ביוגרפיה
נולד במינסק. אחרי מלחמת העולם הראשונה עבר לקרטוז-ברזה שבפולין ולמד בבית ספר עברי. ב-1933 סיים את לימודיו בבית המדרש העברי למורים בווילנה והחל לעסוק בהוראה. בעודו תלמיד הסמינר פירסם שירים ראשונים בכתבי העת העבריים בפולין ("זרמים", 1931; "בסך", 1932), וכן קובץ שירים ראשון, "במערבל" (מעיינות, 1933). ב-1936 עלה לארץ ישראל כסטודנט באוניברסיטה העברית בירושלים. שנה לאחר עלייתו פירסם ספר שירים ראשון בארץ ("צהריים לבאות", 1937), ועד 1951 הוסיף עליו עוד שישה ("וילאות", 1940; "החוף האחר", 1941; "מפתחות אבודים", 1942; "אי-שם", 1944; "משירי המדבר", 1947; "עלי דרך", 1951). במלחמת העולם השנייה התגייס לצבא הבריטי במסגרת הבריגדה היהודית ושירת בארץ, בצפון-אפריקה ובאירופה. חוויותיו בשנים אלה הזינו רבים משיריו. לאחר השחרור חזר להוראה, ובד בבד יצא מ-1948 לשליחויות שונות של חינוך והסברה בגולה מטעם המוסדות הלאומיים, תחילה בקרב שארית הפלֵטה בפולין ולאחר מכן בקהילות היהודיות במקסיקו ובארגנטינה. ב-1958 התמנה לנהל את בית הסופר בתל אביב, ולאחר מכן כיהן כמזכיר הכללי של אגודת הסופרים העבריים עד 1974. בעשור האחרון לחייו פורסמו עוד ארבעה קבצים משיריו: "אזוב באבן" (1966, כולל מבחר מן הספרים הקודמים); "בעת ובעונה", 1969; "אבק חוצות", 1972; "עד בלי ירח", 1974. כחודשיים לפני מותו השלים הכנת מבחר מקיף משירתו המאוחרת (""צעדים על גשר"", 1977).
ביוגרפיה
נולד במינסק. אחרי מלחמת העולם הראשונה עבר לקרטוז-ברזה שבפולין ולמד בבית ספר עברי. ב-1933 סיים את לימודיו בבית המדרש העברי למורים בווילנה והחל לעסוק בהוראה. בעודו תלמיד הסמינר פירסם שירים ראשונים בכתבי העת העבריים בפולין ("זרמים", 1931; "בסך", 1932), וכן קובץ שירים ראשון, "במערבל" (מעיינות, 1933). ב-1936 עלה לארץ ישראל כסטודנט באוניברסיטה העברית בירושלים. שנה לאחר עלייתו פירסם ספר שירים ראשון בארץ ("צהריים לבאות", 1937), ועד 1951 הוסיף עליו עוד שישה ("וילאות", 1940; "החוף האחר", 1941; "מפתחות אבודים", 1942; "אי-שם", 1944; "משירי המדבר", 1947; "עלי דרך", 1951). במלחמת העולם השנייה התגייס לצבא הבריטי במסגרת הבריגדה היהודית ושירת בארץ, בצפון-אפריקה ובאירופה. חוויותיו בשנים אלה הזינו רבים משיריו. לאחר השחרור חזר להוראה, ובד בבד יצא מ-1948 לשליחויות שונות של חינוך והסברה בגולה מטעם המוסדות הלאומיים, תחילה בקרב שארית הפלֵטה בפולין ולאחר מכן בקהילות היהודיות במקסיקו ובארגנטינה. ב-1958 התמנה לנהל את בית הסופר בתל אביב, ולאחר מכן כיהן כמזכיר הכללי של אגודת הסופרים העבריים עד 1974. בעשור האחרון לחייו פורסמו עוד ארבעה קבצים משיריו: "אזוב באבן" (1966, כולל מבחר מן הספרים הקודמים); "בעת ובעונה", 1969; "אבק חוצות", 1972; "עד בלי ירח", 1974. כחודשיים לפני מותו השלים הכנת מבחר מקיף משירתו המאוחרת (""צעדים על גשר"", 1977).
