אונגרפלד משה /// חוקר ספרות, מסאי ועורך /// נולד בגליציה /// 1898 – 1983 /// גיל
ביוגרפיה
נולד ב-1898 (ולפי גרסה אחרת ב-1896) למשפחה חסידית בכפר בפלך רודקי בגליציה המזרחית. קיבל חינוך מסורתי בחדרים ובישיבת ויז'ניץ, ועמד בבחינות בגרות אקסטרניות. השתתף במלחמת העולם הראשונה כחייל בצבא האוסטרי, ונפל בשבי הרוסי. בעת שהותו ברוסיה ב-1917 פירסם את ראשוני מאמריו בעיתונות העברית ("העם") והיידית ("פעטראָגראַדער" "טאָגבלאַט"). בשנות העשרים למד באוניברסיטת וינה במחלקות לפילוסופיה ולשפות המזרח, וכן בבית המדרש העברי למורים, והיה פעיל בתנועה הציונית. מ-1922 נעשה הכתב בווינה של כמה עיתונים עבריים בארץ ישראל ("הארץ"), בפולין ("הצפירה", "היום") ובארצות הברית ("הדאר"), וכן השתתף בקביעות בעיתוני יידיש. בתחילת שנות השלושים התוודע לחיים נחמן ביאליק, וטרח הרבה לשמשו ולסייע לו במסירות בביקוריו בווינה. הוא ליווה את המשורר בקיץ 1934 בעת שאושפז לניתוח שממנו לא קם, והימצאותו ליד מיטתו בימיו האחרונים נעשתה לחוויית חייו המכרעת.
אוכמני (שוורץ) עזריאל /// מבקר, משורר ועורך /// נולד בסאנוק, פולין /// 1907 – 1978 /// גיל
ביוגרפיה
נולד בעיר סאנוק, פולין. קיבל חינוך מסורתי ועברי-ציוני. בנעוריו למד בבית המדרש לרבנים "תחכמוני" בוורשה וקיבל סמיכה לרבנות. לאחר מכן יצא ללמוד חקלאות בטולוז, צרפת. עוד בנעוריו בפולין החל לפרסם שירים בחתימת "עזריאל החיימי", הח"דור"ים הכרה ציונית-סוציאליסטית. ב-1932 עלה ארצה עם רעייתו, בת עירו, הסופרת רבקה גורפיין, ושניהם נמנו עם מייסדי קיבוץ עין שמר, שבו היו חברים כל חייהם. בצד התפקיד המרכזי שמילא בחיי הקיבוץ התמסר לשליחויות ולמשימות שונות במסגרת הקיבוץ הארצי ומטעמו. ב-1943 היה ממייסדיו ועורכיו של היומון "משמר" (לימים על ה"משמר"), וב-1946 השתתף בייסוד "המרכז לתרבות מתקדמת". בשנים 1948-1950 כיהן כמשנה לשגריר ישראל בפולין, והשתתף בארגון העלייה הגדולה משם. מתחילת שנות החמישים ועד סוף ימיו היה מראשי הוצאת הספרים התנועתית, ספרית פועלים. בין השאר ערך במסגרתה, עם משה שמיר ושלמה טנאי, את האנתולוגיה "דור" "בארץ" (1958), שסימנה ובמידה רבה עיצבה את פני הקאנון של ספרות "דור" תש"ח. במקביל מילא תפקידים שונים באגודת הסופרים העבריים, כולל תפקיד יו"ר האגודה, וערך כמה ממפעליה, בהם הירחון ""מאזניים"", "מאסף אגודת הסופרים" וספריית "מקור".
אגמון (ביסטריצקי) נתן /// סופר, מחזאי ומתרגם /// נולד בזווינגורודקה, אוקראינה /// 1896 – 1980 /// גיל
ביוגרפיה
נולד בעיירה זווניגורודקה, פלך קייב, אוקראינה. קיבל חינוך מסורתי בחדר וספג מילדות גם את הספרות הרוסית. ב-1913 יצא לארץ ישראל כדי ללמוד בגימנסיה "הרצליה", ועשה כמעט שנה בתל אביב. בשובו לבית הוריו לחופשה בקיץ 1914 "נתקע" שם מחמת פרוץ מלחמת העולם הראשונה. בשנות המלחמה התגורר בעיקר בייקטרינוסלב ובאלכסנדרובסק והחל לעסוק בפעילות ציונית. מכיוון שהתגלה כנואם מחונן, הרבה לנסוע בערי אוקראינה כתועמלן בשליחותן של אגודות ציוניות שונות. ביכורי כתיבתו – מסות וביקורת ספרות – פורסמו ב-1918 בכתבי העת העבריים ("השילוח", "העם"), עם חידוש הפעילות הספרותית העברית ברוסיה אחרי המהפכה.
