ביוגרפיה
נולד במושב נהלל שבעמק יזרעאל. אביו הוא המשורר יצחק שלו (1992-1919). אמו בתיה היתה בת למשפחת בן-ברק, מן המשפחות המייסדות של נהלל. ילדותו עברה בנהלל, בקיבוץ גינוסר ובשכונת קריית משה בירושלים, שם התיישבה משפחתו בהיותו כבן אחת-עשרה. אביו ואמו, מורים מהוללים לתנ"ך ולספרות, השפיעו עמוקות על עיצוב זיקתו לתנ"ך וללשון העברית, ואילו המורה האגדי לטבע אמוץ כהן חיזק את זיקתו לעולם החי והצומח ""הארץ""-ישראלי, שיסודותיה נטבעו בילדותו הכפרית. אחרי סיום לימודיו בבית הספר "התיכון ליד האוניברסיטה" בירושלים, התגייס לסיירת גולני. בנובמבר 1967 נפצע בפעילות מבצעית בבקעת הירדן. למד באוניברסיטה העברית בירושלים וקיבל תואר ראשון בפסיכולוגיה. מ-1974 עד 1987 עבד בטלוויזיה הישראלית בתפקידי עריכה, תחקיר, כתיבה והגשה של תוכניות אקטואליה ובידור. שני ספריו הראשונים היו קובץ חרוזים הומוריסטיים-ארוטיים, "משכב לצים" (דליה פלד, 1982), ואסופת מסות פרשניות שנונות על סיפורי המקרא, "תנ"ך עכשיו" (1985). מאז שנות השמונים הוא מפרסם טור עיתונאי קבוע, תחילה ב""הארץ"" ולאחר מכן ב""ידיעות אחרונות"". מ-1999 הוא מחלק את חייו בין ירושלים ובין הבית שבנה באלוני אבא, לא הרחק מן המקום שבו נולד.
ביוגרפיה
נולד בטבריה. בגיל שש עבר עם משפחתו לירושלים. למד בבית הספר "תחכמוני" ולאחר מכן בגימנסיה העברית בירושלים. בוגר בית המדרש למורים "בית הכרם". עסק בהוראה. לימד בבית הספר לחינוך שליד האוניברסיטה העברית וכן בבית מדרש למורים. החל לפרסם את שיריו ב"מאזניים" וב"דבר". ספר שיריו הראשון, "אוחזת ענף שקד", ראה אור ב-1951 בהוצאת אגודת הסופרים העבריים ליד דביר. בשנות החמישים פירסם עוד שלושה ספרי שירה: "קולות אנוש חמים" (1953); "קול ענות" (1955); "אלוהיי הנושק לוחמים" (1957). ספר השירה הבא שלו, "שירי ירושלים", פורסם לאחר עשור (1968). אחריו ראו אור ספרי השירה "נער שב מן הצבא" (1970); "שמלת הריון" (1972); "שכרון זהב" (1975); "מעשן מקטרת רעי" (1976); "לתור אחרי אישה" (1987). שלו פירסם שלושה רומנים: "פרשת גבריאל תירוש" (1964); "דם ורוח" (1970); "תחת התות" (1971). פירסם גם ספרי עיון ופנאי: "מקראי חג לסעודת יום העצמאות" (עם א' אבן-שושן, 1955); "500 שאלות בתנ"ך ותשובותיהן בצדן" (1958); "מבזקים – צרור פתגמים ואמרות" (1992). בנוסף פירסם גם ספר ילדים: "ילד היה בירושלים" (איורים ג' כרמי, 1974).
שכטר-פייל עידית /// סופרת /// נולדה בישראל /// 1973 /// גיל: 51
ביוגרפיה
בעלת תואר ראשון באנתרופולוגיה וסוציולוגיה מהאוניברסיטה העברית בירושלים ובעלת תואר שני בלימודי ארץ ישראל ויהדות מ"מכון שכטר" בירושלים. עבדה כעיתונאית וכקופירייטרית במשרד פרסום. ב-2002 הוציאה את ספר המסע הראשון שלה, "בשביל הדברים הטובים: מסע אל חצרות אמנים, אומנים ובעלי מלאכה" (ידיעות אחרונות). הרומן הראשון שלה יצא לאור ב-2004 ושמו "הרודיה" (ידיעות אחרונות). על כתב היד של הספר זכתה בפרס ירושלים לספרות יפה ב-2000. אריאל הירשפלד כתב בשם השופטים כי: "'"הרודיה"' הוא רומן העשוי כאריג הברוקאד. שכבות של חוטים העולים ויורדים, חלקם נסתרים לאורך קטעים ארוכים, חלקם עולים רק בנקודות קטנות. […] עידית שכטר-פייל גילתה ביצירתה דמיון מרתק ויכולת עיצוב וארגון מרשימה והוסיפה להם רגישות לשונית דקה" (עוזיאל, 2004).