ביוגרפיה
נולדה באליטה שליד וילנה. אביה, ישראל חבס, היה סוחר, עסקן ציבור ופעיל תרבות בחוגי היהדות הדתית-לאומית. ב-1907 עלתה המשפחה לארץ ישראל והתיישבה בשכונת נווה צדק. למדה שם בבית הספר לבנות ולאחר מכן בסמינר לוינסקי למורות ולגננות בתל אביב. את ראשית צעדיה בכתיבה עשתה בחסותו ובעידודו של מורהּ, יוסף חיים ברנר. סיפורה הראשון פורסם ב-1922 בכתב העת "התחלה" של ההסתדרות, ובהמשך אותו העשור הוסיפה ופירסמה סיפורים בירחון "הדים" ובשבועון "הפועל הצעיר". משנוסד היומון "דבר" ב-1925 נעשתה ממשתתפיו הקבועים ברשימות ובסיפורים קצרים, שהוקדשו בדרך כלל לנושאים חברתיים, ובמיוחד לדמויות של ילדים סובלים ועניים. ב-1931 ייסדה עם יצחק יציב את "דבר" לילדים, והשתתפה בו בקביעות עשרות שנים. משנות השלושים התרחבו תחומי הכתיבה והסיקור שלה ב"דבר", ולימים גם ב"דבר" השבוע, והקיפו שלל נושאים מהווייתו המדינית, ההתיישבותית והצבאית של היישוב העברי מתקופת המרד הערבי ועד לאחר הקמת המדינה. "כתבת השטח הראשונה", כינה אותה מרדכי נאור (2004), בציינו את חלוציותה כעיתונאית-מדווחת ממוקדי התרחשות מגוונים בארץ ומחוץ לה. בין השאר ליוותה בכתיבתה את קורותיהם של ניצולי השואה על אדמת אירופה ובתהליך היקלטותם בארץ ואת פרשת ההעפלה. עבודתה החרוצה בכתיבה ובעריכה מקיפה כשישים ספרי תיעוד וסיפורת לנוער ולמבוגרים, שחלקם נעשו למקורות היסטוריים בפני עצמם, ובולטים בהם מאורעות תרצ"ו (1937) וספר העליה השניה (1947). ערוץ מיוחד בכתיבתה הוא ביוגרפיות של חלוצים, מנהיגים ואנשי רוח שטבעו את חותמם בתולדות היישוב, כגון רחל המשוררת (1934), אלכסנדר זייד (1938), דוד בן-גוריון (1952) והנרייטה סולד (1960). בשנות הארבעים נמנתה עם מייסדי הוצאת עם עובד וערכה בה עשרות ספרים לילדים ולנוער. בשנות החמישים התלוותה לבעלה, חבר הכנסת דוד הכהן, בכהונתו כשגריר ישראל בבורמה ובשליחויות נוספות במזרח הרחוק, והעלתה את רשמיה משם בספרים אחדים, ובהם עולמות רחוקים (1956) ופגודות הזהב (1959).
זנדבנק שמעון /// מתרגם וחוקר ספרות /// נולד בתל אביב, ישראל /// 1933 /// גיל: 92
ביוגרפיה
נולד בתל אביב. אביו, יעקב זנדבנק (1939-1898), פובליציסט בולט, עמד בראש המרכז לתרבות של ההסתדרות. אף על פי שצמח בסביבה החברתית והרוחנית של "ארץ ישראל העובדת" גילה בתוכו מילדות משיכה עמוקה לתרבות אירופה וללשונותיה, ובגיל ארבע-עשרה, בהיותו תלמיד בבית הספר "תיכון חדש" בתל אביב, ניסה כוחו לראשונה בתרגומי שירה ודרמה. ב-1953, בעת שירותו הצבאי, הופיע הספר הראשון שתירגם (בשם העט ש' בר-חנה): "האמנות, התהוותה והתפתחותה" מאת גרשם ק' פרייער. ב-1954 החל לפרסם בעיתונות תרגומי שירה ורשימות על ספרות. למד ספרות אנגלית ופילוסופיה באוניברסיטה העברית בירושלים, ולאחר תקופת השתלמות בקיימברידג' סיים ב-1965 עבודת דוקטור על השירה האנגלית המטפיזית של המאה השבע-עשרה. באותה השנה התמנה כמרצה בחוגים לאנגלית ולספרות השוואתית באוניברסיטה העברית, והתקדם עד דרגת פרופסור מן המניין (1982). ב-1996 נבחר כחבר באקדמיה ללשון העברית. ב-1999 פרש לגמלאות.
