שבילי בנימין /// משורר וסופר /// נולד בירושלים, ישראל /// 1956 /// גיל: 68
ביוגרפיה
נולד, התחנך וחי בירושלים. בילדותו גר בשכונת ימין משה וכיום בשכונת קטמון. למד ספרות עברית באוניברסיטה העברית בירושלים. בתקופה זו יזם את "מראות" (1981), כתב עת ירושלמי לספרות, והיה אחד מעורכיו. כתב העת, שניחן בחותמם המקורי של העורכים-הכותבים, הפסיק לצאת לאור לאחר החוברת השישית (1987). מלמד ספרות עברית במכללת "עלמא" וב"מכון שכטר" בתל אביב. מעביר סדנה לכתיבת שירה באוניברסיטה העברית, שם נבחר להיות משורר הבית. שיעוריו עוסקים בספרות הנושקת לטקסטים דתיים, כמו התנ"ך, הברית החדשה ושבחי הבעש"ט, וכן ביצירות ספרותיות שמרכזן דתי, כמו "החיים כמשל" לפנחס שדה, "הווידויים" לאוגוסטינוס, "הדרך אל השלמות" לתרזה מאווילה וסיפורי עגנון.
רוטנברג אבנר /// סופר /// נולד בחיפה, ישראל /// 1943 /// גיל: 81
ביוגרפיה
נולד בחיפה. למד פילוסופיה וקבלה באוניברסיטה העברית בירושלים, ופילוסופיה באוניברסיטת אדלייד באוסטרליה. כיהן כסגן מנהל האגף לתרבות בעיריית ירושלים, ופירסם סקירות על התרבות בעיר בבמות שונות, בהן הפרק "תרבות ואמנות בירושלים" בלקסיקון "עיר בסבך" (2003) והפרק "היצירה התרבותית בירושלים" באלבום "40 שנה בירושלים" (2008).
קרטוּן-בלום רות /// חוקרת /// נולדה בתל אביב, ישראל /// 1939 /// גיל: 85
ביוגרפיה
נולדה בתל אביב ולמדה לתואר ראשון ושני באוניברסיטה העברית בירושלים. ב-1966 קיבלה תואר דוקטור מאוניברסיטת קליפורניה בלוס אנג'לס (UCLA) – עבודת הגמר יוחדה לדרמה השירית המקראית, ובייחוד לזו של מתתיהו שוהם. מ-1964 לימדה במחלקה ללשונות המזרח הקרוב במוסד זה, וב-1966 מונתה שם למרצה. מ-1969 מלמדת בחוג לספרות עברית באוניברסיטה העברית. בין השאר היתה ממקימי התוכנית לכתיבה יוצרת של החוג ועמדה בראשו בשנים 2003-1999. כיהנה פעמים אחדות בראשות הקתדרה ע"ש גולדסמית ב-University College בלונדון כמופקדת על לימודי וחקר הספרות העברית. שימשה מרצה אורחת באוניברסיטת קיימברידג' וב- Hebrew Union College בסינסינטי (ארצות הברית). ב-2003 זכתה בתואר דוקטור לשם כבוד ממוסד זה.
קלדרון נסים /// חוקר ומבקר ספרות /// נולד בתל אביב, ישראל /// 1947 /// גיל: 77
ביוגרפיה
נולד בתל אביב. בנערותו היה פעיל בברית הנוער הקומוניסטי. ב-1965 התגייס לגרעין הנח"ל של התנועה ושירת בקיבוץ יד חנה. בשנה זו פירסם שלושה מאמרים על שירתו של אמיר גלבע במוסף הספרות של "קול העם", שחשפו בפני ציבור הקוראים את קולו הביקורתי. בעקבות הפרסום הוזמן על ידי גבריאל מוקד ודן מירון להמשיך ולפרסם את ביקורתו בכתב העת "עכשיו".
קוסמן אדמיאל /// משורר וחוקר תלמוד /// נולד בחיפה, ישראל /// 1957 /// גיל: 67
נבו גדעון (גידי) /// סופר וחוקר ספרות /// נולד בירושלים, ישראל /// 1959 /// גיל: 65
ביוגרפיה
נולד ב-1959 וגדל בירושלים. אמו היא חוקרת הספרות האנגלית והמתרגמת רות נבו. סיים את "התיכון ליד האוניברסיטה" בירושלים. שירת בצה"ל בנח"ל מ-1978 עד 1981. החל את לימודיו באוניברסיטה העברית בירושלים ב-1981, וסיים ב-1985 תואר ראשון בספרות עברית ובפילוסופיה. מ-1986 עד 1996 עסק בעיקר בכתיבת הרומן "עד כאן" (הקיבוץ המאוחד) ובעבודות מזדמנות. ב-1997 חזר ללימודי התואר השני והשלישי בספרות עברית, והשלים אותם ב-2001. מ-2000 ועד 2009 מרצה וחוקר במכון בן-גוריון בשדה בוקר ובאוניברסיטת בן-גוריון בנגב. מ-2009 מרצה בכיר במחלקה לספרות עברית באותה אוניברסיטה.
