ראובני אהרן /// סופר /// נולד בפולטבה, אוקראינה /// 1886 – 1971 /// גיל
ביוגרפיה
נולד בעיירה פּוֹלטָבָה, אוקראינה, שהיתה מרכז של פעילות רוסית מהפכנית, השכלה יהודית ו"הגנה עצמית" בתקופת הפוגרומים. סבו מצד אביו היה מנוי על עיתונים עבריים וידע קרוא וכתוב ברוסית ובפולנית. אביו, צבי שימשלביץ, שהיה מראשוני "חובבי ציון" ופעיל באגודת "בני משה", ביקר בארץ פעמיים (1891, 1905). אחיו, יצחק בן-צבי, היה נשיאה השני של מדינת ישראל וחוקר קהילות ישראל במזרח. על השכלתו כתב ראובני: Reading – No schools"". בגיל שבע-עשרה, בקיץ 1904, יצא לאמריקה, עבד שנתיים בבתי חרושת בשיקגו, ובקיץ 1906 שב לפולטבה, מאוכזב על שהחמיץ את מהפכת 1905. רשמיו מאמריקה התפרסמו בשבועון "פועלי ציון" ברוסית בעריכת דב בר בורוכוב ויצחק בן-צבי. באותו קיץ נידון למאסר, ולאחר שנתיים לגירוש לצפון-סיביר עם אביו, משום שבביתם נמצא נשק להגנה עצמית (אחיו יצחק נידון לעבודת פרך, אך הצליח להימלט ולעלות לארץ). בסיביר עסק האב בסחר חליפין עם הטונגוסים המקומיים, וראובני חיבר מילון וספר דקדוק של השפה הטונגוסית, ובעזרתה הצליח לברוח ליפן, שם עבד כמתורגמן. ב-1910 הגיע לארץ ישראל דרך מנצ'וריה, שנחאי והאוקיינוס ההודי, בדרכון ארמני שהשיג ביפן, ובעזרתו הורשה להיכנס לארץ כתושב קבע (ליהודים הותרה כניסה רק לשלושה חודשים). הוא שוחרר משירות בצבא הטורקי תמורת תשלום (שהיה מקובל לגבי משכילים וזרים).
ביוגרפיה
נולדה בפתח תקווה לאמה לאה ולאביה יהודה, ממייסדי המושבה. התחנכה שם בגן מקומי, בבית ספר יק"א ובבית הספר החקלאי של האיכרים. ב-1913 עשתה כשנה בדגניה, עם חלוצי העלייה השנייה. חזרה למושבה ב-1914, ולאחר כארבע שנים פוּנתה עם המשפחה בידי הבריטים לתל אביב, כאשר הורחקו האזרחים מהחזית נגד הטורקים (1918). בשנים 1920-1919 שימשה כמורה בבן-שמן, שם החלה בכתיבת שיריה. באביב 1921, בעת התקפת הערבים על פתח תקווה, עזרה לטפל בפצועים. נישאה בסוף אותה שנה בקהיר לבן דודתה, יצחק גרין, ושהתה עמו במצרים עד 1925. שיריה הראשונים התפרסמו בהדים (1922). ב-1925 השתקעה בתל אביב. התאלמנה ב-1930. קובץ שיריה הראשון, "קמשונים", פורסם בהוצאת הדים (1930). ב-1932 נישאה שנית, לצייר אריה אלואיל, והתגרשה ממנו ב-1935. ב-1945 עברה לכפר סבא, ומאז שבה לכתוב ולפרסם שירים, סיפורים ורשימות, וחזרה ב-1948 לתל אביב. אז מסרה את רכושה כעיזבון בחיים לקק"ל תמורת רנטה חודשית. מ-1955 התגוררה באבן יהודה, וחזרה לפתח תקווה ב-1960.
קשת ישורון (קופלביץ' יעקב יהושע) /// משורר, מתרגם ומבקר ספרות /// נולד במינסק-מזובייצקי, פולין /// 1893 – 1977 /// גיל
ביוגרפיה
נולד בעיירה מינסק-מאזובייצקי (נובומינסק) ליד ורשה, פולין. אביו עסק בנדל"ן ובמסחר ספרים ונודע כבעל נכסים אמיד. בילדותו זכה להשכלה כללית רחבה ולמד עברית ורוסית. עלה ארצה ב-1911 והגיע לתל אביב. בשנים 1912-1913 למד בסמינר למורים "עזרה" בירושלים. בשנות מלחמת העולם הראשונה נדד בין מקומות שונים והתפרנס מתרגומים שיזם המשרד הארץ-ישראלי (במסגרתם תירגם מיצירותיהם של גוטפריד קלר, ריכרד פוס, האופטמאן ועוד).
קשת (פישר) שולה /// חוקרת ספרות /// נולדה בתל אביב, ישראל /// 1940 /// גיל: 85
ביוגרפיה
נולדה בתל אביב בבית משכיל ואוהב ספר, בית פרולטרי עם השקפת עולם מעמדית אדוקה: סבתה ואמה היו פעילות בולטות למען נשים בקהילת יוצאי איראן. לאחר מלחמת העצמאות, כשעברה משפחתה לבני ברק, השלימה לימודי תיכון ב"אהל שם" ברמת גן. בגיל צעיר הצטרפה לתנועת "הנוער העובד", התגייסה לנח"ל ושירתה במסגרת של"ת כמדריכה בתנועתה, סניף בת גלים. לאחר השירות הצבאי הצטרפה עם חבריה לקיבוץ בית גוברין, נישאה והשתקעה בקיבוץ גבעת ברנר (1960). כיום היא חיה בדרום תל אביב ומכהנת כמנכ"לית תנועת "אחותי", תנועה הפועלת מתוך אידיאולוגיה של פמיניזם מזרחי. כמו כן עוסקת באמנות ובאוצרות.
