פיכמן יעקב /// משורר, מבקר ועורך /// נולד בבלצי, בסרביה /// 1881 – 1958 /// גיל
ביוגרפיה
נולד בעיר בלצי, בסרבּיה, שבה התחנך באורח מסורתי. מנעוריו נטה להשכלה ולספרות עברית ופירסם שירים ראשונים בעיתון "גן שעשועים" (1900). עבר למרכזי הספרות החדשה, תחילה לאודסה, שם נפגש עם ביאליק (1901), ואחר כך לוורשה (1903), שם נפגש עם דוד פרישמן, שפירסם ב"הדור" כמה משיריו. בשנים 1910-1904 התמסר לפעילות ספרותית באותם שני מרכזים, שכללה יצירה וביקורת, עריכה, הקדמת מבואות לכתבי סופרים והבאת ספרים לדפוס. ב-1910 הוציא כינוס ראשון של אגדות ושירים לילדים, ואילו שיריו הליריים כונסו לראשונה בקובץ "גבעולים" (תושיה, 1911). עלה ארצה ב-1911, וערך את הירחון לנוער "מולדת". בשנות מלחמת העולם הראשונה חזר לרוסיה, נדד באירופה ושב ארצה כדי להמשיך בעריכת "מולדת" ו"מעברות" (1919). כמו כן פירסם מבחר מסות בשם "בבואות". ב-1935 כינס שני מחזורים משיריו: "צללים על שדות" ו"ימי שמש". מ-1936 עד 1942 ערך את "מאזניים". ב-1942 זכה בפרס אהרונוביץ של ההסתדרות. ב-1944 פירסם את הנודע בספרי שיריו, "פאת שדה", שעליו זכה בפרס ביאליק (1945). על מחקרו "שירת ביאליק" (1946) קיבל את פרס אוסישקין (1947). ושוב זכה בפרס ביאליק ב-1953, על סדרת ספרי מסותיו "אמת הבניין", "בבית היוצר", "בני דור", "רוחות מנגנות" ו"אלופי ההשכלה". אירועי הוקרה נערכו לכבודו, והוא זכה בפרס עיריית רמת גן (1956) ובפרס ישראל (1957).
פטישי אורה /// סופרת /// נולדה בתימן /// 1945 /// גיל: 80
פורת (יוסלביץ') אליהו /// מתרגם ועורך /// נולד בז'וסלה, ליטא /// 1906 – 1966 /// גיל
ביוגרפיה
נולד בעיירה ז'וסלה, ליטא. לא למד מימיו לימוד מסודר. בגיל שש החל אביו, הרב יוסף יוסלביץ', ללמדו את האלף-בית העברי והמשיך בחינוך תורני מלא. חינוך כללי חילוני והשכלה רכש ממורים פרטיים. נדודי המשפחה הקשו על רכישת השכלה מסודרת, אבל הילד המוכשר למד בשקידה. בעיר סמיאטיץ', פולין, הצטרף ל"שומר הצעיר" וב-1926 יצא להכשרה. בשנים 1929-1928 נבחר למזכירות התנועה והיה חבר המועצה הראשית שלה ברחבי פולין, נקרא לוורשה הבירה לערוך את ביטאון התנועה, ודחה את עלייתו בשנה. עלה ארצה ב-1930 והצטרף לבני קיבוצו, עין החורש, במושבה חדרה. עבד בבניין ובחקלאות במושבה ובפרדסיה. ב-1932 התיישב ישיבת קבע בעין החורש וחי בקיבוץ כל חייו, עם אשתו לולה שעלתה מבלגיה. בנו הוא המשורר אלישע פורת.
פּוטַש ריקוּדה /// משוררת בשפת היידיש /// נולדה בפולין /// 1906 – 1965 /// גיל
ביוגרפיה
נולדה בפולין. אביה יקותיאל פוטש היה עיתונאי, ואחיה הבכור מרדכי נרקיס (1957-1898) היה מנהל מוזיאון "בצלאל" בירושלים ואביו של חוקר האמנות היהודית בצלאל נרקיס. בגיל שש-עשרה החלה לכתוב ולפרסם שירים בפולנית, ועברה ליידיש אחרי הפוגרום בלבוב ב-1918. ב-1924 העתיקה את מגוריה ללודז', שם נישאה למשורר היידי חיים-לייב פוקס ופירסמה משיריה בכתבי עת בוורשה ובלודז'. עלתה ארצה ב-1934 אחרי גירושיה מפוקס והתיישבה בירושלים, שם עבדה עד מותה כספרנית הספרייה לאמנות ב"בצלאל".
