שופמן גרשֹם /// סופר, עורך ומתרגם /// נולד באורשה, רוסיה הלבנה /// 1880 – 1972 /// גיל
ביוגרפיה
נולד באוֹרְשָה, פלך מוהילוב, רוסיה הלבנה, כבן למשפחת מלמדים ענייה מחסידי חב"ד. למד בחדר ומגיל אחת-עשרה נשלח לישיבות בדוֹברוֹבְּנָה ובוִויטבּסק. במשפחה היו שלושה בנים ובת: משה הבכור, גרשם, זליג וחסיה. שני האחרונים נספו באורשה עם אנשי הקהילה במלחמת העולם השנייה. בהשפעת משה, האח הבכור, התחיל בלימודי חול כאוטודידקט והכיר מקרוב את הספרות העברית והרוסית. מכתביו אל האח היו ניסיונותיו הספרותיים הראשונים.
ש' שלום (שפירא שלום יוסף) /// משורר, מחזאי וסופר /// נולד בפארצ'ב, פולין /// 1904 – 1990 /// גיל
ביוגרפיה
נולד בפארצ'ב, פולין. ילדותו המוקדמת עברה עליו בחצר סבו האדמו"ר מדרוהוביץ, רבי חיים מאיר יחיאל שפירא, ואחר כך בווינה, עד לעלייתו לארץ ישראל ב-1922. תחילה התגוררה המשפחה בירושלים ואחר כך הצטרפה לקבוצת חסידי יבלונה, מייסדי כפר חסידים, שם עסק בהוראה עד 1927. לימים תיאר ימי התיישבות אלה בפרקי יומן "עליית חסידים". שיריו הראשונים נדפסו בעיתון "הָאֱהֶלָה" בעריכת ר' בנימין (יהושע רדלר פלדמן). באותן שנים ערך את שיריו הראשונים שנכתבו על ידו בווינה וכן את אלה שנכתבו בירושלים ופירסמם בקובץ שיריו הראשון, "בלב העולם: שירים" (תרבות, 1927). שירים אלה נושאים עליהם תווי סגנון אקספרסיוניסטיים מובהקים, וניכר כי הושפעו מאקלימה התרבותי של אירופה בין שתי מלחמות העולם, והם משתלבים בסגנון התקופה כפי שאנו מכירים אותו משירת י' למדן, א' שלונסקי וא"צ גרינברג באותן שנים. ב-1928 עבר לראש פינה ושימש כמורה לילדי המושבה ולילדי הבדווים בסביבה. תקופת חיים זו תועדה על ידו בנובלה אקספרסיוניסטית, "יומן בגליל: מימי הדמים בארץ" (1932), ובה תיאור אהבתו של המספר לתלמידתו הבדווית לוּנָה. הנובלה תורגמה לגרמנית (Galiläicsches Tagebuch) וזכתה להערכה רבה בחוגי האקספרסיוניסטים הגרמנים. מ-1930 בילה כשנתיים בלימודי פנומנולוגיה באוניברסיטת אֶרְלַנגֶן אצל תלמידו הישיר של א' הוסרל – אוֹיגֶן הֶריגֶל. ללימודים אלה היתה השפעה רבה על כתיבתו, שנעשתה מופנמת ומאופקת, ולמעשה נסוגה כליל מערכי הכתיבה האקספרסיוניסטית. מהפך זה הוליך אותו להתכחשות גורפת לראשית כתיבתו, והוא טרח תדיר להעלים את ספרו הראשון. מעתה קיבלו שיריו צביון שקט, מיסטי ופסיכולוגיסטי – מתכונת שקבעה את סגנון כתיבתו עד ליום מותו. ספר שיריו "מי?" (1930) הוא הדוגמה המובהקת הראשונה לנטייתו הסימבוליסטית-מיסטית, ובשלו זכה באהדה רבה מצדו של ביאליק, שסייע לו בהדפסת הספר, נעשה לפטרונו וסייע לו להשתלב בממסד הספרותי של אותה עת.
פרידמן דוד אריה /// מבקר ספרות /// נולד בסובאלקי, פולין /// 1889 – 1957 /// גיל
ביוגרפיה
נולד בסובאלקי, פולין. למד בחדר, בישיבה ובגימנסיה עברית-רוסית בווילנה. ב-1915 סיים לימודי רפואה במוסקבה. במלחמת העולם הראשונה שירת כרופא בצבא הרוסי. מ-1918 ועד 1925 השתלם ברפואת עיניים בברלין ובווינה. בתוך כך פתח בפעילות ספרותית בתחום הביקורת. מסתו הראשונה, על ח"נ ביאליק, הופיעה ב-1911 בירחון "השילוח", ומאז ועד ימיו האחרונים פירסם מאות מסות ביקורת בעברית וביידיש בעשרות אכסניות ספרותיות, וכן מונוגרפיות אחדות. ב-1923 הופיע בברלין ספרו "י.ח. ברנר – אישיותו ויצירתו". באותה שנה ייסד וערך את כתב העת הספרותי-ביבליוגרפי "עין הקורא".
