ביוגרפיה
נולד ברחובות וגדל בגבעתיים, בן יחיד למשפחה של ניצולי שואה מצ'כיה. אביו זישה, שהיה קצין בצבא הצ'כי, איבד אישה ובן במלחמת העולם השנייה, ואימו שינדל עברה כמה הפלות לפני שנולד. עד גיל שש דיבר בשפת אימו, צ'כית, ואז הכריז שלא ידבר בה עוד. למד בבית הספר לאומנויות רננים ולאחר מכן בתיכון ע"ש תלמה ילין. הפסיק את לימודיו בכיתה יו"ד, ועבד כנער שליח וכשוליה לצלמי עיתונות. בתקופה הזאת התנסה במגוון סוגי אומנות: למד צילום, השתתף בסדנה מטעם אגודת "קולנוע לנוער" (אגודה שהקים בשנות השישים של המאה העשרים מבקר הקולנוע שלמה שמגר, במטרה לקרב צעירים לקולנוע האומנותי), השתתף בסדנת התיאטרון לצעירים של "צוותא" ולמד ריקוד בלהקת "בת דור". לסקלי, שלא התגייס לצבא, נסע בגיל עשרים ושתיים להולנד, ובמשך ארבע שנים למד במגמת מולטימדיה באקדמיה הפתוחה בהאג. שם עסק בסוגים שונים של אומנות, כמו אומנות פלסטית, צילום, וידאו ארט ואומנות מיצג, והחל לעסוק ב"שירה חזותית" באנגלית, שילוב המילים בדימויים חזותיים.
לנדר (אלעד) פנחס /// משורר, מבקר ומתרגם /// נולד ברופשיץ, גליציה /// 1905 – 1987 /// גיל
ביוגרפיה
נולד ברופשיץ, גליציה. למד בחדר ולאחר מכן בבית מדרש למורים יהודים בקראקוב, אך עבד כמורה במשך זמן מועט. בשנים 1930-1931 השתתף בעריכת הדו-שבועון "העתיד", ביטאון הסתדרות "החלוץ" בפולין. ב-1937 עלה לישראל. תחילה עבד בחקלאות בקבוצת כנרת ובמקווה ישראל. בהמשך עבד כעיתונאי בעיתון ""הארץ"". פירסם מאמרי ביקורת בתחום הספרות והאקטואליה גם בכתבי העת "מאזניים", "גזית" ו"תמורות". תקופות מסוימות עבד בכתב העת "הדאר" בניו יורק ובכתב העת "הדרום" בבואנוס איירס. מתרגומיו: "אותיות מספרות" של רוזה וול (1948); "אותלו" של שקספיר (1959); "האיש הקטן" של קסטנר (1964).
ביוגרפיה
נולד במלינוב, ווהלין, אוקראינה. בילדותו קיבל חינוך עברי ומסורתי. במלחמת העולם הראשונה ובשנות המהפכה עזב את ביתו והתגורר במקומות שונים באוקראינה ובדרום-רוסיה, ובין השאר היה מורה לעברית. עם סיום המהפכה הבולשביקית שירת כמה חודשים כחייל בצבא האדום, והגיע ב-1917 ליקטרינוסלב, שם פגש לראשונה את שלונסקי ואת אברהם וילנסקי, לימים חתנו של המשורר שאול טשרניחובסקי. לאחר פרוץ הפרעות ב"תחום המושב" בימי מלחמת האזרחים עזב את הצבא, וב-1920 עלה לארץ וניסה להתערות בשׂרונה שבגליל התחתון, ואחר כך בעבודות ייעור בבן-שמן. עד 1921 ניסה, עם שלונסקי ועם המאירי, לייסד כתב עת ספרותי בשם "טרפים", אך הניסיון לא צלח. בשנים 1922-1915 כתב יומן שכינה אותו "יומוני", המתעד את ימי נעוריו באוקראינה עד סוף "תקופת העמל" שלו במסגרת מפעלי העבודה והיישוב של בני העלייה השלישית. יומן זה הוא מן התעודות האישיות המפורטות והחשובות של תקופה זו. נמנה עם משורריה הייצוגיים של העלייה השלישית.
ליפסקי (ליפשיץ) ליאו (ליאון) /// סופר בשפה הפולנית /// נולד בציריך, שוויץ /// 1917 – 1997 /// גיל
ביוגרפיה
נולד בציריך, שווייץ. אמו, ילידת וינה, נפטרה בעודו ילד. את ילדותו בילה בקראקוב, פולין. למד בבית הספר התיכון ע"ש אדם מיצקביץ' ובגימנסיה ההומאנית. בבית קיבל שיעורים פרטיים בצרפתית ובנגינה בפסנתר. למד פסיכולוגיה ופילוסופיה באוניברסיטה היגיילונית בקראקוב. עוד כתלמיד בתיכון החל לפרסם ביקורות ספרותיות ומוזיקליות, קטעי פרוזה ושירים בכתבי עת שונים. אז גם בחר לעצמו את שם העט ליאו ליפסקי.
ליכטנבום יוסף /// משורר, מתרגם ומבקר /// נולד בורשה, פולין /// 1895 – 1968 /// גיל
ביוגרפיה
נולד בוורשה. קיבל חינוך מסורתי והחל לכתוב שירים בגיל צעיר. ב-1913 פירסם שירים ראשונים, אפופי תוגת נעורים פיוטית, בקובץ "נתיבות" בעריכת פ' לחובר. מ-1914 עד 1918 למד בקורסים למורים עבריים בחרקוב. שהה במוסקבה ונמנה שם עם ראשוני חברי "הבימה". ב-1920 עלה ארצה, אך בשנות העשרים והשלושים שהה תקופות קצובות בפולין ובגרמניה. בתחילת שנות השלושים שימש מזכיר מערכת "מאזניים", ולאחר מכן היה חבר מערכת "הארץ" ועורך בהוצאת טברסקי. פירסם כל השנים שירים, רשימות ביקורת ותרגומים בעיתונות הספרותית בגולה ובארץ.
