לטוביצקי טלי /// משוררת, חוקרת ספרות, עורכת ופעילה חברתית /// נולדה בהוד השרון, ישראל /// 1976 – 2019 /// גיל
ביוגרפיה
נולדה בהוד השרון ולמדה בתיכון עירוני א לאומנויות בתל אביב. למדה לתואר שני בספרות עברית באוניברסיטת בן-גוריון בנגב, ושם כתבה עבודת גמר שכותרתה "רטוריקה של אגרסיה – הנשי והנפשי בשירתו המוקדמת של יצחק לאור". מחקרה מציג את הממד התיאטרלי-פרפורמטיבי בשיריו המוקדמים של לאור, הבא לידי ביטוי ברטוריקה של אגרסיה, ומדגיש – לראשונה בשיח על יצירותיו של לאור – את האגרסיה הסקסואלית הטבועה בהם. לטענתה של לטוביצקי, האסתטיקה הזו מעמידה את לאור כממשיכם של שניים מהיוצרים האקספרסיוניסטיים הבולטים בשירה העברית המודרנית – אורי צבי גרינברג ומאיר ויזלטיר.
ביוגרפיה
נולד בתל אביב. שירת בצה"ל בנח"ל ובגבעתי. בוגר הפקולטה למדעי הטבע של האוניברסיטה העברית בירושלים בגיאולוגיה ובכימיה, ובעל תעודת הוראה במדעים מאוניברסיטת בן-גוריון. עבד כגיאולוג במשרד החקלאות, בחברת תה"ל ובחברת חיפושי נפט. כמו כן שימש מורה בבתי ספר תיכוניים ובאולפנים. פירסם שירים ורשימות ביקורת בכתבי עת ובמוספי ספרות. מילא תפקידים ספרותיים-ציבוריים, בהם חבר הנהלת פא"ן וסגן יו"ר אגודת הסופרים העבריים.
ביוגרפיה
נולד בטבריה. בגיל שש עבר עם משפחתו לירושלים. למד בבית הספר "תחכמוני" ולאחר מכן בגימנסיה העברית בירושלים. בוגר בית המדרש למורים "בית הכרם". עסק בהוראה. לימד בבית הספר לחינוך שליד האוניברסיטה העברית וכן בבית מדרש למורים. החל לפרסם את שיריו ב"מאזניים" וב"דבר". ספר שיריו הראשון, "אוחזת ענף שקד", ראה אור ב-1951 בהוצאת אגודת הסופרים העבריים ליד דביר. בשנות החמישים פירסם עוד שלושה ספרי שירה: "קולות אנוש חמים" (1953); "קול ענות" (1955); "אלוהיי הנושק לוחמים" (1957). ספר השירה הבא שלו, "שירי ירושלים", פורסם לאחר עשור (1968). אחריו ראו אור ספרי השירה "נער שב מן הצבא" (1970); "שמלת הריון" (1972); "שכרון זהב" (1975); "מעשן מקטרת רעי" (1976); "לתור אחרי אישה" (1987). שלו פירסם שלושה רומנים: "פרשת גבריאל תירוש" (1964); "דם ורוח" (1970); "תחת התות" (1971). פירסם גם ספרי עיון ופנאי: "מקראי חג לסעודת יום העצמאות" (עם א' אבן-שושן, 1955); "500 שאלות בתנ"ך ותשובותיהן בצדן" (1958); "מבזקים – צרור פתגמים ואמרות" (1992). בנוסף פירסם גם ספר ילדים: "ילד היה בירושלים" (איורים ג' כרמי, 1974).
שטרנברג ליאור /// משורר ומתרגם /// נולד בפתח תקווה, ישראל /// 1967 /// גיל: 57
ביוגרפיה
נולד בפתח תקווה. בוגר החוגים לספרות כללית והשוואתית ולספרות אנגלית ובעל תואר שני מהחוג לספרות כללית באוניברסיטה העברית בירושלים. את עבודת המוסמך כתב על "ילדות, זיכרון וזהות אצל ביאליק, יזהר, פרוסט וסארוט". מלמד ב"בית" הספר "התיכון ליד האוניברסיטה" בירושלים ומנחה סדנאות לכתיבה יוצרת. על שירתו הוענקו לו כמה פרסים ספרותיים, בהם פרס ראש הממשלה לסופרים עבריים על שם לוי אשכול (2006) ופרס דוליצקי מטעם האוניברסיטה העברית (2011). בשנים 2005-2007 נמנה עם חברי המערכת של כתב העת "הליקון". חבר בקבוצה הספרותית הירושלמית "כתובת" ובין מייסדי "מקום לשירה בלב העיר" (2002) כאכסניה לפעילויות ספרותיות שונות במטרה לקרב את השירה לקהל הרחב.