פֶּרוּץ ליאו (ליאופולד) /// סופר בלשון הגרמנית /// נולד בפראג, צ'כיה /// 1882 – 1957 /// גיל
ביוגרפיה
נולד בפראג לאב סוחר טקסטיל. בגיל צעיר עבר לווינה (1901). במלחמת העולם הראשונה שירת בצבא האוסטרי בחזית המזרחית, ונפצע קשה בריאותיו בקרבות נגד רוסיה. עם סיפוח אוסטריה אל גרמניה הנאצית (1938) נמלט עם משפחתו לארץ ישראל, תחילה התגוררו בחיפה ואחרי זמן קצר התיישבו בתל אביב. תשע-עשרה שנים חי בתל אביב כנטע זר, כשהוא נוסע בכל שנה לנופש באוסטריה. בכל שנותיו בארץ נשאר מושרש בלשון הגרמנית ולא התערה בתרבות העברית. הוא נפטר בעת ששהה בחופשת ספא בעיר באד-אישל, אוסטריה, ונקבר בבית העלמין של העיר.
עגנון (צ'צ'קס) שמואל יוסף /// סופר /// נולד בבוצ'אץ', גליציה /// 1887 – 1970 /// גיל
ביוגרפיה
נולד בבוצ'אץ' שבגליציה המזרחית, חבל ארץ בדרום-מזרח פולין שהיה נתון בשלטונה של האימפריה האוסטרו-הונגרית מאז סוף המאה השמונה-עשרה. גדל במשפחה מסורתית, כשהוא נתון להשפעת אביו, שלום מרדכי צ'צ'קס, שהיה מוסמך לרבנות ונטה לחסידות, וסבו מצד אמו, יהודה הכהן פארב, שהיה אדם אמיד ונודע בבקיאותו בתלמוד. אמו היתה זו שקירבה אותו לספרות ול"שירה" וכן דאגה לטיפוח ידיעותיו בגרמנית, שהיתה שפת המדינה. בילדותו למד בחדר, אך עד מהרה נטש את מסגרת הלימוד המקובלת והמשיך בלימודיו בהדרכת אביו ובעזרת כמה מורים פרטיים שנשכרו עבורו. הוא החל בכתיבה עוד בהיותו נער, והחל מגיל שש-עשרה פירסם את יצירותיו בעיתונות היהודית בגליציה – הן בעברית והן ביידיש. הוא כתב סיפורים, שירים, וכן כתבות על הנעשה בעירו. מראשית דרכו זכה לעידוד ולתמיכה מצד סופרים ועורכים, במיוחד מצדו של שמעון מנחם לאזר, עורך "המצפה" בקראקוב. ב-1907 הוזמן ללמברג (לבוב) על ידי אליעזר רוקח, שייסד כתב עת בשם "העת", לשמש בו עוזר לעורך. כתב "העת" היה קצר ימים, אך השהות בלמברג העניקה לו הזדמנות למפגש ראשון עם קבוצת סופרים כותבי עברית שנהגו להתכנס בביתו של א"מ ליפשיץ, האיש שפרש עליו את חסותו.
עגן (עוגן) יצחק /// משורר /// נולד בוילנה, ליטא /// 1909 – 1991 /// גיל
ביוגרפיה
נולד בווילנה, בן למשפחה ציונית, נכדו של הרב אליעזר ניצברג (הידוע בכינויו "דמשק אליעזר"), בעל השו"ת "ספר דמשק אליעזר" (וילנה, 1900), רבה של קוֹבֶל, שהשפעתו על עגן היתה רבה. אביו, יעקב-מיכאל, ואמו, רחל לבית ויינברג, חינכו את ילדיהם חינוך ציוני עברי. בשנים 1927-1916 התחנך בחדר מתוקן של רשת "תרבות" ובגימנסיה העברית ע"ש אפשטיין בווילנה.
ביוגרפיה
נולד בבוקרשט, רומניה. עלה ארצה ב-1948 לאחר שנתיים באוסטריה ובאיטליה. למד ספרות, פילוסופיה וחינוך באוניברסיטת תל אביב. נגיד הוא אביה של המשוררת ורדי נגיד, המוכרת גם בשם מיא שם-אור. הוא מוסמך לספרות עברית ובעל תואר דוקטור מהחוג לאמנות ה"תיאטרון" באוניברסיטת תל אביב, על עבודתו "הסוגה התיעודית ב"תיאטרון" הישראלי" (2005). חוקר ברשות למחקר של החוג ל"תיאטרון" באוניברסיטת תל אביב בנושא הדרמטורגיה של ה"תיאטרון" הישראלי.