זילברשלג יצחק /// משורר ומתרגם /// נולד בסטרי, גליציה /// 1903 – 1988 /// גיל
ביוגרפיה
נולד למשפחה חסידית בעיר סְטְרִי בגליציה המזרחית וספג את שלל התרבויות ששררו באותו חבל ארץ. בגימנסיה המקומית למד את השפות הקלאסיות, ובד בבד היה פעיל בתנועת "השומר הצעיר" והפנים את עיקרי האתוס שלה בראשיתה, שניכרו לימים בשירתו: פולחן הנעורים, זיקה חזקה לטבע ולגיטימציה להנאות הגוף, עידוד להגשמה עצמית והשקפה ציונית. ב-1920 היגר לארצות הברית, התיישב בניו יורק ומצא את מחייתו כפועל פשוט. ב-1925 חזר לאירופה, והשלים כעבור שנתיים לימודי היסטוריה אירופית באוניברסיטת וינה. כמו כן התעמק בספרויות אירופיות שונות. שב לארצות הברית בסוף אותו עשור, ומ-1930 עד 1932 לימד בסמינרים יהודיים למורים בניו יורק. ב-1933 עבר ללמד במכללה העברית למורים בבוסטון, דבק במוסד זה ובשנים 1968-1947 כיהן כדיקן שלו ולאחר מכן כנשיאו, עד לפרישתו ב-1970. מ-1973 ועד 1978 לימד ספרות עברית באוניברסיטת טקסס באוסטין, וחי שם עד יומו האחרון. בשנותיו האחרונות כיהן כנשיא של איגוד הפרופסורים לעברית בארצות הברית.
ורסס שמואל /// חוקר ספרות /// נולד בוילנה, ליטא /// 1915 – 2010 /// גיל
ביוגרפיה
נולד בווילנה. למד בחדר וקיבל חינוך עברי בבתי הספר של רשת "תרבות" וחינוך יידי ב"רעאַלגימנאַזיע" המהוללת של וילנה. בנעוריו עבד כמתנדב בייוו"א, המכון לחקר יידיש ותרבותה, ופירסם רשימות בעיתונות יידיש בווילנה ובוורשה. ב-1933 החל ללמוד באוניברסיטת וילנה, אך נאלץ להפסיק מחמת קשיים כלכליים. ב-1935 עלה לארץ ישראל ללמוד ספרות עברית באוניברסיטה העברית בירושלים, ומאז ועד מותו ישב בירושלים. הוריו ואחותו ורבים מבני משפחתו נספו בשואה עם קהילת וילנה. בשנות הארבעים והחמישים נהג ורסס לחתום על מאמריו בשם שמואל וילנאי, לציון זיקתו לעיר הולדתו.
