טנא (טננבוים) בנימין /// משורר, סופר, מתרגם ועורך /// נולד בורשה, פולין /// 1914 – 1999 /// גיל
ביוגרפיה
נולד בוורשה, פולין, וחי בילדותו חיי מצוקה קשים. למד ברשת החינוך העברית "חינוך", ובגיל צעיר הצטרף לתנועת "השומר הצעיר". במסגרת זו נסע לעיר סלונים כדי להכשיר את עצמו לעבודה חקלאית. ב-1937 עלה לארץ ישראל. כעבור שנה הקים עם חבריו את קיבוץ אילון בגליל המערבי, ועשה בו כעשר שנים. ב-1947 נסע כשליח לפולין, להציל ילדים יהודים שנלקחו בשואה למנזרים נוצריים. ב-1948 עזב את קיבוצו ועבר לתל אביב. במשך שלושים ושתיים שנים היה עורך השבועון "משמר לילדים" ועסק בעבודה ספרותית ענפה למבוגרים ולילדים. זכה בפרס זאב לספרות ילדים (1975) על ספרו "בצלו של עץ הערמון" (1973).
טן-פי (בוצ'טסקי) יהושע /// משורר, מתרגם, מילונאי וסופר ילדים /// נולד בקישינב, בסרביה /// 1914 – 1988 /// גיל
ביוגרפיה
נולד בקישינב. למד בגימנסיה של אגודת ישראל. הצטרף לתנועת "החלוץ" ועלה לארץ לקיבוץ מגדיאל של "השומר הצעיר" ב-1934. בתקופה שבה שהה במגדיאל פירסם את ספר שיריו הראשון, "מאלף ועד תיו", שיצא לאור בדפוס "הפועל המזרחי" (1937). לאחר תקופת מגורים בתל אביב נסע להשתלמות בפריז, שם למד את השפה הצרפתית. ידיעתו בצרפתית היתה הבסיס לפרסום "מילון טן-פי לצרפתית" שהביא לו את עיקר פרסומו. הוא שב לארץ ב-1939, ולאחר מכן עיברת את שמו, בתחילה ל"פייטן" ולאחר מכן ל"טן-פי". היה חבר מערכת "הארץ", הוציא לאור את השבועון "הד ירושלים" וייסד הוצאת ספרים קטנה בשם "ספריית השעות".
טברסקי יוחנן /// סופר /// נולד בשפיקוב, אוקראינה /// 1900 – 1967 /// גיל
ביוגרפיה
נולד בעיירה שפיקוב שבפלך פודוליה, אוקראינה, למשפחה שהקימה מתוכה את שושלת אדמו"רי צ'רנוביל לשלוחותיה השונות. גדל בחצרו של סבו, האדמו"ר מטריסק, ולמד בעיקר בעצמו לימודי קודש וחול. חלק משנות ילדותו חי בוורשה, שם התוודע לי"ל פרץ. ב-1918 למד בגימנסיה באודסה והתקרב לביאליק. בפרוץ מלחמת האזרחים ברוסיה ב-1919 נמלט לבסרביה (אז בתחום רומניה), התגורר בקישינב ולימד בבית ספר לילדי הפליטים. בתקופה זו פירסם סיפור ראשון ביידיש בעיתון המקומי "דער ייד". ב-1921 יצא לברלין, שם שמע באוניברסיטה הרצאות בפילוסופיה ובפסיכולוגיה. ב-1924 החל לפרסם סיפורים בעברית בשבועון "העולם", ומאז השתתף דרך קבע בעיתונות הספרותית. ב-1926 היגר לארצות הברית. מ-1927 לימד פסיכולוגיה והיסטוריה יהודית במכללה העברית למורים בבוסטון. ב-1948 עלה לארץ אחרי שהוזמן לשמש עורך בהוצאת "דביר", והתיישב בתל אביב.
ביוגרפיה
נולד בירושלים לאביו יצחק, שהיה מנכ"ל מוסד ביאליק, ולאמו מרית, מורה לספרות. למד ב"תיכון ליד האוניברסיטה" ושירת בחיל האוויר. הגיש תוכניות ברדיו ובטלוויזיה. בוגר ומוסמך אוניברסיטת תל אביב בהיסטוריה ובלימודים בין-תחומיים ובעל תואר דוקטור מאוניברסיטת רטגרס, ארצות הברית. מלמד בחוג לתקשורת ובבית הספר למדיניות ציבורית באוניברסיטה העברית בירושלים. עורך שותף (עם נסים קלדרון) של כתב העת לספרות "מקרוב".