ליטווק מירי /// סופרת ומתרגמת /// נולדה ברוסיה /// 1960 /// גיל: 65
ביוגרפיה
נולדה ברוסיה ועלתה לישראל ב-1975. בוגרת תואר ראשון באמנות התיאטרון מאוניברסיטת תל אביב ותואר שני בלימודי תיאטרון מאוניברסיטת הסורבון בפריז, צרפת. ב-1999 התפרסם ספרה הראשון, קובץ סיפורים קצרים בשם "רוסיות ישנות ערומות" (ספרית פועלים). ב-2001 התפרסם הרומן הראשון שלה, "שמש מאחורי הגב" (2001), וב-2005 ראה אור הרומן השני, "געגועים לחושך". במקביל לכתיבה עסקה בעבודת התרגום, בעיקר מרוסית. תרגומי השירה שלה כוללים קבצים, שגם נערכו על ידיה, משירתם של בוריס פסטרנק (2006), אנה אחמטובה (2007), מרינה צווטאייבה (2007) ואלכסנדר בלוק (2007). כמו כן תירגמה מצרפתית את הנובלה של בלזק "הסכנה שבהתנהגות נלוזה" (2009). עוסקת בכתיבה עיתונאית וכן בריאיון ועיבוד ספרותי של ביוגרפיות.
ליטבסקי צביה /// משוררת /// נולדה בתל אביב, ישראל /// 1949 /// גיל: 76
ביוגרפיה
נולדה בתל אביב להורים ילידי פולין שעלו לארץ אחרי המלחמה. תחילה גרה המשפחה ביפו, ובה עשתה ליטבסקי את שש שנותיה הראשונות. לאחר מכן עברה עם הוריה לרמת גן, שם למדה בתיכון "אהל שם". בנעוריה הצטרפה לתנועת "השומר הצעיר" ואת שירותה הצבאי עשתה בנח"ל עם גרעין של התנועה. לאחר שחרורה למדה ספרות עברית ופילוסופיה כללית באוניברסיטה העברית בירושלים. במקביל, ולאחר קבלת התואר, למדה זמרה באקדמיה למוזיקה ולמחול ע"ש רובין בירושלים, שרה במקהלות והופיעה כסולנית בהרכבים שונים, בהקלטות רדיו ובהפקות אופראיות. ב-1973 החלה ללמד ספרות ב"תיכון ליד האוניברסיטה" בירושלים, אך כעבור כמה שנים נטשה את ההוראה לטובת קריירה בזמרה והוראת פיתוח קול. ב-1983 קיבלה תואר אמן בזמרה. באותה שנה נישאה לעמיר פדורוביץ, מוזיקאי ופסנתרן. ב-1994 חזרה ללמד ספרות במכללת דוד ילין וב"תיכון ליד האוניברסיטה" בירושלים.
ליברכט סביון /// סופרת, מחזאית, מתרגמת ותסריטאית /// נולדה במינכן, גרמניה /// 1948 /// גיל: 77
ביוגרפיה
נולדה במינכן כסבינה סוסנובסקי להורים יוצאי לודז', פולין, שעברו את השואה בגרמניה. אביה היה אסיר בבוכנוואלד, אשתו הראשונה ובתו התינוקת לא שרדו את השואה. עלתה עם הוריה ארצה ב-1950. בשנות ילדותה המוקדמות חיה בבית דגן ומאוחר יותר עברה המשפחה לבת ים, שם למדה בבית ספר יסודי ובתיכון. בצבא שירתה בקיבוץ ניר אליהו ואחר כך בלשכתו של קצין קשר גיסות השריון בקסטינה. בתקופה זו החלה לכתוב את הרומן הראשון שלה על בת קיבוץ שעוזבת אל העיר. לאחר שחרורה נסעה ללונדון והחלה בלימודי עיתונות. במקביל למדה גרמנית וכתבה את הרומן השני שלה. אחרי שנה וחצי חזרה לישראל, שינתה את שמה לסביון והחלה ללמוד ספרות אנגלית ופילוסופיה באוניברסיטת תל אביב.
ליבליך עמיה /// סופרת ופרופסור לפסיכולוגיה /// נולדה בתל אביב, ישראל /// 1939 /// גיל: 86
ביוגרפיה
נולדה בתל אביב. בתו של הרב ד"ר משה-אריה קורץ. גדלה לסירוגין בתל אביב ובירושלים, אך את לימודיה התיכוניים סיימה בתל אביב בתיכון "עירוני ג"' לבנות. בעלת תואר דוקטור מטעם האוניברסיטה העברית בירושלים (1967). שימשה כפרופסור מן המניין בחוג לפסיכולוגיה באוניברסיטה העברית, שם כיהנה בתפקידים רבים, בהם כדיקן וכחברת "הוועדה לבדיקת המרקם המגדרי". מאז פרישתה לימדה כחמש שנים במכללה האקדמית תל אביב-יפו בבית הספר למדעי ההתנהגות ועסקה, בין השאר, בפסיכולוגיית הגשטאלט ובמחקר איכותני. ב-2011 העניקה לה מכללת תל אביב-יפו את התואר "עמית כבוד". באותה שנה עזבה את המכללה והחלה משמשת כנשיאה של המכללה האקדמית לחברה ואמנויות בנתניה.