ויינברג צבי זבולון /// סופר /// נולד בורשה, פולין /// 1884 – 1971 /// גיל
ביוגרפיה
נולד בפרבר פראגה, ורשה. למד בחדרים ובישיבות ואף הוסמך לרבנות. מנעוריו עסק בהוראה בערים שונות בפולין. בתוך כך השתלם בקורסים הפדגוגיים בגרודנה וב-1910 הוסמך להוראה. ב-1905 החל לפרסם סיפורים, תחילה בעיתון "הזמן" בווילנה בחסות העורך ישעיהו ברשדסקי, ולאחר מכן באכסניות נוספות ("המעורר" של ברנר, "רשפים" ו"ספרות" של פרישמן, "השילוח" ועוד). ב-1913 התיישב בוורשה והתפרנס מהוראה בגימנסיות מקומיות. באותה השנה הופיע ספרו הראשון ("ציורים וסיפורים", א'-ב', 1914-1913, ורשה: חברת אחיספר). ב-1920 ניסה לעלות לארץ, ישב בזכרון יעקב וניהל את בית הספר בשפיה, אולם אחרי כשנה חזר מאוכזב לוורשה. בשנים הבאות היה בעל תפקיד מרכזי בחיי ה"ספרות" העברית בפולין: סייע בידו של אליעזר שטיינמן בעריכת הירחון "קולות" (1924-1923), ערך עם מלכיאל לוסטרניק ובר פומרנץ את הירחון "ראשית" (1934-1932), ייסד את "אגודת הסופרים והעיתונאים העבריים בפולין" ועמד בראשה בשנים 1934-1929, ועוד. ב-1934 עלה ארצה בשנית, השתקע במושבה תל מונד ולימד בבית הספר המקומי עד פרישתו לגמלאות ב-1949. לאחר מכן התמסר לכתיבה.
וולפובסקי מנחם זלמן /// מתרגם, סופר, משורר ומסאי /// נולד בסוראז', רוסיה הלבנה /// 1893 – 1975 /// גיל
ביוגרפיה
נולד בעיירה סוראז' בפלך צ'רניגוב, רוסיה. למד בחדר, בישיבה ובקורסים למורים ורכש בכוחות עצמו השכלה כללית. ב-1910 החל לכתוב, וביכורי שירתו פורסמו בשבועון "העולם", בירחון "השילוח" וברבעון "התקופה". לפני מלחמת "העולם" הראשונה התגורר בייקאטרינוסלב, ושם התחזקה זיקתו לספרות העברית, ובעיקר דבקה נפשו בסיפורי "השלישייה" – ברנר, גנסין ושופמן. בפרוץ המלחמה גויס לצבא הרוסי ועשה בחזיתות בפולין ובגליציה. היה חבר פעיל ב"צעירי ציון". עלה ארצה בראשית 1921, ועוד הספיק להתוודע אל יוסף חיים ברנר ולהסתופף במחיצתו בחודשי חייו האחרונים. היה חבר שלוש שנים ב"גדוד העבודה" כמורה וכפועל במקומות שונים בארץ. מאמצע שנות העשרים היה עורך בהוצאת מצפה, ולאחר מכן בהוצאת הקיבוץ המאוחד. בד בבד עבד שנים רבות בהוראה.
ואלנרוד ראובן /// סופר וחוקר /// נולד בוויזנה, רוסיה הלבנה /// 1889 – 1966 /// גיל
ביוגרפיה
נולד בעיירה וויזנה ליד העיר סלוצק ברוסיה הלבנה. קיבל חינוך יהודי מסורתי. ב-1920 עלה לארץ ישראל כחלוץ מחלוצי העלייה השלישית, ועבד בסלילת כבישים בגליל ובעמק יזרעאל. כעבור כשנה עזב את הארץ, שהה זמן-מה בצרפת וב-1923 הגיע לארצות הברית וחי עד סוף ימיו בניו יורק. למד באוניברסיטת ניו יורק ובאוניברסיטת קולומביה, מ-1936 לימד ספרות עברית בסמינר התיאולוגי היהודי בניו יורק (JTS) ומ-1939 בברוקלין קולג'. פרס על שמו מוענק מטעם אגודת הסופרים העבריים.
ביוגרפיה
נולדה במחנה עקורים בגרמניה להורים ניצולי השואה ועלתה לארץ בגיל רך. מאז ועד היום היא מתגוררת בתל אביב. למדה בבית הספר התיכון "אליאנס" ושירתה בצבא כסמלת סעד בגדוד צנחנים. סיימה תואר ראשון (1972) ותואר שני (1980) בחוג לתורת הספרות הכללית באוניברסיטת תל אביב, ותואר שלישי (1991) באוניברסיטה העברית בירושלים. מ-1976 היא עובדת באוניברסיטה הפתוחה בכתיבת מחקרים וספרי לימוד בספרות.