חרמוני מתן /// סופר, חוקר ספרות ועורך /// נולד בקיבוץ דורות, ישראל /// 1969 /// גיל: 56
ביוגרפיה
נולד בקיבוץ דורות שבנגב וגדל בבאר שבע ובעומר. כיום גר בתל אביב. בעל תואר דוקטור מאוניברסיטת בן-גוריון בנגב ומרצה לספרות עברית באוניברסיטה הפתוחה. מראשית שנות האלפיים מפרסם ביקורות ספרות ורשימות בכתבי עת ובעיתונות. ספר ביכוריו "היברו פבלישינג קומפני" (כנרת, זמורה-ביתן, דביר, 2011) ראה אור בעריכת יגאל שוורץ ויערה שחורי, כשחרמוני היה בן ארבעים ואחת. גם בחמש-עשרה השנים שקדמו לפרסומו כתב פרוזה, אך גנז אותה. הספר זכה להצלחה ביקורתית ומסחרית, והתווה רבים מקווי המתאר הייחודיים לפואטיקה של היוצר. באותו עשור פרסם עוד שלושה רומנים: "ארבע ארצות" (2014), "קרבת דם" (2017, פורסם בשנית בשם "ג'ון טרבולטה ואני") ו"שפילפוגל, שפילפוגל" (2019). ספר הילדים פרי עטו "שני ואני" יצא ב-2019. ב-2009 פרסם מבוא ליצירת שלום עליכם, וב-2012 ערך את האנתולוגיה "אמריקה – העולם החדש ביידיש ובעברית". בשנים 2016–2019 ערך את כתב העת "מאזנַים". ב-2012 קיבל את פרס ברנשטיין על ספר ביכוריו, וב-2014 קיבל את פרס היצירה לסופרים עברים ע"ש ראש הממשלה לוי אשכול.
חלפי שמשון /// משורר, מחזאי ופזמונאי /// נולד בלודז', פולין /// 1912 – 1997 /// גיל
ביוגרפיה
נולד בלודז', פולין, וגדל ברוסיה, לשם נדדה משפחתו בעקבות הפוגרומים והמלחמות. ב-1926, בהיותו נער, עלה ארצה ועבד בסלילת כבישים ובעבודות כפיים אחרות. במלחמת העולם השנייה התגייס לבריגדה היהודית והשתתף בלהקה הדרמטית שלה. היה מחלוצי הרדיו העברי המנדטורי "קול ירושלים". כתב מחזות שהועלו בתיאטרון והיה במאי של תיאטרון קהילתי. בשנות החמישים נסע עם משפחתו למקסיקו סיטי, שם לימד בבית ספר תיכון עברי והקים תיאטרון יהודי ועברי, שהעלה מחזות בבימויו. שנים רבות עבד במחלקת החינוך והתרבות של עיריית תל אביב, ובין השאר היה סגן מנהל המחלקה ולאחר מכן מנהל המדור לאמנות. בנוסף לפעילויות אלה תיעד מאות שיחות עם ראשוני תל אביב, ובכך היה מחלוצי ה"היסטוריה בעל פה". השיחות ראו אור בכרך הראשון בַּסדרה "חולמים בַּחולות", שזכה להדים חיוביים.
ביוגרפיה
נולד ביפו להורים שעלו מדמשק, סוריה. בילדותו גר בתל אביב, בשכונת נאות אפקה. בגיל תשע אובחן כמחונן ולמד בפרויקט המחוננים של תל אביב. בגיל שלוש-עשרה, בעקבות עבודת האב במשרד השיכון, עברה המשפחה לירושלים. למד ב"תיכון שליד האוניברסיטה" בירושלים. בנעוריו הרבה לקרוא, בעיקר ספרים של גינתר גראס, גבריאל גרסיה מארקס, א"ב יהושע ודויד גרוסמן. עבודתו הראשונה היתה כתיבת תסכיתי רדיו לתוכנית לילדים ברשת א'. בצבא שירת בחיל המודיעין. הוא בוגר החוג לאמנות התיאטרון במסלול כתיבה דרמטית ודרמטורגיה ובוגר החוג למשפטים באוניברסיטת תל אביב. עובד כיועץ משפטי בחברת הייטק.
