצנלסון, א"ד גורדון, י"ח ברנר ואחרים. בשנה זו מסר לבן-אביגדור את קובץ שיריו "סער ודממה" (שראה אור רק ב-1912, לאחר ספר שיריו השני, "ישימון"). כדי לרכוש השכלה אקדמית הוא שב לרוסיה וממנה יצא לגרמניה, שבה למד באוניברסיטאות ברלין והיידלברג וסיים את לימודיו במחלקה לפילוסופיה ולשפות שמיות באוניברסיטת וירצבורג. ב-1911 נדפס ספר שיריו "ישימון" (ורשה: ספרות), מחזור שירי מסע לארץ ישראל שכלל גם את האידיליות הראשונות וכן פואמות ושירים ליריים. יעקב פיכמן (1959) העיר על שם הספר: "הספר היה מלא התעוררות של אושר, והיה שקוי כולו רננה של ים ושמש. אבל ה"ישימון", זה משכן הבדידות, המקלט לשירה ולתפילה, היה הצבע הנאמן – בו בטח הלב יותר" (135). ועם זאת "משיר לשיר הולך ומבהיר שטח-מה בעולם" (שם). ואכן, כבר בשני הספרים הראשונים ניכר, בצד המוטיבים הליריים הנוגים המאפיינים את משוררי "דור ביאליק", היחס המפויס וההומוריסטי אל החיים, שיש בו יותר משמץ של חדוות המצאה ושחרור הטמונים בהתמסרות למחוזות החלום והדמיון: "אַךְ כָּל מַה-שֶׁאֶחְפֹּץ בָּם אֶרְאֶה, אֲשַׁנֵּם וְאַטֵּם כִּלְבָבִי:/ בִּרְצוֹנִי הַר יִהְיֶה לְנָחָש וְנָחָש יֵהָפֵךְ לְלָבִיא…" ("בין השמשות", תרס"ב), או בהתבוננות הסקרנית והנינוחה בתופעות הטבע, בחיות ובצמחים: "תְּנַתֵּר הַלְּטָאָה בַּחוֹל הַקּוֹדֵחַ,/ תַּבְרֵקְנָה טַבְּעוֹתָיו שֶׁל נָחָשׁ בָּרִיחַ,/ מִמְאוּרַת חַלָּמִישׁ יֵרָאֶה רֹאשׁ פֵּתֵן/ בָּאֲוִיר הַלּוֹהֵט מֵרִיחַ…" (""ישימון". I: צהריים", תרס"ט-תר"ע). בימי שהותו בברלין כתב גם פואמות, שהחשובה והידועה בהן היא "חלום ליל חורף". עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה חזר לרוסיה, המשיך ללמוד במכונים למדעי המזרח, להיסטוריה ולפילולוגיה באוניברסיטת פטרבורג ועמד בבחינות הממלכתיות. לאחר 1917 עבר למוסקבה, שם היה מזכיר מערכת העיתון היומי העברי "העם", השתתף ב"התקופה", תירגם להוצאת שטיבל והמשיך לכתוב.
ביוגרפיה
נולדה בחדרה, גדלה בקיבוץ ניצנים ובגיל ארבע נסעה עם משפחתה לשליחות של שלוש שנים באתיופיה. לאחר שירותה הצבאי למדה תואר ראשון בספרות עברית והשוואתית ובייעוץ חינוכי באוניברסיטת חיפה, והמשיכה בחוג לספרות עברית גם לתואר שני. עבודת המאסטר שלה, בנושא "הקול הנשי הכל הגברי – בעקבות הקול הנשי בסיפור ארבע האימהות לספר בראשית", הושלמה ב-1998. ב-2005 השלימה דיסרטציה באותו החוג, שכותרתה "הזר המקומי – גילומי כלאיים בפרוזה הישראלית החדשה", שבה חקרה את ביטוייו התרבותיים, הלשוניים והפוליטיים של המגע הבין-תרבותי הישראלי-פלסטיני ביצירותיהם של סמי מיכאל, אנטון שמאס וא"ב יהושע. מלמדת באוניברסיטת חיפה ובמכללה האקדמית "אורנים". השלימה קורס מורים בכירים ליוגה, ואת הכשרתה מיישמת בהוראת "ספרות ויוגה", שיעור אקדמי המשלב היבטים טקסטואליים והיבטים חושיים-חווייתיים. השאיפה לדיוק ולזיכוך, הן במילה הכתובה והן בשפת התנועה, מאפיינת גם את יצירתה הספרותית. בת זוגו של הסופר והעורך יובל שמעוני.
ביוגרפיה
נולד במושב נהלל שבעמק יזרעאל. אביו הוא המשורר יצחק שלו (1992-1919). אמו בתיה היתה בת למשפחת בן-ברק, מן המשפחות המייסדות של נהלל. ילדותו עברה בנהלל, בקיבוץ גינוסר ובשכונת קריית משה בירושלים, שם התיישבה משפחתו בהיותו כבן אחת-עשרה. אביו ואמו, מורים מהוללים לתנ"ך ולספרות, השפיעו עמוקות על עיצוב זיקתו לתנ"ך וללשון העברית, ואילו המורה האגדי לטבע אמוץ כהן חיזק את זיקתו לעולם החי והצומח ""הארץ""-ישראלי, שיסודותיה נטבעו בילדותו הכפרית. אחרי סיום לימודיו בבית הספר "התיכון ליד האוניברסיטה" בירושלים, התגייס לסיירת גולני. בנובמבר 1967 נפצע בפעילות מבצעית בבקעת הירדן. למד באוניברסיטה העברית בירושלים וקיבל תואר ראשון בפסיכולוגיה. מ-1974 עד 1987 עבד בטלוויזיה הישראלית בתפקידי עריכה, תחקיר, כתיבה והגשה של תוכניות אקטואליה ובידור. שני ספריו הראשונים היו קובץ חרוזים הומוריסטיים-ארוטיים, "משכב לצים" (דליה פלד, 1982), ואסופת מסות פרשניות שנונות על סיפורי המקרא, "תנ"ך עכשיו" (1985). מאז שנות השמונים הוא מפרסם טור עיתונאי קבוע, תחילה ב""הארץ"" ולאחר מכן ב""ידיעות אחרונות"". מ-1999 הוא מחלק את חייו בין ירושלים ובין הבית שבנה באלוני אבא, לא הרחק מן המקום שבו נולד.
ביוגרפיה
נולד בוואסקוביץ', אוקראינה. קיבל חינוך יהודי-מסורתי ולמד ספרות במכון הפדגוגי באודסה. במלחמת העולם הראשונה גויס לצבא האדום ושירת כקצין בחזית. סיפורו הראשון נדפס ב-1927. בשנות השלושים והארבעים פירסם סיפורים ורומן בהוצאות סובייטיות. ספר סיפוריו הראשון, "אפן שיידוועג" (על פרשת דרכים), יצא ב-1930, וכשנתיים לאחר מכן התפרסם ספרו "פאראקערטע מעזשעס" (תלמים חרושים). כשעלה לארץ, ב-1972, נחשב כאחד מסופרי היידיש המוערכים ביותר.