ביוגרפיה
נולד וגדל בטירה. אחד מהקולות הבולטים של הספרות הישראלית של דורו. אביו, פעיל "מצפן", ישב במעצר מנהלי במשך חצי שנה בהיותו סטודנט, וגם במעצר בתוך הכפר, במשך שנתיים וחצי. בגיל חמש-עשרה החל ללמוד בפנימייה יוקרתית בירושלים. עם סיום לימודיו התיכוניים למד סוציולוגיה ופילוסופיה באוניברסיטה העברית בירושלים. לאחר לימודיו החל לעבוד ככתב במקומון "כל העיר", תחילה ככתב המגזין ולאחר מכן כבעל טור אישי בשם "24/7", שאיתו עבר למוסף "הארץ". סגנונו ההומוריסטי, השזור באירוניה ובכאב עמוק, והעמדה הביקורתית כפולת המבט – ערבי וישראלי, מזרחי ומערבי – מהווים תווי היכר גם ברומנים שכתב. הוא כותב עברית בלבד, ועל כך זכה לביקורת מצד קולות מסוימים בחברה הערבית. חתן פרס ראש הממשלה לסופרים עבריים (2005), פרס ברנשטיין לספרות (2011) על ספרו השלישי, "גוף שני יחיד", ופרס קוגל לספרות (2011).
קרפינוביץ' אברהם /// סופר ומסאי בשפת היידיש /// נולד בוילנה, ליטא /// 1913 – 2004 /// גיל
ביוגרפיה
נולד בווילנה למשפחה שהיתה פעילה בתיאטרון יידיש בעיר. סיים לימודי תיכון. עם פרוץ מלחמת העולם השנייה נמלט לברית המועצות והגיע עד לקזחסטן. לאחר השחרור שב לווילנה, שם נודע לו כי משפחתו נרצחה בפונאר. ב-1947 עלה לישראל, אך ספינתו נתפשה על ידי הבריטים והוא נשלח למחנה מעצר בקפריסין, שבו נכלא למשך שנתיים. ב-1949 הגיע לישראל והתיישב בגבעת רמב"ם (גבעתיים). היה חבר בקבוצה הספרותית "יונג ישראל" (ישראל הצעירה), שהיתה פעילה בארץ בשנות החמישים. היה המנהל האדמיניסטרטיבי של התזמורת הפילהרמונית וכיהן כחבר הנהלת אגודת סופרי ועיתונאי יידיש בישראל.
קרסל אליקים גצל /// ביבליוגרף, עורך וחוקר /// נולד בזבלוטוב, גליציה /// 1911 – 1986 /// גיל
ביוגרפיה
נולד בזבלוטוב, גליציה המזרחית (אז באימפריה האוסטרו-הונגרית, כיום באוקראינה). עלה ארצה ב-1930 ועבד שנים אחדות בפרדסי כפר גנים ליד פתח תקווה כפועל, כמדריך וכמנהל. בתוך כך פירסם ב"דבר" רשימות ומאמרים שעוררו את תשומת לבם של עורך העיתון ברל כצנלסון ועורך מוסף הספרות אז, דב שטוק (לימים סדן). בהזמנת כצנלסון עבר קרסל לירושלים (1938) והתרכז בעבודה ספרותית שהניבה, בין השאר, את הביבליוגרפיה הראשונה פרי עטו: "מדעי החברה בעברית: ביבליוגרפיה" (הוצאת המרכז לתרבות של ההסתדרות, 1939; החיבור ראה אור במהדורה מורחבת, 1948). ב-1943 עקר לתל אביב ועבד בארכיון תנועת העבודה ובהמשך במערכת "דבר" ובהוצאת עם עובד. ב-1951, לאחר שחרורו מצה"ל, עבד כעורך פרסומי המדור להשכלה במחלקת התרבות, והתמנה למנהל הראשון של המכון הביו-ביבליוגרפי "גנזים", תפקיד שמילא עד 1960.
קרן (פרידלנדר) רבקה (קטלין) /// סופרת ומבקרת /// נולדה בהונגריה /// 1946 /// גיל: 79
קרישק אריה /// סופר, תסריטאי, עיתונאי, עורך ומחזאי /// נולד בחולון, ישראל /// 1952 /// גיל: 73
ביוגרפיה
נולד בחולון. בוגר המחזור הראשון במגמת תיאטרון של סמינר הקיבוצים. עבד כעורך בהוצאת כתר. כתב טורים אישיים בעיתונים רבים, ובהם "על המשמר", "ידיעות אחרונות", "מעריב" ו"הארץ". בשנות השבעים ובתחילת שנות השמונים של המאה העשרים שודרו סיפוריו "עשן" ו"איסוף" ברדיו, בתוכניתו של נסים קמחי. נמנה עם קבוצת סופרים (ובהם אשר דורי ואורי בר-יוסף) שכתבו בשם העט "ברט ויטפורד" את סדרת ספרי המתח הפופולריים "פטריק קים". מאז שנות השבעים פרסם מספר רב של רומנים. בראשית דרכו כתב את התסריט לסרט הקצר "קשר הדבש", ובשנת 1977 הסרט הוקרן בטלוויזיה בבימויו של יעוד לבנון. במרכז התסריט מחזאי שמאלני המעלה קברט סאטירי ונרצח בעקבות זאת בידי פעילי ארגון ימין קיצוני. הסרט זכה בפרס הראשון בתחרות הסרט הישראלי הקצר, אך מאוחר יותר נפסל להקרנה עקב התנגדותם של אנשי ימין בישראל, והוקרן בעיקר בחו"ל. הוא זכה לביקורות צוננות, בטענה שהגזמות וסילופים בעלילה פוגמים באמינותה.
