טורי גדעון /// חוקר ספרות ומתרגם /// נולד בחיפה, ישראל /// 1942 /// גיל: 82
ביוגרפיה
נולד בחיפה. את דרכו האקדמית עשה באוניברסיטת תל אביב, וקיבל תואר דוקטור (1977) ופרופסור מן המניין (1991). בשנים 2000-1996 שימש ראש בית הספר למדעי התרבות והחל מ-1997 הוא מופקד על הקתדרה לתורת התרגום ע"ש ברנשטיין. משנות השמונים הוא פעיל גם במסגרות בינלאומיות. ב-1989 ייסד את כתב העת Target, הנחשב אחד המובילים בתחום. באותה השנה מונה לפרופסור ראשון לחקר התרגום בקתדרה חדשה באוניברסיטת לוון, בלגיה. ב-1994 הוזמן להצטרף לצוות העורכים שלBTL (Benjamins Translation Library), סדרת ספרים אקדמית חשובה, ובשנים 2005-1996 היה עורכה הראשי. הוא חבר במועצות המערכת של סדרות ספרים וכתבי עת בחקר התרגום, בבלשנות ובספרות השוואתית. עמית-כבוד בקתדרה לתורת התרגום של אונסק"ו באוניברסיטת ברטיסלבה, סלובקיה (1999), ובעל תואר דוקטור לשם כבוד מטעם אוניברסיטת מידלסקס, לונדון (2000).
ביוגרפיה
גדל ב"פרדס" גן חיים, אחוזת הוריו שליד המושב גן חיים. למד בתיכון החקלאי "פרדס" חנה. ב-1948 ברח מהתיכון, התנדב לפלמ"ח ולחם בחזית לטרון. קיבל תואר ראשון בפילוסופיה, בספרות ובתולדות האמנות (1952-1954) ותואר שני בפילוסופיה (1955) באוניברסיטת ג'ון הופקינס, בולטימור בארצות הברית. למד פילוסופיה בהרווארד (1953) ובסורבון (1957-1956), שם אף למד ספרות צרפתית. היה תלמיד מחקר בקיימברידג' (1960-1958). תואר דוקטור בספרות אנגלית עשה באוניברסיטה העברית בירושלים (1962-1960). מ-1962 מונה לחבר סגל ולימד שפה וספרות אנגלית. הקים את החוג לתיאטרון (1970) באוניברסיטה העברית וכיהן כראשו עד 1983.
ביוגרפיה
נולד בברלין בשם הארי זייטלבך לאביו נורברט-נוח, מנהל אמיד של חברה מסחרית משפחתית, ולאמו קלמנטינה, שמוצאה איטלקי. ב-1934, שנה אחרי עליית הנאצים לשלטון, עזבה המשפחה את גרמניה והצליחה לקחת איתה את רוב רכושה. הם שהו כמה חודשים בדנמרק ובצרפת. ב-1935 עבר עם אמו לאיטליה, והאב עלה לארץ כדי לבנות בסיס כלכלי לקיום המשפחה. ב-1936 התאחדה המשפחה בחיפה. האב איבד את רכושו בעסקי בנייה כושלים והמשפחה נאלצה לחיות בתנאי מחסור.
ויזלטיר מאיר /// משורר, מתרגם, מסאי ועורך /// נולד במוסקבה, רוסיה /// 1941 /// גיל: 83
ביוגרפיה
נולד במוסקבה, ובן כמה חודשים עבר עם אמו ושתי אחיותיו לנובוסיבירסק שבדרום-מערב סיביר. אביו שירת בצבא האדום ונהרג בלנינגרד. בשנים 1948-1946 נדד עם משפחתו על פני ליטא, פולין, גרמניה וצרפת, וב-1949 עלתה המשפחה לישראל והתיישבה בנתניה. למד פילוסופיה וספרות באוניברסיטה העברית בירושלים. מ-1955 חי בתל אביב, מלבד תקופות קצרות שבהן שהה בלונדון ובפריז. לימד במחלקה לספרות עברית והשוואתית באוניברסיטת חיפה.
ביוגרפיה
גדלה והתחנכה בתל אביב. בגיל שבע-עשרה סיימה את לימודיה בתיכון "עירוני א"' והחלה בלימודי פילוסופיה באוניברסיטת תל אביב. בתקופה זו החלה לפרסם משיריה בעיתונות ובכתבי עת. שירה הראשון פורסם ב-1958 במוסף הספרות של "ידיעות אחרונות". לאחר מכן החלה לפרסם משיריה בכתב העת "עכשיו" בעריכתו של גבריאל מוקד, וראשוני שיריה, "פלונתר", ""דבר"ים" ו"חוַרתי", נדפסו בבמה זו ב-1960. ניכרים בהם אלמנטים שיאפיינו את כתיבתה גם בהמשך: לשון יומיומית, משחקי מילים, רטוריקה עם תכונות של וידוי אישי, וכן נוכחותן של השפעות מודרניסטיות מיצירותיהם של נתן זך ודוד אבידן.