ביוגרפיה
נולד בוורשה. בנו של הסופר אליעזר שטיינמן ואחיו הבכור של הסופר נתן שחם. ב-1924 עלתה המשפחה ארצה והתיישבה בתל אביב. למד בגימנסיה "הרצליה" והיה פעיל מנעוריו בתנועות נוער, תחילה "המחנות העולים" ולאחר מכן "השומר הצעיר". נמנה עם הנהגת "השומר הצעיר" וערך את ביטאונה, "על החומה" (1945-1941). ב-1946 החל לפרסם סיפורים ב"עתים" וב""דבר"". ב"אות"ה שנה הצטרף לקיבוץ בית אלפא והיה חבר בו שנתיים. ב-1948 יצא בשליחות תנועתו לארצות הברית, ועשה בה שלוש שנים. בעת שהותו שם פורסם בארץ ספרו הראשון, "יום אחד שהוא הרבה" (ספרית פועלים, 1950), המקבץ שלושה-עשר מסיפוריו. נושאי הסיפורים נטולים מהווי ילדותו בתל אביב, מחיי הקיבוץ ומן המצי"אות" שפגש באמריקה. הם עוסקים באירועי חולין פעוטים, ובולט הנתק בינם ובין אירועי הזמן הדרמטיים שהעסיקו אז את רוב הסופרים בני דורו. דומה לו באופיו קובץ סיפוריו השני, "המדרון הארוך" (1954).
ביוגרפיה
נולד בפרנקפורט על נהר מיין כאשר הוריו, ילידי רוסיה, שהו בגרמניה בדרכם לארץ ישראל. המשפחה עלתה ב-1926, אך לא נכנסה למגורי קבע, משום שהאב עבד כרופא במושבות. זמן-מה התחנך עוזר ב"חדר" מסורתי בירושלים. ב-1929 עברה המשפחה לכפר תבור, משם למטולה וב-1930 לבנימינה. באותן מושבות למד בבתי הספר היסודיים המקומיים, סיים ב-1935 והמשיך בגימנסיה ביאליק בחיפה, אך המשפחה עקרה לתל אביב, שם סיים את גימנסיה בלפור (1939), ובתוך כך הצטרף לקן "השומר הצעיר" שבעיר.
ביוגרפיה
מתגוררת בהתנחלות עפרה. שיריה הראשונים ראו אור באמצע שנות השמונים של המאה העשרים ב""מעריב"" וב"על המשמר". במהלך שנות התשעים פירסמה שני ספרי שירה: "מרביות של תאנה" (ספרית פועלים, 1990) ו"קירבת מקום" (1995). בהמשך פירסמה ארבעה ספרי פרוזה: קובץ הסיפורים "רצוא ושוב" (2000); הנובלה "שותפי סוד" (2002); הנובלה "אחד מאלף" (2008); והרומן "אהבה, שמים וריח הדרים" (2011).
ביוגרפיה
נולדה בחיפה. ילדותה ונערותה התאפיינו במעברים תרבותיים וגיאוגרפיים. בגיל אחת-עשרה נסעה עם משפחתה לאתיופיה לארבע שנים, שבמהלכן חיה אצל משפחה מארחת ובפנימייה של התיכון הצרפתי באדיס אבבה. הניתוק מהוריה, שגרו בעיירה מרוחקת, חשף אותה לעצמאות מוקדמת. בהיעדרה של ספרייה עברית התחנכה על הספרות האירופית, בפרט האנגלית והצרפתית, והיכרותה עם התרבות העברית באה מהתנ"ך ומהאגדה. לאחר שובה ארצה והשלמת שירותה הצבאי, למדה מתמטיקה וספרות כללית באוניברסיטת תל אביב, והמשיכה ללימודי מדעי המחשב בטכניון. הדיוק וההקפדה של לימודי המדעים בד בבד עם פריצת הגבולות הגיאוגרפיים בילדותה, מבטאים היטב את התנועה של יצירתה, שעוסקת בתצפית מדויקת על החיים הסובבים אותה, ובו-זמנית מרחיבה את גבולות החיים המדוּוחים אל מחוזות גיאוגרפיים ופואטיים בלתי צפויים. את הכשרתה האקדמית המשיכה בתוכנית המעשית לקולנוע ובמכון להיסטוריה ופילוסופיה של הרעיונות באוניברסיטת תל אביב.