שיר (שיינמן) סמדר /// סופרת, עיתונאית, מתרגמת ופזמונאית /// נולדה בתל אביב, ישראל /// 1957 /// גיל: 67
ביוגרפיה
נולדה בתל אביב. למדה בתיכון הדתי "צייטלין" בתל אביב, וסיימה לימודי ספרות ופילוסופיה באוניברסיטת תל אביב. את קריירת הכתיבה שלה החלה בגיל חמש, בכתיבת קטעים מחורזים, ובגיל שמונה כבר שימשה ככתבת צעירה בשבועון הילדים "הארץ" שלנו. אחר כך כתבה ב"מעריב" "לנוער". ספר השירים הראשון שלה, "מונולוגים של נערה" (אלף, 1973), יצא לאור כשהיתה בת שש-עשרה. באותה תקופה אימצה לעצמה את שם העט סמדר שיר, כדי שבבית הספר לא ייוודע שהיא כותבת לעיתונים חילוניים.
שיפמן סמדר /// חוקרת ספרות /// נולדה בישראל /// 1952 /// גיל: 72
ביוגרפיה
נולדה בישראל. כתבה את עבודת המאסטר שלה על התיאוריה של הקומדיה בחוג לתורת הספרות הכללית באוניברסיטת תל אביב (1979). באותו חוג כתבה גם עבודת דוקטור על הסופר האמריקני ויליאם פוקנר, בהדרכתו של פרופ' מנחם ברינקר (1987). מרצה בחוג לספרות באוניברסיטת תל אביב, שבו היא מלמדת ספרות עברית ואמריקנית. תירגמה לעברית את ספרו של הסופר הקנדי דון האנה, "הבתולות החכמות והטיפשות" (2002).
שיף מידד /// סופר /// נולד בראשון לציון, ישראל /// 1917 – 2004 /// גיל
ביוגרפיה
נולד בראשון לציון לאב שהיה מראשוני העלייה השנייה ועסק בהוראה, ולאם בת המושבה, בוגרת המחזור השני של גימנסיה "הרצליה". חלק מילדותו עשה במושבה גדרה, ולאחר מכן עבר לתל אביב. לאחר גמר לימודיו בגימנסיה "הרצליה" יצא ב-1935 ללימודים בלונדון, סיים תואר ראשון ב-London School of Economics ושב ארצה ב-1938. ב-1940 החל לפרסם סיפורים קצרים וקצרצרים בשבועון הפופולרי "תשע בערב", וגם בשנים הבאות העדיף להדפיס את יצירותיו באכסניות בידוריות חסרות יומרות והשפעה ("סיכות", "הגלגל") ונמנע מלהשתתף בבמות הספרותיות הממוסדות. חמישים וחמישה מסיפוריו כונסו בשניים מספריו, "מחרוזת דר" (1941) ו"בני בליעל" (1947). הסיפורים נטולים מן המציאות העירונית בהווה ומתאפיינים ביסודות שווים לכל נפש: עלילות דינמיות, לשון פשוטה וישירה, הומור ושנינה, תכנים ארוטיים נועזים לזמנם וסיומי פואנטה מפתיעים. כשהם נוגעים בנושאים הגדולים של התקופה ניכרת בהם ראייה סרקסטית כלפי הפאתוס ההרואי של שנות המאבק לעצמאות. ב-1947 פירסם את ספרו "תחליף מודרני", רומן מחורז שנכתב אולי בהשראת "יבגני אונייגין" של פושקין. עלילתו הרופפת מספקת לגיבורו, סופר בשם מידד שיף, מסגרת לפרישׂת הגיגיו האירוניים על עולם ומלואו: על הקיום האנושי והיהודי ועוד יותר מכך על טיבה ותעודתה של הספרות עצמה.
ביוגרפיה
בנו של העיתונאי והסופר מידד שיף. נולד בתל אביב, ושם התחנך. בשנים 1978-1981 למד אנימציה וקולנוע ב-St. Martin's School of Art בלונדון. בשנים 1983-1985 למד באקדמיה המלכותית לאמנויות Rijks Akademie באמסטרדם, והתמחה בטכניקות של איור והדפס. מרצה בכיר במחלקה לאמנויות המסך ב"בצלאל", האקדמיה לאמנות ועיצוב בירושלים.
שיינפלד מיכאל (מיקי) /// סופר /// נולד בפתח תקווה, ישראל /// 1976 /// גיל: 48
ביוגרפיה
נולד בפתח תקווה במשפחה דתית-לאומית. למד בישיבה התיכונית "נחלים". לאחר מכן נרשם לישיבת ההסדר "מעלה אדומים" והיה תלמידו של הסופר הרב חיים סבתו. את שירותו הצבאי עשה בגולני. למד משפטים והוראה באוניברסיטת בר-אילן ועוסק בהוראה.
