חזרה לדף התוצאות

2 ערכים נמצאו בהקשר לנושא: פרס בשנה: פרס ישראל, 1954.

  • 1
  • מתוך 1.
  • מציג 2 ערכים.

שמעוני (שמעונוביץ) דוד /// משורר, סופר ומתרגם /// נולד בבוברויסק, רוסיה הלבנה /// 18861956 /// גיל

ביוגרפיה

נולד בעיר בוברויסק, פלך מינסק, רוסיה הלבנה. אביו היה בן תורה, משכיל וחובב ספר. למד בחדר, אך קיבל גם חינוך כללי. בגיל שלוש-עשרה החל ללמוד רוסית ומדעים כלליים. התרשם במיוחד משירי פושקין ולרמונטוב, ובבגרותו תירגם מיצירתם. התחיל לכתוב שירים בגיל צעיר, ושירו "שיחת רסיסים" ראה אור בשבועון לילדים "עולם קטן" ב-1902, כאשר היה בן שש-עשרה. באותה עת פירסם את השיר "בין השמשות", שביאליק מצא בו עניין רב. במהלך השנים הבאות הופיעו שיריו בביטאונים שונים, ובהם "לוח אחיאסף", ""השלוח"", "הזמן" ו"המעורר". ב-1908 עבר את בחינות הבגרות בפטרבורג, וכעבור שנה עלה לארץ ישראל והחל לפרסם משיריו ב"הפועל הצעיר". למחייתו עבד כפועל בפרדסי פתח תקווה וכשומר בכרמי רחובות. הוא שהה בארץ כשנה בלבד, אולם נופיה ומראותיה הותירו בשירתו רושם מכריע, והוא זכה לקבלת פנים חמה על ידי מנהיגי וסופרי הדור כברל כצנלסון, א"ד גורדון, י"ח ברנר ואחרים. בשנה זו מסר לבן-אביגדור את קובץ שיריו "סער ודממה" (שראה אור רק ב-1912, לאחר ספר שיריו השני, "ישימון"). כדי לרכוש השכלה אקדמית הוא שב לרוסיה וממנה יצא לגרמניה, שבה למד באוניברסיטאות ברלין והיידלברג וסיים את לימודיו במחלקה לפילוסופיה ולשפות שמיות באוניברסיטת וירצבורג. ב-1911 נדפס ספר שיריו "ישימון" (ורשה: ספרות), מחזור שירי מסע לארץ ישראל שכלל גם את האידיליות הראשונות וכן פואמות ושירים ליריים. יעקב פיכמן (1959) העיר על שם הספר: "הספר היה מלא התעוררות של אושר, והיה שקוי כולו רננה של ים ושמש. אבל ה"ישימון", זה משכן הבדידות, המקלט לשירה ולתפילה, היה הצבע הנאמן – בו בטח הלב יותר" (135). ועם זאת "משיר לשיר הולך ומבהיר שטח-מה בעולם" (שם). ואכן, כבר בשני הספרים הראשונים ניכר, בצד המוטיבים הליריים הנוגים המאפיינים את משוררי "דור ביאליק", היחס המפויס וההומוריסטי אל החיים, שיש בו יותר משמץ של חדוות המצאה ושחרור הטמונים בהתמסרות למחוזות החלום והדמיון: "אַךְ כָּל מַה-שֶׁאֶחְפֹּץ בָּם אֶרְאֶה, אֲשַׁנֵּם וְאַטֵּם כִּלְבָבִי:/ בִּרְצוֹנִי הַר יִהְיֶה לְנָחָש וְנָחָש יֵהָפֵךְ לְלָבִיא…" ("בין השמשות", תרס"ב), או בהתבוננות הסקרנית והנינוחה בתופעות הטבע, בחיות ובצמחים: "תְּנַתֵּר הַלְּטָאָה בַּחוֹל הַקּוֹדֵחַ,/ תַּבְרֵקְנָה טַבְּעוֹתָיו שֶׁל נָחָשׁ בָּרִיחַ,/ מִמְאוּרַת חַלָּמִישׁ יֵרָאֶה רֹאשׁ פֵּתֵן/ בָּאֲוִיר הַלּוֹהֵט מֵרִיחַ…" (""ישימון". I: צהריים", תרס"ט-תר"ע). בימי שהותו בברלין כתב גם פואמות, שהחשובה והידועה בהן היא "חלום ליל חורף". עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה חזר לרוסיה, המשיך ללמוד במכונים למדעי המזרח, להיסטוריה ולפילולוגיה באוניברסיטת פטרבורג ועמד בבחינות הממלכתיות. לאחר 1917 עבר למוסקבה, שם היה מזכיר מערכת העיתון היומי העברי "העם", השתתף ב"התקופה", תירגם להוצאת שטיבל והמשיך לכתוב.

עגנון (צ'צ'קס) שמואל יוסף /// סופר /// נולד בבוצ'אץ', גליציה /// 18871970 /// גיל

ביוגרפיה

נולד בבוצ'אץ' שבגליציה המזרחית, חבל ארץ בדרום-מזרח פולין שהיה נתון בשלטונה של האימפריה האוסטרו-הונגרית מאז סוף המאה השמונה-עשרה. גדל במשפחה מסורתית, כשהוא נתון להשפעת אביו, שלום מרדכי צ'צ'קס, שהיה מוסמך לרבנות ונטה לחסידות, וסבו מצד אמו, יהודה הכהן פארב, שהיה אדם אמיד ונודע בבקיאותו בתלמוד. אמו היתה זו שקירבה אותו לספרות ול"שירה" וכן דאגה לטיפוח ידיעותיו בגרמנית, שהיתה שפת המדינה. בילדותו למד בחדר, אך עד מהרה נטש את מסגרת הלימוד המקובלת והמשיך בלימודיו בהדרכת אביו ובעזרת כמה מורים פרטיים שנשכרו עבורו. הוא החל בכתיבה עוד בהיותו נער, והחל מגיל שש-עשרה פירסם את יצירותיו בעיתונות היהודית בגליציה – הן בעברית והן ביידיש. הוא כתב סיפורים, שירים, וכן כתבות על הנעשה בעירו. מראשית דרכו זכה לעידוד ולתמיכה מצד סופרים ועורכים, במיוחד מצדו של שמעון מנחם לאזר, עורך "המצפה" בקראקוב. ב-1907 הוזמן ללמברג (לבוב) על ידי אליעזר רוקח, שייסד כתב עת בשם "העת", לשמש בו עוזר לעורך. כתב "העת" היה קצר ימים, אך השהות בלמברג העניקה לו הזדמנות למפגש ראשון עם קבוצת סופרים כותבי עברית שנהגו להתכנס בביתו של א"מ ליפשיץ, האיש שפרש עליו את חסותו.

  • 1
  • מתוך 1.
  • מציג 2 ערכים.