סופר ומסאי
נולד בשדלץ, פולין. למד בחדרים וסיים בית ספר תיכון חקלאי. מנעוריו היה פעיל בתנועת "החלוץ הצעיר" ונודע כנואם בעברית בעירו באספות ציוניות. מגיל שמונה-עשרה עסק בהוראת עברית בערים שונות ובעבודה תרבותית בתנועתו. נמנה עם פלוגת ההכשרה החקלאית הראשונה של "השומר הצעיר" בפולין. בשלהי שנות העשרים יצא למערב-אירופה וביקר כשומע חופשי באוניברסיטאות שונות. בשהותו בלונדון ליווה את חיים נחמן ביאליק בעת ביקורו בעיר בענייני הוצאת דביר (דצמבר 1930-מרס 1931), סייע לו בענייני יומיום והִרבה לשוחח עמו, והקשר ביניהם נמשך בתל אביב. לימים העלה על הכתב את רשמיו מדמותו של ביאליק ותיעד את שיחתו השופעת ("מפי ביאליק", 1945; מהדורה מורחבת ב-1969). ביאליק הוא שהציע לו את שמו העברי.
ב-1931 עלה לארץ ישראל. תחילה הועסק כפועל חקלאי בבית הספר "מקווה ישראל", ושם התיידד עם נתן אלתרמן, שהצטרף אליו בעבודה זו בקיץ 1932 בשובו מלימודיו בצרפת. לאחר מכן עבר לעבודות פקידות, ושנים רבות עבד כעורך פרסומים במרכז קופת חולים. מ-1936 עד 1947 סייע בידו של משה קליינמן בעריכת שבועון התנועה הציונית "העולם", והיה סופרו בתל אביב. כמו כן השתתף בקביעות בעיתונות היומית והספרותית בארץ בסיפורים קצרים, במסות ביקורת ובתגובות בענייני דיומא.
בתחום הפרוזה התמחה ברשימה הסיפורית הקצרצרה, המשרטטת בתמציתיות דיוקנאות של אנשים מכל שדרות החיים ומעגנת אותם במציאות הארץ-ישראלית. ניכרת ההשפעה שספג מאמני הסיפור הקצרצר פטר אלטנברג וגרשום שופמן, אולם בניגוד לראייה האירונית האופיינית להם, שאף לחשוף את רגעי החסד והפיוט שבחיי היומיום האפרוריים. "הוא נמנה עם אותם רושמי רשימות, שנתגלה להם הסוד איך להנגין מציאות זועפת וכיצד לפייט קטעי כרוניקה", כתב אברהם ברוידס (1955). סיפוריו כונסו בקבצים: "אדם בחוץ" (1941); "יום ליום" (1954); "תחנה אחת קודם" (1960); "יופי חדש" (1975). כמבקר עסק בסופרים ארץ-ישראלים מבני דורו של ביאליק ואילך. הוא הושפע, כמדומה, מכתיבתו טובת העין של יעקב פיכמן, וכמוהו ביקש להבליט את היפה והמשובח בספרי הפרוזה והשירה שסקר. לפי עדות עצמו ראה את כתיבתו זו כמסכת שעיקרה "שלמי תודה ואהבה לסופרים, משוררים והוגים על המתת שהעניקו". מבחר ממאמריו בביקורת כינס באסופות: "נדבכים" (1975); "בסער ובדממה" (1976). כמו כן פירסם סדרת חוברות ובהן מסות-דיוקן על סופרים ואישי רוח, ובהם אברהם קריב, יהודה בורלא, י"ד ברקוביץ, דניאל פרסקי וגרשום שופמן. תירגם ספרים אחדים מאנגלית ומגרמנית, ובהם קובץ משירי העיזבון של סילביה פלאת' ("מתוך רמצי העפר", 1965). שנים רבות שקד על הכנת רומן אוטוביוגרפי מקיף על "המטמורפוזה של בן גולה לבן גאולה", כלשונו, אך זה לא נשלם.

בניהו, מאיר. "ליובל השבעים של הסופר מרדכי עובדיהו". "בצרון" א' (6-5). 1980. 93-92; ברוידס, אברהם. ""יום ליום"". "דבר השבוע". 4.2.1955. 15; גרנך, יוחנן. "בחיפוש אחר האור הגנוז (מרדכי עובדיהו בן שבעים)". "בצרון" א' (6-5). 1980. 92-91; תדהר, דוד. "מרדכי (ברכיה) עובדיהו (גוטסדינר)". "אנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו" ד'. 1950. 1813-1812.

אבנר הולצמן