כצנלסון-שזר רחל /// מסאית, עורכת /// נולדה בבוברויסק, רוסיה הלבנה /// 1885 – 1975 /// גיל
ביוגרפיה
נולדה בעיר בוברויסק, רוסיה הלבנה. סיימה בהצטיינות גימנסיה רוסית בעיר קרמנצ'וג. ב-1905 הצטרפה לתנועה הציונית-סוציאליסטית. ב-1908 יצאה ללימודים אקדמיים, תחילה בברלין ואחר כך בפטרבורג, שם נשאה ב-1909 את הרצאתה הפומבית הראשונה, שהוקדשה לשירת ביאליק. באקדמיה ללימודי היהדות בפטרבורג הכירה את התלמיד זלמן רובשוב, שנעשה לבן זוגה. ב-1912 עלתה לארץ ישראל. מ-1914 שימשה מורה לעברית ולהיסטוריה בחוות הלימוד לצעירות בכנרת. ב-1917 עברה לירושלים והצטרפה לקבוצת העובדים בגן הירק שהקים ברל כצנלסון. מ"אות"ו זמן נעשתה פעילה מרכזית במוסדותיה השונים של תנועת הפועלות בארץ ישראל. ב-1920 נישאה לזלמן רובשוב והצטרפה אליו לשליחותו התנועתית לווינה עד 1924. מ-1925 התגוררו בתל אביב לרגל עבודתו של בעלה במערכת "דבר", והיא הצטרפה לוועדת התרבות של ההסתדרות. ב-1930 הופיע בעריכתה הקובץ "דבר"י פועלות, המדובב נשים מבנות העלייה השנייה והשלישית. ב-1934 התמנתה לערוך את "דבר" הפועלת, ירחון מועצת הפועלות, והתמידה בכך עד 1961. במהלך השנים יצאה לשליחויות פוליטיות וחינוכיות באירופה, בהן הרצ"אות" בסמינר "החלוץ" בפולין ב-1938 ובסמינר רעיוני לנוער במחנות העקורים ב-1947. כאשר התמנה בעלה ב-1949 לתפקיד שר החינוך אימצו שניהם את השם שזר. כעבור שנתיים, כשנבחר להנהלת הסוכנות, עקרו לירושלים. ב-1958 הוענק לה פרס ישראל על מפעל חייה בקידום נשים. ב-1963 נבחר שזר לתפקיד הנשיא השלישי של מדינת ישראל, והיא שימשה לצדו בעשר שנות כהונתו.
כהנא בתיה /// סופרת /// נולדה בקמנץ-פודולסק, אוקראינה /// 1901 – 1978 /// גיל
ביוגרפיה
נולדה בקמנץ-פודולסק, אוקראינה. למדה בגימנסיה והמשיכה בלימודיה בסמינר למורים בווינה וכן באוניברסיטה שם. עלתה ארצה ב-1921 והתיישבה בתל אביב. לימים עברה לרמת גן. החלה לכתוב ברוסית, אך תירגמה את סיפוריה בעצמה לעברית. סיפורה הראשון פורסם ב-1922 בשבועון "החיים" בעריכת פסח גינצבורג. ספרה הראשון, "פרפרים: סיפורים ואגדות", הופיע ב-1927 בדפוס הפועל הצעיר. כתיבתה זכתה לטיפוחם של יוסף קלוזנר, עורך הירחון "השילוח", ושל מנחם ריבולוב, עורך השבועון "הדאר" בניו יורק. גם אברהם שלונסקי היה ממעודדיה, וכאשר שימש עורך המדור לספרות של "הארץ" פירסם בהמשכים, ב-1929, את הנובלה שלה "בפרוח עץ ההדר", שהופיעה כספר ב-1931. ספריה הנוספים: "עלבונות" (סיפורים, 1936); "צללים וצלילים" (סיפורים, 1959); "החיצים ממך והלאה" (רומן, 1960); "בערוב היום" (סיפורים, 1967); וכן ספרון לילדים בשם "תפוח הזהב הגאה" (1944).
הורוביץ יעקב /// סופר, מסאי, מתרגם ועורך /// נולד בקאלוש, גליציה /// 1901 – 1975 /// גיל
ביוגרפיה
נולד בקאלוש, גליציה המזרחית, למשפחה המתייחסת לשל"ה הקדוש. בזמן מלחמת העולם הראשונה עברה משפחתו לווינה, ושם, נוסף על חינוכו המסורתי, למד בגימנסיה והיה פעיל בתנועות הנוער "בלאו וייס" (כחול-לבן) ו"השומר הצעיר". ב-1919 עלה לארץ והצטרף לפעילות התיאטרונית בלהקת "התיאטרון העברי" ובלהקת "התיאטרון האמנותי".