המאירי (פיירשטיין) אביגדור /// משורר, סופר, עורך, מתרגם ואיש תיאטרון /// נולד בדוידהאזה, הונגריה /// 1890 – 1970 /// גיל
ביוגרפיה
נולד בכפר דוידהאזה (Odavidhaza), הונגריה (מצויות גרסאות המקדימות את שנת הולדתו עד 1886). בילדותו קיבל חינוך יהודי מסורתי. מ-1905 למד בבית הספר התיכון שליד בית המדרש לרבנים בבודפשט. היה פעיל ציוני מנעוריו, ופתח במקביל בכתיבה עיתונאית בהונגרית ובכתיבה ספרותית בעברית. שירו העברי הראשון, "בן העתיד", פורסם ב-1909 בשבועון "המצפה", וקובץ שיריו הראשון, "משירי אביגדור פאירשטין" (הסתדרות הציונים בהונגריה) הופיע בבודפשט ב-1912 ועורר התעניינות רבה. בספטמבר 1913 השתתף כעיתונאי בקונגרס הציוני האחד-עשר בווינה, והתוודע שם אל כמה מגדולי הספרות העברית ובראשם ביאליק. עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה בקיץ 1914 גויס לצבא ההונגרי, שהיה חלק מהצבא המשותף של קיסרות הבסבורג, והגיע בו לדרגת קצונה. במשך כשנתיים השתתף בקרבות גליציה נגד הצבא הרוסי, ובשלהי 1916 נפל בשבי הרוסי. כחצי שנה טולטל והתענה במחנות שבויים במרחבי רוסיה האסייתית, עד ששוחרר בעקבות מהפכת פברואר 1917. הגיע לקייב ומשם לאודסה, ונקלט בחום בקרב חבורת הסופרים העבריים שם, שסייעו לו לשוב לפעילות ספרותית סדירה.
הורביץ יאיר /// משורר ומתרגם /// נולד בתל אביב, ישראל /// 1941 – 1988 /// גיל
ביוגרפיה
נולד בתל אביב שבה התגורר כל חייו. בשנות השישים של המאה העשרים חבר אל מי שנודעו כקבוצת "המשוררים התל-אביביים", שעמה נמנו גם יונה וולך ומאיר ויזלטיר. ב-1963 ערכו הורביץ וויזלטיר את כתב העת הספרותי "קילטרטן" ומאוחר יותר (1968) את "גליונות שירה" בהוצאת גוג. היה זה המבקר והעורך גבריאל מוקד שהכתיר עוד ב-1965 את השלושה כ"משמרת הצעירה" של השירה העברית והקדיש להם את חוברת מס' 14 של כתב העת "עכשיו" בעריכתו.
האפרתי יוסף /// חוקר ספרות /// נולד בתל אביב, ישראל /// 1931 – 1974 /// גיל
ביוגרפיה
נולד בתל אביב וגדל בגבעתיים. למד בבית הספר "תיכון חדש" בתל אביב. ערב סיום לימודיו, בימי מלחמת העצמאות, הצטרף לגרעין הכשרה של "הנוער העובד". ב-1949 היה ממייסדי קיבוץ משאבי שדה בנגב, ומילא בו תפקידים מרכזיים. ב-1954 יצא לסמינר של מדריכי נוער, ובהשפעת לימודיו שם דבק במקצוע "הספרות" ושאף להתמחות בו. ב-1960 עזב את הקיבוץ והחל בלימודי ספרות באוניברסיטה העברית בירושלים. ב-1967 הצטרף למורו בנימין הרושובסקי והיה ממקימי החוג לתורת "הספרות" הכללית באוניברסיטת תל אביב. באותה שנה נשלח על ידי החוג ללימודי דוקטורט באוניברסיטת קליפורניה בלוס אנג'לס, וזמן קצר אחרי שובו לתל אביב ב-1970 נעשה ראש החוג וכן ראש מכון כץ לחקר "הספרות" העברית. בד בבד היה ממייסדי מכללת "בית ברל" וכיהן בה כראש החוג לספרות, וכן היה מעורב בפעילויות ציבוריות וחינוכיות רבות הקשורות בקידום הוראת "הספרות" ובעידוד מחקרה. אחרי מלחמת יום הכיפורים יצא במסגרת שירות המילואים להרצות על שירה עברית בפני חיילים, ובפעילותו זו נהרג ב-17 באפריל 1974 בהפגזה סורית על מוצב שבו שהה ברמת הגולן. אחרי מותו הושלמו הליכי העלאתו לדרגת פרופסור-חבר. החוג לספרות באוניברסיטת תל אביב מקיים מדי שנה יום עיון לזכרו.
גלילי מרדכי /// משורר /// נולד ברמת גן, ישראל /// 1950 /// גיל: 74
גלבֹּע אמיר (פלדמן, ברל) /// משורר ועורך /// נולד בראדזיווילוב, אוקראינה /// 1914 – 1984 /// גיל
ביוגרפיה
נולד בעיירה האוקראינית ראדזיווילוב, מערב פלך ווהלין, סמוך לגבול גליציה. בין שתי מלחמות העולם נכללה העיירה בשטח פולין. הוא היה הרביעי משבעה ילדים. בני משפחתו עסקו בחייטות. את ראשית לימודיו עשה בחדר, ולאחר מכן קיבל חינוך עברי בבתי ספר של רשת "תרבות״, וכן למד עד גיל שש-עשרה בבית ספר ממשלתי פולני. מגיל שמונה היה חבר בסניף המקומי של תנועת "החלוץ הצעיר״. בית הספר קירב אותו אל הספרות העברית, פעילותו בתנועה נטעה בו אמונה ציונית עמוקה, ומילדותו התגבשה בו ההכרה כי ייעודו להיות משורר עברי בארץ ישראל.