לוז צבי /// סופר וחוקר ספרות /// נולד בקבוצת דגניה ב', ישראל /// 1930 – 2020 /// גיל
ביוגרפיה
נולד בקבוצת דגניה ב' להוריו רחל וקדיש לוז (לוז'ינסקי), ממייסדי הקבוצה (לימים כיהן אביו כיו"ר הכנסת הרביעית, החמישית והשישית). התחנך בבתי הספר של קיבוצי עמק הירדן, בית החינוך העממי והתיכון החקלאי "בית ירח". ב-1948, בעודו תלמיד כיתה י"ב, הופסקו לימודיו כשלושה חודשים לפני הכרזת המדינה, והוא גויס להגנה ואחר כך לצה"ל, והשתחרר אחרי מלחמת השחרור בדרגת סרן. ב-1957 החל ללמוד ספרות ומדעי היהדות באוניברסיטת בר-אילן, ומ-1962 היה אסיסטנט של פרופ' ברוך קורצווייל. ב-1968 קיבל תואר דוקטור, והמשיך ללמד במחלקה לספרות עם ישראל עד פרישתו ב-1998, בדרגת פרופסור מן המניין. עבודתו המחקרית ממשיכה גם עשור ויותר לאחר פרישתו, והוא ממשיך ללמד ספרות במכללה האקדמית עמק הירדן, אף שאיבד בשנים האחרונות את ראייתו.
חלפי שמשון /// משורר, מחזאי ופזמונאי /// נולד בלודז', פולין /// 1912 – 1997 /// גיל
ביוגרפיה
נולד בלודז', פולין, וגדל ברוסיה, לשם נדדה משפחתו בעקבות הפוגרומים והמלחמות. ב-1926, בהיותו נער, עלה ארצה ועבד בסלילת כבישים ובעבודות כפיים אחרות. במלחמת העולם השנייה התגייס לבריגדה היהודית והשתתף בלהקה הדרמטית שלה. היה מחלוצי הרדיו העברי המנדטורי "קול ירושלים". כתב מחזות שהועלו בתיאטרון והיה במאי של תיאטרון קהילתי. בשנות החמישים נסע עם משפחתו למקסיקו סיטי, שם לימד בבית ספר תיכון עברי והקים תיאטרון יהודי ועברי, שהעלה מחזות בבימויו. שנים רבות עבד במחלקת החינוך והתרבות של עיריית תל אביב, ובין השאר היה סגן מנהל המחלקה ולאחר מכן מנהל המדור לאמנות. בנוסף לפעילויות אלה תיעד מאות שיחות עם ראשוני תל אביב, ובכך היה מחלוצי ה"היסטוריה בעל פה". השיחות ראו אור בכרך הראשון בַּסדרה "חולמים בַּחולות", שזכה להדים חיוביים.
ורטה יורם (יוריק) /// משורר ועורך /// נולד בירושלים, ישראל /// 1954 /// גיל: 70
ביוגרפיה
נולד בירושלים ומ-1986 מתגורר בכליל שבגליל המערבי. בנו של ההיסטוריון מאיר ורטה. עורך ומורה במדרשה במכללת "אורנים". פירסם ארבעה ספרי שירה: "שירים" (כרמל, 1978) שזכה בפרס על שם ניומן; רשות דיבור: "שירים" 1983-1978 (1984); "בעל בית" (1995); "הימים שבאו" (2010). ערך מבחר ספרים וקובצי מאמרים. ב-2009 ערך עם האמן והאוצר ירון דוד את האנתולוגיה "תום ותהום: תפילת הקדיש בספרות העברית", שנכללו בה יצירות שירה ופרוזה המתייחסות למוטיבים מתפילת הקדיש. תפילה זו מופיעה בשירתו של ורטה עצמו כבר בספרו הראשון, בפואמה ושמה "כשרעש בא ברחיפה", שהוקדשה "לחברי שאינם" ("יִתְגַּדְּלוּ וְיִתְקַדְּשׁוּ צְרִיחוֹת אַחֲרוֹנוֹת"), ובה נקשר ההיעדר בחיפושו העצמי של הדובר, שאינו מוצא את מקומו: "אִמָּא זוֹ הַצְּעָקָה לַחֲזֹר אֶל אוֹתָם מִישׁוֹרִים קְרוּעִים/ וְאֵינֶנִּי שָׁם וְגַּם לֹא בְּשׁוּם מָקוֹם אַחֵרדַּע נִקֻּדַהּ לחצן "נקד אוטומט" הכניסו את הטקסט שברצונכם לנקד לתיבה שמעלי. לחצו עלי לניקודו. אם מילה כלשהי בטקסט המנוקד אינה מנוקדת כמו שהתכוונתם, הקליקו עליה עד לקבלת תצורת הניקוד הנכונה. לחצן "נקד בודדת" כיתבו מילה כלשהי בתיבה שמעלי. לחיצה עלי תציג את אפשרויות הניקוד השונות למילה זו. מופרדות ברוחים, ניתן לנקד מספר מילים ע"י המופרדות ברווחים." לחצן "עדכן מילה לטקסט" אני שימושי אם תרצו לעדכן תצורת ניקוד חדשה שאינה מופיעה במאגר המילים של ניקודה. קודם כל יש ללחוץ על המילה שתרצו לעדכן בטקסט המנוקד משמאל. (אם לא לחצתם קודם על מילה בטקסט המנוקד: אין לי כל שימוש!) המילה תופיע בתיבת הטיוטא מתחתי. שם תוכלו לנקד אותה כרצונכם. בכדי לעדכנה בחזרה לטקסט המנוקד ליחצו עלי. שתי דרכים לניקוד מילה בתיבת הטיוטא: א. ידנית ע"י שימוש בלחיצי הניקוד מתחת לתיבת הטיוטא (ישנם גם קיצורי דרך בצורת שילובי מקשים, נסו ללחוץ על ctrl+shift ועל מקש מהשורה הראשונה של המקלדת, דהיינו שורת המספרים, ניקודי שׁ שׂ נעשים ע"י לחיצה על ctrl+shift+ש'.) ב. חצי-אוטומטית בעזרת תיבת "נקד בודדת":
