חזרה לדף התוצאות

6 ערכים נמצאו בהקשר לנושא: שנת זכיה פרס: 1973.

  • 1
  • מתוך 1.
  • מציג 6 ערכים.

שחר דוד /// סופר, מתרגם ועורך /// נולד בירושלים, ישראל /// 19261997 /// גיל

ביוגרפיה

נולד בירושלים. דור חמישי לילידי העיר. חלק משנות ילדותו ותקופת התבגרותו בילה בשכונת מאה שערים בבית סבתו, אך התחנך מנעוריו מחוצה לה. תחילה בבית הספר היסודי לבנים "תחכמוני" ואחר כך בבית ספר תיכון חילוני בבית הכרם. למד באוניברסיטה העברית בירושלים ספרות עברית, פסיכולוגיה ותולדות עם ישראל. היה נשוי להיסטוריונית פרופ' שולמית שחר.

ש' שלום (שפירא שלום יוסף) /// משורר, מחזאי וסופר /// נולד בפארצ'ב, פולין /// 19041990 /// גיל

ביוגרפיה

נולד בפארצ'ב, פולין. ילדותו המוקדמת עברה עליו בחצר סבו האדמו"ר מדרוהוביץ, רבי חיים מאיר יחיאל שפירא, ואחר כך בווינה, עד לעלייתו לארץ ישראל ב-1922. תחילה התגוררה המשפחה בירושלים ואחר כך הצטרפה לקבוצת חסידי יבלונה, מייסדי כפר חסידים, שם עסק בהוראה עד 1927. לימים תיאר ימי התיישבות אלה בפרקי יומן "עליית חסידים". שיריו הראשונים נדפסו בעיתון "הָאֱהֶלָה" בעריכת ר' בנימין (יהושע רדלר פלדמן). באותן שנים ערך את שיריו הראשונים שנכתבו על ידו בווינה וכן את אלה שנכתבו בירושלים ופירסמם בקובץ שיריו הראשון, "בלב העולם: שירים" (תרבות, 1927). שירים אלה נושאים עליהם תווי סגנון אקספרסיוניסטיים מובהקים, וניכר כי הושפעו מאקלימה התרבותי של אירופה בין שתי מלחמות העולם, והם משתלבים בסגנון התקופה כפי שאנו מכירים אותו משירת י' למדן, א' שלונסקי וא"צ גרינברג באותן שנים. ב-1928 עבר לראש פינה ושימש כמורה לילדי המושבה ולילדי הבדווים בסביבה. תקופת חיים זו תועדה על ידו בנובלה אקספרסיוניסטית, "יומן בגליל: מימי הדמים בארץ" (1932), ובה תיאור אהבתו של המספר לתלמידתו הבדווית לוּנָה. הנובלה תורגמה לגרמנית (Galiläicsches Tagebuch) וזכתה להערכה רבה בחוגי האקספרסיוניסטים הגרמנים. מ-1930 בילה כשנתיים בלימודי פנומנולוגיה באוניברסיטת אֶרְלַנגֶן אצל תלמידו הישיר של א' הוסרל – אוֹיגֶן הֶריגֶל. ללימודים אלה היתה השפעה רבה על כתיבתו, שנעשתה מופנמת ומאופקת, ולמעשה נסוגה כליל מערכי הכתיבה האקספרסיוניסטית. מהפך זה הוליך אותו להתכחשות גורפת לראשית כתיבתו, והוא טרח תדיר להעלים את ספרו הראשון. מעתה קיבלו שיריו צביון שקט, מיסטי ופסיכולוגיסטי – מתכונת שקבעה את סגנון כתיבתו עד ליום מותו. ספר שיריו "מי?" (1930) הוא הדוגמה המובהקת הראשונה לנטייתו הסימבוליסטית-מיסטית, ובשלו זכה באהדה רבה מצדו של ביאליק, שסייע לו בהדפסת הספר, נעשה לפטרונו וסייע לו להשתלב בממסד הספרותי של אותה עת.

קרסל אליקים גצל /// ביבליוגרף, עורך וחוקר /// נולד בזבלוטוב, גליציה /// 19111986 /// גיל

ביוגרפיה

נולד בזבלוטוב, גליציה המזרחית (אז באימפריה האוסטרו-הונגרית, כיום באוקראינה). עלה ארצה ב-1930 ועבד שנים אחדות בפרדסי כפר גנים ליד פתח תקווה כפועל, כמדריך וכמנהל. בתוך כך פירסם ב"דבר" רשימות ומאמרים שעוררו את תשומת לבם של עורך העיתון ברל כצנלסון ועורך מוסף הספרות אז, דב שטוק (לימים סדן). בהזמנת כצנלסון עבר קרסל לירושלים (1938) והתרכז בעבודה ספרותית שהניבה, בין השאר, את הביבליוגרפיה הראשונה פרי עטו: "מדעי החברה בעברית: ביבליוגרפיה" (הוצאת המרכז לתרבות של ההסתדרות, 1939; החיבור ראה אור במהדורה מורחבת, 1948). ב-1943 עקר לתל אביב ועבד בארכיון תנועת העבודה ובהמשך במערכת "דבר" ובהוצאת עם עובד. ב-1951, לאחר שחרורו מצה"ל, עבד כעורך פרסומי המדור להשכלה במחלקת התרבות, והתמנה למנהל הראשון של המכון הביו-ביבליוגרפי "גנזים", תפקיד שמילא עד 1960.

