ביוגרפיה

נולד בבוכרה, אוזבקיסטן. בהיותו בן שנה עלתה משפחתו ארצה והשתקעה בירושלים. את לימודיו התיכוניים השלים בתל אביב. הצטרף ל"לח"י" בנעוריו, ועם קום המדינה חבר ל"בנק"י" (ברית הנוער הקומוניסטי הישראלי). השורות הפותחות את ספרו נמרוד (1978) עשויות לשמש מוטו לקורות חייו כמו גם לעולמו השירי: "טלו ממני/ הפרא שבי/ ונותרתי/ בלי אומץ". יבי נודע כפעיל חברתי עצמאי, ומשלהי שנות השישים נהג לפרסם שירים ומכתמים בהארץ; חלקם פורסמו כמודעות שמומנו על ידו וחלקם ראו אור כמעין מאמרי דעה. מ-1963, אז ראה אור ספרו בקר לכל התקוות (ניב), ועד 1998, שנת פרסום הקובץ מחוץ לקונסנסוס: אולי בזכות הכוסית הטובה תימנע המלחמה הבאה, פירסם יבי כמעט מדי שנה מחברות וקובצי שירים בהוצאה עצמית, ובהם, בדרך כלל, הופיעו השירים בכתב ידו ובלא ניקוד. הוא אף ערך קובצי שירה אחדים, דוגמת הספר 22 ושירתם (1975, בצירוף הקדמה מאת דן מירון).