אהל מילא (נאמיוט, ירחמיאל) /// סופר וחוקר /// נולד בוילנה, ליטא /// 1925 – 2005 /// גיל
ביוגרפיה
נולד בווילנה, ליטא. כבן עשר עלה לארץ עם הוריו, שהיו ציונים סוציאליסטים נלהבים. המשפחה השתקעה בכפר סבא. עם סיום לימודיו התיכוניים התנדב למשטרת היישובים העבריים, והיה מראשוני המדריכים בגדנ"ע (המחתרתי) של ארגון "ההגנה". במלחמת העולם השנייה התגייס לצבא הבריטי ושירת כאלחוטאי בצי המלחמה. עם פרוץ מלחמת העצמאות התגייס לחיל הים, והיה מראשוני האלחוטאים בחיל. בשנים 1950-1946 היה חבר קיבוץ הסוללים. ב-1953 עבר לירושלים ולמד בחוגים לספרות עברית ומקרא באוניברסיטה העברית. שימש כמורה וכעורך מסגנן בעיתונים יומיים, ולימים כאחד מעורכי המוסף היומי של ""מעריב"". שימש גם כאיש יחסי הציבור של חברת "מקורות", בשנות הקמתו של המוביל הארצי מהכנרת לנגב.
אברמסקי יעקב דוד /// מסאי ומתרגם /// נולד בסמוליאן, רוסיה הלבנה /// 1914 – 1979 /// גיל
ביוגרפיה
נולד בעיירה סמוליאן שברוסיה הלבנה. אביו, הרב יחזקאל אברמסקי, נודע כמפרש התוספתא וזכה בפרס ישראל לספרות תורנית ב-1956. אחיו, שמעון אברמסקי, עמד שנים רבות בראש הקתדרה ליהדות באוניברסיטת לונדון. בגיל שמונה-עשרה הוגלה בידי השלטונות הסובייטיים לרוסיה האסייתית, בשל פעילותו הציונית ועיסוקו בתרבות העברית. ב-1937 נחלץ מרוסיה ועלה לארץ ישראל עם אשתו ובנו הבכור יונתן. מ-1939 ישב בירושלים ועבד שנים רבות בבית הספרים הלאומי. הוא היה ידידם של רבים מחכמי ירושלים, וקיים קשרים אמיצים עם סופרים עבריים בני דורות שונים, מטשרניחובסקי ועד עמוס עוז. במלחמת העצמאות שכל את בנו יונתן בהפגזה בירושלים, והוא בן שלוש-עשרה – אירוע שתואר בפירוט ב"סיפור על אהבה וחושך" מאת עמוס עוז, שהוריו היו מידידיהם הקרובים של אברמסקי וצרטה אשתו.
אבן-זהב ארי (גולדשטיין, ליאו) /// סופר, משורר ומחזאי /// נולד בגראייבה, פולין /// 1899 – 1971 /// גיל
ביוגרפיה
נולד בגראייבה, פולין. קיבל חינוך יהודי-ציוני ופירסם שירים ראשונים בביטאון הנוער העברי בעיירתו. אחרי מלחמת העולם הראשונה יצא ללמוד מדעי הרוח באוניברסיטת לייפציג. ב-1922 הפסיק את לימודיו כדי לעלות ארצה, והתיישב בירושלים. ב-1924 התמנה למזכיר האקדמי הראשון של האוניברסיטה העברית בירושלים שאך זה נוסדה ושימש יד ימינו של נשיא האוניברסיטה י"ל מאגנס. בתפקיד זה כיהן עד 1946. ב-1970 השלים במאוחר את לימודיו והוכתר כדוקטור לספרות על ידי הקולג' העברי בבולטימור.
אבי-שאול מרדכי /// מתרגם, משורר וסופר /// נולד בסולנוק, הונגריה /// 1898 – 1988 /// גיל
ביוגרפיה
נולד בעיירה סולנוק, הונגריה, למשפחה דתית. למד בחדר ובישיבה, וכשעבר לבודפשט המשיך ללמוד בבית ספר אורתודוקסי ובסמינר דתי למורים. במלחמת העולם הראשונה שירת בצבא ההונגרי. אחריה נמנה עם תומכיה של מהפכת הנפל הקומוניסטית ההונגרית בראשות בלה קון, ומאז דבק ברעיון הקומוניסטי. ב-1920 הוציא קובץ ראשון של "שירים ציוניים" בהונגרית. ב-1921 עלה ארצה, התיישב בירושלים ונמנה עם ראשוני התלמידים באוניברסיטה העברית בירושלים. עם עלייתו החל לעסוק בהוראה, ושימש כשלושים שנה מורה בבתי ספר דתיים בתל אביב וכן בכפר הנוער בן-שמן. בד בבד היה פעיל בשנות העשרים והשלושים בהתארגנויות פוליטיות שדגלו בפציפיזם ובפיוס יהודי-ערבי בארץ ישראל, ובראשן "ברית שלום" והליגה לזכויות האדם. זיקתו לקומוניזם ותמיכתו בברית המועצות העמיקו בימי מלחמת האזרחים בספרד ומלחמת העולם השנייה, ולא נחלשו גם כאשר התגלו זוועות הסטליניזם בשנות החמישים. עד שנותיו האחרונות היה פעיל בליגה לידידות יהודית-ערבית ובוועד השלום בישראל, עמד בראש הליגה לידידות עם ברית המועצות, והיה מזוהה עם המפלגה הקומוניסטית הישראלית ועם עיתונה "קול העם".
אבו חנא חנא /// משורר, סופר, מתרגם ועורך בשפה הערבית /// נולד ברינא, ישראל /// 1928 /// גיל: 97
ביוגרפיה
נולד בכפר רינא שבגליל, בן למשפחה נוצרית. אביו היה מפקח ומודד אדמות באזורים רבים בארץ, ועקב כך בילה את ילדותו ונעוריו במקומות שונים. בהם: עוספיה, ירושלים, רמאללה, אשדוד, חיפה ונצרת. למד במכללה הערבית בירושלים. למד ערבית ואנגלית באוניברסיטאות חיפה ותל אביב. שימש מחנך ומנהל בבית ספר תיכון יווני אורתודוקסי בחיפה. היה מרצה במכללה להכשרת מורים ערבים בחיפה (1995-1987) ובחוג לשפה וספרות ערבית באוניברסיטת חיפה (1993-1973).