חורגין יעקב /// סופר /// נולד ביפו, ישראל /// 1898 – 1990 /// גיל
ביוגרפיה
נולד ביפו להורים יוצאי רוסיה, אנשי העלייה הראשונה, וגדל בשכונות נווה שלום ונווה צדק. עד גיל שתים-עשרה למד בתלמוד תורה שאביו שימש בו מורה. לאחר מכן למד בבית הספר לבנים מיסודה של חברת "עזרה" של יהודי גרמניה, ובבית המדרש למורים בירושלים. במלחמת העולם הראשונה שימש תחילה מתורגמן בשירות הצבא הטורקי. עם כיבוש ירושלים בידי האנגלים עבר לשמש פקיד בחיל הרפואה הבריטי. שירותו הצבאי הביא אותו לפינות שונות ברחבי המזרח התיכון, וכן להתוודעות קרובה לבני לאומים שונים שבמחיצתם שירת.
ביוגרפיה
נולדה באליטה שליד וילנה. אביה, ישראל חבס, היה סוחר, עסקן ציבור ופעיל תרבות בחוגי היהדות הדתית-לאומית. ב-1907 עלתה המשפחה לארץ ישראל והתיישבה בשכונת נווה צדק. למדה שם בבית הספר לבנות ולאחר מכן בסמינר לוינסקי למורות ולגננות בתל אביב. את ראשית צעדיה בכתיבה עשתה בחסותו ובעידודו של מורהּ, יוסף חיים ברנר. סיפורה הראשון פורסם ב-1922 בכתב העת "התחלה" של ההסתדרות, ובהמשך אותו העשור הוסיפה ופירסמה סיפורים בירחון "הדים" ובשבועון "הפועל הצעיר". משנוסד היומון "דבר" ב-1925 נעשתה ממשתתפיו הקבועים ברשימות ובסיפורים קצרים, שהוקדשו בדרך כלל לנושאים חברתיים, ובמיוחד לדמויות של ילדים סובלים ועניים. ב-1931 ייסדה עם יצחק יציב את "דבר" לילדים, והשתתפה בו בקביעות עשרות שנים. משנות השלושים התרחבו תחומי הכתיבה והסיקור שלה ב"דבר", ולימים גם ב"דבר" השבוע, והקיפו שלל נושאים מהווייתו המדינית, ההתיישבותית והצבאית של היישוב העברי מתקופת המרד הערבי ועד לאחר הקמת המדינה. "כתבת השטח הראשונה", כינה אותה מרדכי נאור (2004), בציינו את חלוציותה כעיתונאית-מדווחת ממוקדי התרחשות מגוונים בארץ ומחוץ לה. בין השאר ליוותה בכתיבתה את קורותיהם של ניצולי השואה על אדמת אירופה ובתהליך היקלטותם בארץ ואת פרשת ההעפלה. עבודתה החרוצה בכתיבה ובעריכה מקיפה כשישים ספרי תיעוד וסיפורת לנוער ולמבוגרים, שחלקם נעשו למקורות היסטוריים בפני עצמם, ובולטים בהם מאורעות תרצ"ו (1937) וספר העליה השניה (1947). ערוץ מיוחד בכתיבתה הוא ביוגרפיות של חלוצים, מנהיגים ואנשי רוח שטבעו את חותמם בתולדות היישוב, כגון רחל המשוררת (1934), אלכסנדר זייד (1938), דוד בן-גוריון (1952) והנרייטה סולד (1960). בשנות הארבעים נמנתה עם מייסדי הוצאת עם עובד וערכה בה עשרות ספרים לילדים ולנוער. בשנות החמישים התלוותה לבעלה, חבר הכנסת דוד הכהן, בכהונתו כשגריר ישראל בבורמה ובשליחויות נוספות במזרח הרחוק, והעלתה את רשמיה משם בספרים אחדים, ובהם עולמות רחוקים (1956) ופגודות הזהב (1959).
זרחי נורית /// סופרת ומשוררת /// נולדה בירושלים, ישראל /// 1941 /// גיל: 84
ביוגרפיה
נולדה בירושלים לאביה, הסופר ישראל זרחי (1947-1909), ולאמה המורה אסתר (לבית חננית). בגיל חמש נתייתמה מאביה. בעקבות פטירת האב עברו האם ושתי בנותיה לקבוצת גבע, שם התחנכה כילדת חוץ. סיימה את בית הספר התיכון בעין חרוד, ובתקופת שירותה הצבאי למדה בערבים. בעלת תעודת הוראה מסמינר לוינסקי ותואר ראשון בפילוסופיה מאוניברסיטת תל אביב. עוסקת בעיתונאות ובהוראת ספרות, ספרות ילדים וכתיבה יוצרת. חיה בתל אביב משנות השבעים.