פגיס דן /// משורר, מתרגם, מבקר וחוקר שירת ימי הביניים /// נולד ברדאוץ, בוקובינה /// 19301986 /// גיל

ביוגרפיה

נולד ברדאוץ, בוקובינה. כבן ארבע היה כאשר נסע אביו, יוסף פגיס, לארץ ישראל כדי להכין בית למשפחתו. חודשים ספורים לאחר נסיעתו של האב ארצה נפטרה האם, יהודית אוסלנדר, ממחלה פתאומית. פגיס נותר עם סבו וסבתו בבית משפחת אוסלנדר. אביו הגיע לבוקובינה ב-1939 וביקש לקחת עמו את בנו, אך סבתו סירבה. בפרקי הפרוזה שלו "אבא", שנכללו באסופת כל שיריו (1991), מצטט פגיס את תגובת הסבתא: "לאן תיקח את הילד, לחולות? למדבר?" (352). הוא נותר אפוא עם סבו וסבתו, ועמם נשלח אל מחנות העבודה במלחמת העולם השנייה. בספרה ""לב פתאומי"" (1995) מתארת אשתו, עדה פגיס, את הניסיון להתחקות אחר עקבות קורותיו בשואה: "דן לא הסכים לדבר על הגירוש. מה שעבר עליו באותו טרנספורט עכר את כל שנותיו, ובכל כוחותיו ניסה להסתיר זאת מעצמו ומאחרים. אחרי מותו לא הצלחתי לאתר את עקבותיו שם. איש מהמגורשים שדיברתי איתם לא פגש בו ולא שמע על משפחתו" (38). סודות ביוגרפיים נוספים אופפים את דמותו של פגיס עד היום.

כרמי ט' (טשרני) /// משורר, מתרגם ועורך /// נולד בניו יורק, ארה"ב /// 19251995 /// גיל

ביוגרפיה

נולד בניו יורק למשפחה דוברת עברית, וכילד שהה עם הוריו בשנים 1931-1934 בתל אביב. אביו היה רב. למד בבית המדרש למורים וב"ישיבה יו"ניב"רסיטי" בניו יורק. בשנים 1946-1947 הדריך בצרפת ילדים ניצולי שואה, חוויה שעליה ביסס כעבור כמה שנים את ספר שיריו "אין פרחים שחורים" (1953). ב-1947 הגיע לישראל, היה פעיל ב"הגנה" ובפלמ"ח ולחם במלחמת העצמאות. לאחר שחרורו למד ספרות באו"ניב"רסיטה העברית בירושלים. רוב שנותיו התגורר בירושלים. היה נשוי שלוש פעמים (לשושנה היימן, לתמרה ריקמן וללילך פלד-צ'רני), ולו שלושה בנים.

בן-אמיתי לוי /// משורר /// נולד בליאכוביץ, רוסיה /// 19011980 /// גיל

ביוגרפיה

נולד בליאכוביץ, רוסיה הלבנה. אביו היה צייר-צלם חובב ובעל בית מסחר לספרים. אמו היתה ממשפחת ויסוצקי, שהיתה מראשוני "חובבי ציון" במוסקבה. את חינוכו העברי קיבל ב"חדר מתוקן" ואצל מורים פרטיים. למד בבית ספר עממי רוסי ובבית ספר תיכון בעיר ניסביז'ש, לשם עברו הוריו בתקופת מלחמת העולם הראשונה. מ-1917 היה פעיל ב"צעירי ציון" וב"החלוץ" בניסביז'ש. בקיץ 1920 עזב את העיר עם קבוצת חברים, ואחרי נדודים ותלאות הגיעו לחוף יפו. תחילה עבד כפועל חקלאי במושבות, ואחר כך בסלילת כבישים וכפועל בניין בתל אביב ובבלפוריה, אבל הוא שאף לחיי קבוצה, ובחיפושיו שהה בבאר טוביה ובגן שמואל. בראשית 1926 התקבל לקיבוץ דגניה ב', עבד בחקלאות, אך מ-1939 ובמשך שנים רבות היה מורה לתנ"ך, לספרות וללשון בקיבוצו. החל מ-1925 פירסם "שירים" ורשימות ספרותיות ב"הפועל הצעיר", "הדים", "מאזניים", דבר לילדים ועוד.

  • 1
  • מתוך 1.
  • מציג 6 ערכים.