אברמסקי יעקב דוד /// מסאי ומתרגם /// נולד בסמוליאן, רוסיה הלבנה /// 1914 – 1979 /// גיל
ביוגרפיה
נולד בעיירה סמוליאן שברוסיה הלבנה. אביו, הרב יחזקאל אברמסקי, נודע כמפרש התוספתא וזכה בפרס ישראל לספרות תורנית ב-1956. אחיו, שמעון אברמסקי, עמד שנים רבות בראש הקתדרה ליהדות באוניברסיטת לונדון. בגיל שמונה-עשרה הוגלה בידי השלטונות הסובייטיים לרוסיה האסייתית, בשל פעילותו הציונית ועיסוקו בתרבות העברית. ב-1937 נחלץ מרוסיה ועלה לארץ ישראל עם אשתו ובנו הבכור יונתן. מ-1939 ישב בירושלים ועבד שנים רבות בבית הספרים הלאומי. הוא היה ידידם של רבים מחכמי ירושלים, וקיים קשרים אמיצים עם סופרים עבריים בני דורות שונים, מטשרניחובסקי ועד עמוס עוז. במלחמת העצמאות שכל את בנו יונתן בהפגזה בירושלים, והוא בן שלוש-עשרה – אירוע שתואר בפירוט ב"סיפור על אהבה וחושך" מאת עמוס עוז, שהוריו היו מידידיהם הקרובים של אברמסקי וצרטה אשתו.
אבנרי שמואל /// חוקר ספרות ועורך /// נולד בתל אביב, ישראל /// 1949 /// גיל: 76
ביוגרפיה
נולד בתל אביב. למד במערכת החינוך הממלכתית-דתית, וסיים תואר ראשון בספרות עברית ובמקרא באוניברסיטת בר-אילן. בשירותו הצבאי שימש מדריך בלימודים האקדמיים במכללה לפיקוד ומטה (פו"ם), עורך ב"מערכות", בית ההוצאה לאור של צה"ל, וחוקר במחלקת תורת הלחימה במטכ"ל. מאז 1989 פירסם עשרות מאמרים בתחומי הספרות והעריכה, רובם במוסף הספרות של "הארץ", ובתוכם תופש מקום מרכזי חקר חיים נחמן ביאליק. מ-2001 ואילך הוא משמש מנהל הארכיון והמחקר בבית ביאליק בתל אביב, ועורך את ערבי העיון ואירועי הזיכרון הקשורים במשורר ובמורשתו. כמו כן הוא עוסק בצילום אמנותי – בחלקו בהשראת יצירתו של ביאליק – והציג מעבודותיו בתערוכות אחדות.
אבנרי (קולר) שרגא /// מבקר ספרות /// נולד בבוצ'אץ', גליציה /// 1913 – 1982 /// גיל
אבן-זהב ארי (גולדשטיין, ליאו) /// סופר, משורר ומחזאי /// נולד בגראייבה, פולין /// 1899 – 1971 /// גיל
ביוגרפיה
נולד בגראייבה, פולין. קיבל חינוך יהודי-ציוני ופירסם שירים ראשונים בביטאון הנוער העברי בעיירתו. אחרי מלחמת העולם הראשונה יצא ללמוד מדעי הרוח באוניברסיטת לייפציג. ב-1922 הפסיק את לימודיו כדי לעלות ארצה, והתיישב בירושלים. ב-1924 התמנה למזכיר האקדמי הראשון של האוניברסיטה העברית בירושלים שאך זה נוסדה ושימש יד ימינו של נשיא האוניברסיטה י"ל מאגנס. בתפקיד זה כיהן עד 1946. ב-1970 השלים במאוחר את לימודיו והוכתר כדוקטור לספרות על ידי הקולג' העברי בבולטימור.
אבינור גיטה /// מבקרת ספרות /// נולדה בוינה, אוסטריה /// 1929 – 1975 /// גיל
אבי-שאול מרדכי /// מתרגם, משורר וסופר /// נולד בסולנוק, הונגריה /// 1898 – 1988 /// גיל
ביוגרפיה
נולד בעיירה סולנוק, הונגריה, למשפחה דתית. למד בחדר ובישיבה, וכשעבר לבודפשט המשיך ללמוד בבית ספר אורתודוקסי ובסמינר דתי למורים. במלחמת העולם הראשונה שירת בצבא ההונגרי. אחריה נמנה עם תומכיה של מהפכת הנפל הקומוניסטית ההונגרית בראשות בלה קון, ומאז דבק ברעיון הקומוניסטי. ב-1920 הוציא קובץ ראשון של "שירים ציוניים" בהונגרית. ב-1921 עלה ארצה, התיישב בירושלים ונמנה עם ראשוני התלמידים באוניברסיטה העברית בירושלים. עם עלייתו החל לעסוק בהוראה, ושימש כשלושים שנה מורה בבתי ספר דתיים בתל אביב וכן בכפר הנוער בן-שמן. בד בבד היה פעיל בשנות העשרים והשלושים בהתארגנויות פוליטיות שדגלו בפציפיזם ובפיוס יהודי-ערבי בארץ ישראל, ובראשן "ברית שלום" והליגה לזכויות האדם. זיקתו לקומוניזם ותמיכתו בברית המועצות העמיקו בימי מלחמת האזרחים בספרד ומלחמת העולם השנייה, ולא נחלשו גם כאשר התגלו זוועות הסטליניזם בשנות החמישים. עד שנותיו האחרונות היה פעיל בליגה לידידות יהודית-ערבית ובוועד השלום בישראל, עמד בראש הליגה לידידות עם ברית המועצות, והיה מזוהה עם המפלגה הקומוניסטית הישראלית ועם עיתונה "קול העם".
