פרנק מיטרני רינה /// סופרת /// נולדה בחיפה, ישראל /// 1951 /// גיל: 74
ביוגרפיה
נולדה בחיפה. מתגוררת בתל אביב. למדה לתואר הנדסאית ארכיטקטורה בבית הספר להנדסאים בטכניון. עם סיום לימודיה עבדה במקצועה כשמונה שנים, מתוכן כשנתיים בברצלונה. עבדה בעיתון "מוניטין" ובעיתון הילדים "חמצן". לאחר מכן עבדה בעיתון "העולם הזה". עם עלייתו של ערוץ 2 הניסיוני, בראשית שנות התשעים, החלה לעבוד בו כמפיקת טלוויזיה והפיקה, בין השאר, את התוכניות "דודו מספר לגולו", "העולם הערב" ו"פלטפוס".
פריסטר רומן /// סופר, ביוגרף ועיתונאי /// נולד בביילסקו, פולין /// 1928 – 2015 /// גיל
ביוגרפיה
נולד בביילסקו (בייליץ), שלזיה, פולין, והתחנך ברוח ציונית חילונית, באזור שהיה נתון להשפעת התרבות הגרמנית. לאחר המלחמה שב לפולין ועסק בעיתונאות. הואשם על ידי המשטר הקומוניסטי ב"סטיות ציוניות לאומיות" ונאסר עליו לעבוד בכתיבה ובעריכה. ב-1957 עלה לישראל ועבד כעיתונאי ב"על המשמר" וב"הארץ". ניהל את בית הספר לעיתונאות "כותרת" מ-1991 ועד לסגירתו ב-2006.
פֶּרוּץ ליאו (ליאופולד) /// סופר בלשון הגרמנית /// נולד בפראג, צ'כיה /// 1882 – 1957 /// גיל
ביוגרפיה
נולד בפראג לאב סוחר טקסטיל. בגיל צעיר עבר לווינה (1901). במלחמת העולם הראשונה שירת בצבא האוסטרי בחזית המזרחית, ונפצע קשה בריאותיו בקרבות נגד רוסיה. עם סיפוח אוסטריה אל גרמניה הנאצית (1938) נמלט עם משפחתו לארץ ישראל, תחילה התגוררו בחיפה ואחרי זמן קצר התיישבו בתל אביב. תשע-עשרה שנים חי בתל אביב כנטע זר, כשהוא נוסע בכל שנה לנופש באוסטריה. בכל שנותיו בארץ נשאר מושרש בלשון הגרמנית ולא התערה בתרבות העברית. הוא נפטר בעת ששהה בחופשת ספא בעיר באד-אישל, אוסטריה, ונקבר בבית העלמין של העיר.
פלח דליה /// משוררת /// נולדה ב /// ///
ביוגרפיה
שם עט של משוררת (או משורר). זהותה/ו ופרטיה/ו הביוגרפיים הם אולי הסוד השמור ביותר בספרות העברית בת זמננו. פירסמה שני ספרי שירה: "דודי השופט המחוזי דורבן" (עם עובד, 1997) ו-"2003" ("2003"), שעוררו עניין רב בביקורת. הנושא המרכזי בשירתה הוא המחאה – בעיקר נגד עוולות ביחסים בין יהודים לערבים, בין בעלי הון לעניים, בין גברים לנשים. תיאורי השלטון הישראלי ביהודה, שומרון ועזה והיציאה למלחמת לבנון הראשונה מתפרשים בשירתה בעיקר כביטויים לדיכוי של הערבים וכפוגמים בחוט השדרה המוסרי של ישראל. תיאור היחסים המעמדיים בחברה נוגע בזיקות בין הון לשלטון, במניפולציות של תרבות הצריכה, בניצול המיעוטים וכדומה. מערכות היחסים בין נשים לגברים מעוצבות בדרך כלל באמצעות הפרספקטיבה של דיכוי גברי, הבא לידי ביטוי בעיקר בקיפוחה הכלכלי ובניצולה המיני של האישה. מופיעים גם שירי מחאה העוסקים בנושאים אחרים, למשל הניכור של הרשות השופטת, הניסויים בבעלי חיים, התרבות הפופולרית ההדוניסטית בספרות ובבגדים, הריקנות של המדיום הטלוויזיוני, הדיכוי הדתי, החינוך המשפחתי הנוקשה ועוד.
ביוגרפיה
נולדה בחיפה. ילדותה ונערותה התאפיינו במעברים תרבותיים וגיאוגרפיים. בגיל אחת-עשרה נסעה עם משפחתה לאתיופיה לארבע שנים, שבמהלכן חיה אצל משפחה מארחת ובפנימייה של התיכון הצרפתי באדיס אבבה. הניתוק מהוריה, שגרו בעיירה מרוחקת, חשף אותה לעצמאות מוקדמת. בהיעדרה של ספרייה עברית התחנכה על הספרות האירופית, בפרט האנגלית והצרפתית, והיכרותה עם התרבות העברית באה מהתנ"ך ומהאגדה. לאחר שובה ארצה והשלמת שירותה הצבאי, למדה מתמטיקה וספרות כללית באוניברסיטת תל אביב, והמשיכה ללימודי מדעי המחשב בטכניון. הדיוק וההקפדה של לימודי המדעים בד בבד עם פריצת הגבולות הגיאוגרפיים בילדותה, מבטאים היטב את התנועה של יצירתה, שעוסקת בתצפית מדויקת על החיים הסובבים אותה, ובו-זמנית מרחיבה את גבולות החיים המדוּוחים אל מחוזות גיאוגרפיים ופואטיים בלתי צפויים. את הכשרתה האקדמית המשיכה בתוכנית המעשית לקולנוע ובמכון להיסטוריה ופילוסופיה של הרעיונות באוניברסיטת תל אביב.
פלג (יוֹסמַן) חיים /// מתרגם ועורך /// נולד בריגה, לטביה /// 1911 – 2002 /// גיל
פימנטל דרור /// משורר וחוקר /// נולד בקיבוץ גבעת ברנר, ישראל /// 1967 /// גיל: 58
פיינגולד בן-עמי /// חוקר ספרות /// נולד בגבעתיים, ישראל /// 1931 /// גיל: 94
ביוגרפיה
נולד וגדל בגבעתיים. למד ספרות עברית באוניברסיטה העברית בירושלים. את עבודת הדוקטור שלו, שעסקה ביצירתו של ראובן אשר ברודס, כתב בהנחיית שמואל ורסס (1978). כעשרים שנה היה מורה בתיכון. היה מרצה במכללת לוינסקי ושימש כמרצה אורח באוניברסיטת בר-אילן, באוניברסיטת חיפה ובאוניברסיטה העברית, שבהן לימד בעיקר דרמה ו"תיאטרון". בסוף שנות השישים החל ללמד באוניברסיטת תל אביב, ובהמשך שימש כפרופסור בחוג לחינוך באוניברסיטת תל אביב, שם עסק בעיקר בהכשרת מורים לספרות. כמו כן הרצה בחוג לספרות באוניברסיטת תל אביב. מחקריו עוסקים בהוראת ספרות, בספרות ההשכלה ובדרמה העברית. פירסם ביקורות "תיאטרון" בבמות רבות, בהן "הבוקר", "מעריב", ""ידיעות אחרונות"", "גזית" ו"מאזניים". בעשרים השנים האחרונות הוא כותב ביקורות "תיאטרון" ב"מקור ראשון" וכן בכתב העת "במה".
