שלונסקי אברהם /// משורר, סופר, מתרגם ועורך /// נולד בקריוקוב, אוקראינה /// 1900 – 1973 /// גיל

ביוגרפיה
נולד בכפר קריוקוב, אוקראינה. תאריך הולדתו, על סף המאה העשרים, סימל בעיניו את ייעודו: להיות המשורר הנבחר, נושא הדגל של הספרות העברית במאה החדשה. אביו, טוביה, היה ממוצא חב"די, איש משכיל, ציוני וחסידו של אחד העם. אמו, ציפורה לבית ברוורמן, היתה קרובת משפחה של חנה, אמו של מנחם מנדל שניאורסון (לימים הרבי מלובביץ'). בנעוריה היתה ציפורה חברה במפלגה מהפכנית והשתתפה בפעולות מחתרת נגד הצאר.
שטיינמן אליעזר /// סופר, מסאי, מתרגם ועורך /// נולד באובודובקה, אוקראינה /// 1892 – 1970 /// גיל

ביוגרפיה
נולד באובודובקה, חבל פודוליה שבאוקראינה. אביהם של הסופרים נתן ודוד שחם. בינקותו התייתם מאביו וגודל בבתי דודיו. בהיותו בן אחת-עשרה נסע לקישינב, למד בישיבה, ובגיל חמש-עשרה הוסמך לרבנות. סיפורו העברי הראשון התפרסם בכתב העת "רשפים" של פרישמן (תרס"ט), ובאותה תקופה החל לכתוב "סיפורים" ורשימות גם ביידיש. ב-1909 עבר לאודסה והצטרף לחבורת "סופרי אודסה". ב-1912 עבר לוורשה והתקרב למבקר דוד פרישמן, עורך "הצפירה", שעודד אותו ופירסם את סיפוריו ומסותיו. בעידודו תירגם מיצירות סטרינ"דבר"ג, מטרלינק ודוסטוייבסקי. עם ייסוד כתב העת "התקופה" והוצאת הספרים שטיבל (1918) הוזמן על ידי פרישמן לעבוד במחיצתו. ב"התקופה" (א'-ה') פירסם שטיינמן את הרומן הבלתי-גמור שלו "סחור סחור", מחיי האינטליגנציה היהודית בוורשה. ב-1919 חזר לאודסה והוציא עם שלמה צמח מאסף בשם "ארץ". הוא הושפע מהרעיונות הקומוניסטיים ופירסם קונטרס בשם "הקומוניסטן העברי", שבו שיבח את המהפכה הבולשביקית, אולם משראה את מאמציה של היבסקציה (המחלקה היהודית של המפלגה הקומוניסטית) להכחדת התרבות היהודית, התפכח מהתלהבותו, וב-1920 עזב את רוסיה ועבר שוב לוורשה, שם ישב ארבע שנים והשתתף בכתבי העת "הצפירה" ו"מאמענט". באותו זמן הופיעו ספריו הראשונים, הרומן "אסתר חיות" (שטיבל, תרפ"ג), "סיפורים" (תרפ"ג), "ספר המאמרים" (תרפ"ד), וכן מסות ו"סיפורים" ביידיש, שתיארו את הפוגרומים באוקראינה. בשנים 1924-1923 ערך ופירסם בוורשה את הירחון "קולות", שביקש לשלב בין תרבות ישראל לתרבות העולם.
פורת (פורמן) אמציה /// עורך, מתרגם, סופר /// נולד בירושלים, ישראל /// 1932 /// גיל: 93

ביוגרפיה
נולד בירושלים ולמד בבית הספר היסודי "תחכמוני", בתיכון בבית הכרם ובבית המדרש למורים ע"ש דוד ילין. אחרי שירותו הצבאי (1950-1952) המשיך בלימודיו, והוא בוגר האוניברסיטה העברית בירושלים בספרות עברית ובפילוסופיה (1957) ובית הספר לספרנות של האוניברסיטה העברית (1958). בשנים 1956-1965 עבד כעורך וכמתרגם עצמאי. לאחר מכן, ובמשך שלושים ושתיים שנים, היה עורך ומתרגם וחבר מערכת בהוצאת עם עובד, שם ערך ותירגם מספרי סדרת "ספריה לעם". בתקופת עבודתו ערך כמאה וארבעים ספרים ותירגם לעברית ארבעים וחמישה ספרים. רוב תרגומיו הם מאנגלית, אבל הוא השתתף, עם מתרגמים בקיאים בשפות המקור, גם בתרגומים מספרדית, מאיטלקית, מסינית ומרוסית.
אריכא (דולגין) יוסף /// סופר /// נולד באוליבסק, אוקראינה /// 1906 – 1972 /// גיל

ביוגרפיה
נולד בעיירה אוליבסק, אוקראינה, והתחנך ב"חדר מתוקן". סיפוריו הראשונים פורסמו ב"הכוכב", בעריכת אהרן לובושיצקי (ורשה, 1923), עוד בהיותו תלמיד הגימנסיה העברית בקובל. ב-1925 עלה לארץ ועבד כפועל בבניין, בכבישים ובחקלאות. סיפורו הראשון שפורסם בארץ היה "קדחת" ("דבר", 1926). בשנים 1932-1929 הצטרף למשפחתו בארצות הברית ולמד שם ספרות אנגלית. ב-1933 חזר לארץ ועבד בעיריית תל אביב, תחילה כמזכיר המחלקה הווטרינרית, אחר כך כעורך בספרייה העירונית "שער ציון" ובהמשך במחלקת ההסברה של העירייה. היה חבר בארגון "ההגנה". מהפרסים הספרותיים שקיבל: פרס ברנר (1960). ספריו הופיעו במהדורות חוזרות ובכינוסים אחדים, למשל "כתבים – מבחר סיפורים" במלאות לו שישים (1967) ו""ילקוט סיפורים"" עם מבוא, הסברים וביבליוגרפיה מאת יוסף אורן (1982). כתב גם לילדים. ערך את הירחון "הקורא הצעיר" והיה מעורכי "אנך" (1954). ערך אנתולוגיות חשובות, בהן "דפדפת לספרות עברית" (1942, עם יצחק עגן); "גיבורים" "במערכה" (1955); "יפו, מקראה היסטורית-ספרותית" (1957); "תל-אביב, מקראה היסטורית-ספרותית" (1959); "סיפורים עבריים מחיי הערבים" (1963). יצירותיו תורגמו לכמה שפות. בנו הוא הסופר והאמן עמוס אריכא.
- 1
- מתוך 1.
- מציג 4 ערכים.