פדיה חביבה /// חוקרת קבלה, מבקרת תרבות, משוררת וסופרת /// נולדה בירושלים, ישראל /// 1957 /// גיל: 68
ביוגרפיה
נולדה בירושלים וגדלה בשכונת מקור ברוך. בת למשפחה שהגיעה לארץ מבגדאד, עיראק, נינתו של הרב המקובל יהודה פתיה, למדה קבלה ופירוש חלומות מסבה, חכם שאול פתיה. למדה בתיכון "מעלֶה" בירושלים, ועשתה בגרות אקסטרנית. למדה קבלה ומחשבת ישראל באוניברסיטה העברית בירושלים. בוגרת בית הספר לתיאטרון חזותי בירושלים. את עבודת הדוקטור שלה באוניברסיטה העברית כתבה על תורת האלוהות בקבלת רבי יצחק סגי-נהור ותלמידיו (ראתה אור כספר ב-2001). כתבה על ראשית תורת הסוד היהודית, הקבלה בספרד ובפרובנס, הרמב"ן, תחילת החסידות, מקומם של המיתוס והריטואל בזמן היהודי, ועוד. פרופסור בחוג להיסטוריה של עם ישראל באוניברסיטת בן-גוריון, ראש מרכז אלישר למורשת יהדות ספרד באוניברסיטה זו ועמיתה ב"מכון ון ליר" בירושלים.
ביוגרפיה
נולדה בפולין. עברה את שנות מלחמת העולם השנייה בברית המועצות, וכילדה הוגלתה לסיביר. בגיל שלוש-עשרה עלתה ארצה עם "עליית הנוער", יחד עם אביה ששרד את המלחמה. למדה ספרות והיסטוריה באוניברסיטה העברית בירושלים. במשך שנים עסקה בהוראה בבתי ספר תיכוניים. נישאה למשורר דן פגיס ולזוג נולדו שני ילדים.
פגיס דן /// משורר, מתרגם, מבקר וחוקר שירת ימי הביניים /// נולד ברדאוץ, בוקובינה /// 1930 – 1986 /// גיל
ביוגרפיה
נולד ברדאוץ, בוקובינה. כבן ארבע היה כאשר נסע אביו, יוסף פגיס, לארץ ישראל כדי להכין בית למשפחתו. חודשים ספורים לאחר נסיעתו של האב ארצה נפטרה האם, יהודית אוסלנדר, ממחלה פתאומית. פגיס נותר עם סבו וסבתו בבית משפחת אוסלנדר. אביו הגיע לבוקובינה ב-1939 וביקש לקחת עמו את בנו, אך סבתו סירבה. בפרקי הפרוזה שלו "אבא", שנכללו באסופת כל שיריו (1991), מצטט פגיס את תגובת הסבתא: "לאן תיקח את הילד, לחולות? למדבר?" (352). הוא נותר אפוא עם סבו וסבתו, ועמם נשלח אל מחנות העבודה במלחמת העולם השנייה. בספרה ""לב פתאומי"" (1995) מתארת אשתו, עדה פגיס, את הניסיון להתחקות אחר עקבות קורותיו בשואה: "דן לא הסכים לדבר על הגירוש. מה שעבר עליו באותו טרנספורט עכר את כל שנותיו, ובכל כוחותיו ניסה להסתיר זאת מעצמו ומאחרים. אחרי מותו לא הצלחתי לאתר את עקבותיו שם. איש מהמגורשים שדיברתי איתם לא פגש בו ולא שמע על משפחתו" (38). סודות ביוגרפיים נוספים אופפים את דמותו של פגיס עד היום.
פאלק מנחם מ' /// משורר, סופר, עורך /// נולד בביסטריצה, טרנסילבניה /// 1951 /// גיל: 74
ביוגרפיה
נולד בעיר ביסטריצה בטרנסילבניה, רומניה. עלה לארץ ב-1964. בוגר תיכון "מקיף א"' בבאר שבע. למד ספרות עברית ופילוסופיה באוניברסיטת בן-גוריון. עבד במרכז ההסברה (1986-1976) כעורך פרסומים ומפיק ראשי. מ-1987 עובד במשרד החינוך במגוון תפקידים. משמש כסגן יו"ר אגודת הסופרים העבריים מ-2007. כמו כן חבר באקו"ם, במועצה לתרבות ולאמנות בשכונות, בדירקטוריון של קרן גולדברג ובהנהלת הפדרציה לכתבי העת של האיחוד האירופי, ועוד.
ערפלי בעז /// חוקר ספרות /// נולד בקיבוץ אשדות יעקב, ישראל /// 1936 – 2010 /// גיל
ביוגרפיה
גדל בקיבוץ אשדות יעקב. שירת בצה"ל מ-1954 ועד 1957. ב-1961 החל את לימודיו באוניברסיטה העברית בירושלים, וסיים תואר ראשון בספרות עברית ובמקרא (1963) ותואר שני בספרות עברית ובספרות אנגלית (1965). מ-1963 לימד ספרות ומקרא בבית הספר התיכון האזורי של עמק הירדן בבית ירח. ב-1967 נמנה עם מייסדי החוג לתורת הספרות הכללית באוניברסיטת תל אביב, סיים בו את לימודי התואר השלישי (1977) ושימש בו כמרצה עד 1985. ב-1986 עבר לחוג לספרות עברית, ובו התמנה לפרופסור מן המניין (2000). ב-2005 פרש לגמלאות. במקביל לכך לימד במכללת "בית ברל" בשנים 1985-1974, ושימש בה בתקופות שונות ראש האגף להשתלמות מורים וראש החוג לספרות.
